ישלם מזונות לילדה אף שאינה בתו הביולוגית

בני זוג גידלו יחד בת משותפת ובת מיחסים קודמים של האישה. כשהתגרשו, האם תבעה מבן זוגה להעביר לה תשלום חודשי עבור שתי הילדות

מערכת פסקדיןפורסם: 28.01.20 , 07:36

שופט בית המשפט למשפחה בראשון לציון עובד אליאס אישר לאחרונה הסכמה שגובשה בין בני זוג לשעבר, ולפיה האב ישלם מזונות של 2,200 שקל עבור שתי בנות שגידלו יחד, אף שהגדולה אינה בתו הביולוגית. בנוסף הוסכם שהיא תירשם כבתו באופן רשמי, והוא יקיים עם שתי הבנות הסדרי שהות.

בני הזוג התחתנו באוקראינה ב-2010 כשהאישה הייתה בהיריון עם בת מבן זוג קודם. בשנה הראשונה הם חיו בנפרד – האישה באוקראינה והבעל בישראל – משום שלא הייתה לה אשרת שהייה. לאחר שמעמדה הוסדר היא הגיעה לארץ. מערכת היחסים הזוגית בישראל לוותה בקשיים רבים אך למרות זאת גידלו השניים את שתי הבנות, והבעל ראה את הבכורה כבתו. ב-2017 נפרדו בני הזוג, הבעל עזב את הדירה המשותפת לבית הוריו ואילו האישה שכרה דירה במרכז הארץ.

דיני משפחה

גרושה תשכור לאב דירה שבה יראה את הבנות

עו"ד זהר מימוני | פסקדין

ביהמ"ש אישר לאם לעבור עם 3 הילדות לעיר מרוחקת מהיישוב שבו נשאר האב. השופטת חייבה אותה לספק לו יחידת דיור עבור הסדרי השהות

גרושה תשכור לאב דירה שבה יראה את הבנות

בשנה שעברה הגישה האישה באמצעות עו"ד רעות שדה תביעות למשמורת, מזונות עבור שתי הבנות והתרת נישואין (הבעל חסר דת). במסגרת התביעה להתרת נישואין הוגש גם בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ נגד הבעל.

לאחר שבית המשפט אישר את סיום הנישואים הוא ניגש לדון בשאלת המזונות וקיום הסדרי הראייה בין האב לבין שתי הבנות. במוקד המחלוקת עמדה השאלה אם הוא צריך לממן את צרכיה של הילדה שאינה בתו הביולוגית. האם עמדה על כך שעליו לשאת באחריות והדגישה כי הוא האב היחיד שבתה מכירה.

האב התכחש בתחילה לאחריותו בנושא וטען כי אף שגידל אותה כבתו הוא לא חייב לה דבר מבחינה חוקית. לדבריו הוא מצוי בקשיים כלכליים וכל משכורתו הדלה מופנית לכיסוי חובות. הוא הוסיף כי מאחר שהוא והאם אינם יהודים, המזונות צריכים להיפסק בהתאם לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) שקובע שוויון בין ההורים בהתאם ליכולותיהם הכלכליות, והאם – שמתפרנסת ברווחה – היא זו שצריכה לשאת במרב הסכום.

ואולם, לאחר שהתקיים דיון בסוגיית המשמורת והמזונות נאותו בני הזוג לשבת למשא ומתן שבתומו הגיעו להסכמות בדבר הסדרי השהות והמזונות, כולל עבור הילדה הגדולה.

רשימה שהוגשה לבית המשפט כללה את הסכמת הצדדים לפעול במשותף ולרשום את הילדה הגדולה כבתו באמצעות הליכי אימוץ או הגשת בקשה לצו הורות פסיקתי. עוד הוסכם שהמשמורת על הבנות תהיה אצל האם, והאב יתראה עמן בכל סוף שבוע שני ובימי שלישי אחת לשבועיים.

באשר למזונות, האב ישלם לכל אחת מהבנות 1,100 שקל בחודש עד גיל 18 ושליש מהסכום בזמן השירות הצבאי. בנוסף הוא יישא במחצית הוצאות החינוך שלהן וההוצאות הרפואיות שאינן מכוסות בביטוח רפואי, וכן ירכוש להן ביגוד והנעלה בסכום של 1,200 שקל בפסח ובראש השנה.

השופט עובד אליאס בירך את הצדדים על ההסכמות, ובמיוחד את נכונות האב לקחת אחריות על ילדה שאינה בתו הביולוגית, אישר אותן ונתן להן תוקף של פסק דין.