זוכה מנהיגה בשכרות: לא הוכח שהינשוף תקין

הנהג התעקש שלא היה שיכור וטען שתוצאות הבדיקה לא היו אמינות. השופט הסכים שהמדינה לא הציגה ראיות מספקות לתקינות המכשיר

עו"ד אורן סבן | פסקדיןפורסם: 20.01.20 , 07:01

סגן נשיאת בית המשפט לתעבורה בבאר שבע, השופט אלון אופיר, זיכה לאחרונה נהג שהואשם בנהיגה בשכרות, וקבע שאיכות הראיות שהציגה המדינה בתיק, כמו גם משקלן, לא מבססים את האישומים מעבר לכל ספק סביר.

בכתב האישום נטען כי בדגימת אוויר נשוף של הנהג נמצא ריכוז אלכוהול של 250 מיקרוגרם בליטר, כאשר החוק מתיר 50 מיקרוגרם לכל היותר, ביחס לגילו של הנהג. הוא התעקש בתגובה שרק נהג, והעלה טענות נגד תקינות מכשיר הינשוף, מיומנות השוטר שהפעיל אותו, ואמינות התוצאה.

תביעה

"הפניקס" לא הצליחה להוכיח שהתאונה בוימה

עו"ד שי כהן | פסקדין

המבטחת סירבה לשלם תגמולים לנהג שהיה מעורב בתאונה עם מכר. אבל בביהמ"ש נקבע שלא הוכחה כוונת מרמה. הפיצוי: 40 אלף ש'

"הפניקס" לא הצליחה להוכיח שהתאונה בוימה

לדבריו, מסמך "פלט בקרת כיול יומית" (מעין בדיקה יומית שעורכים למכשיר בתחילת משמרת) אינו חתום על ידי מי שערך אותו, ולכן לא ניתן להגישו כראייה לבית המשפט. לכן נטען כי לא הוכח שהמכשיר הספציפי עבר כיול יומי, ועמד בתנאי תקנות התעבורה בתחילת ובסיום משמרת.

הנהג הוסיף שלא נמצא מסמך שמעיד כי בוצעה בדיקת תקינות תקופתית למכשיר שבאמצעותו בוצעה המדידה. זאת, לטענתו, בניגוד לפסיקות בית המשפט העליון, שלפיהן על מנת להרשיע בעבירה המבוססת על מכשיר אלקטרוני, המדינה חייבת להוכיח בין השאר כי המכשיר המודד עבר בדיקה תקופתית אחת לחצי שנה. מכאן שתקינות המכשיר לא הוכחה.

מטעם התביעה העידו שלושה שוטרים. בנוגע לדוח הכיול, המדינה טענה כי הוא אמנם לא היה חתום, אולם ישנם מסמכים אחרים המעידים על תקינותו והפעלתו בהתאם לנהלים. כמו כן היא הפנתה לעדות של אחד השוטרים שאמר כי בתחילת כל משמרת הוא מוודא ש"הכל תקין". עוד נטען כי לפי בית המשפט העליון, מכשיר ינשוף מפיק תוצאות אמינות.

השופט אופיר סקר את שני פסקי הדין של בית המשפט העליון שבהם קביעות מנחות בשאלת הנטלים שבהם צריכה התביעה לעמוד בכל הקשור למכשיר מדידה אלקטרוני, והבהיר כי אכן "כל מכשיר אלקטרוני אותו מפעילה משטרת ישראל לצורך אכיפת עבירת תעבורה (בין אם מדידת מהירות, בין אם תיעוד מעבר צומת באור אדום ובין אם מדידת אלכוהול) עובר בדיקת תקינות תקופתית אחת לחצי שנה במעבדה, ובדיקה זו מתועדת ברישומי המשטרה".

בתוך כך השופט הזכיר כי הנאשם לא העלה טענות נגד אמינותו הכללית של הינשוף, אלא נגד תקינותו וכיולו של המכשיר הספציפי שבו בוצעה המדידה שעל בסיסה הוא מואשם.

מאחר שהמדינה לא הציגה תעודת כיול יומי חתומה בידי מי שערך אותה, ואף לא תעודה המעידה שהמכשיר עבר בדיקת תקינות תקופתית, השופט קבע כי המדינה לא עמדה בנטל הראייתי להוכחת תקינות המכשיר.

בפסק הדין הוא הבהיר כי "די בחסרונו של אחד הנתונים לעיל כדי לפסול את הנתון המדיד שהציגה המדינה בהישען על בדיקת הינשוף בפרשה זו".