שתף קטע נבחר

מום בעובר לא התגלה בסקירה - ההורים יפוצו

קופת חולים כללית והרופא המטפל ישלמו 308 אלף ש' לזוג חרדי: השופטת קבעה שאף שבכל מקרה לא הייתה מתבצעת הפלה, המידע נשלל מההורים

בית המשפט המחוזי בלוד פסק לאחרונה פיצויים בסך 250 אלף שקל להורים שבנם נולד עם מום לבבי קשה: השופטת בלהה טולקובסקי אמנם שוכנעה שהם לא היו מבצעים הפלה אילו היו יודעים על המום, ובכל זאת נקבע כי הם זכאים לפיצוי על פגיעה באוטונומיה, כי שירותי בריאות כללית והרופא המטפל פגעו בזכותם להגיע להחלטה מושכלת.

 

בנם של התובעים נולד במרץ 2013. זמן קצר לאחר מכן הידרדר מצבו הנשימתי, הוא עבר צנתור ואובחן אצלו מום בלב. מדובר במום המורכב מארבעה פגמים בלב ובעורקים הסובבים אותו. השנתיים הראשונות של חייו היו קשות: הוא נאלץ לעבור שמונה צנתורים, שני ניתוחי לב לתיקון המום בלב ובעורק הריאה. עד היום הוא סובל מנכות קרדיאלית משמעותית, אולם הוא מתפקד כ"ילד רגיל" עם יכולת פיזית סבירה.

 

בתביעתם נגד "כללית" ונגד הרופא המטפל, ההורים טענו כי הרופא התרשל בביצוע בדיקת סקירת מערכות בשבוע ה-22 להריון, כך שהמום הלבבי לא אובחן. לטענתם, אילו המום היה מתגלה, הם היו פועלים להפסקת ההיריון (עילת התביעה הייתה "הולדה בעוולה").

 

הנתבעים טענו מנגד שהסקירה בוצעה באופן נאות. הם ציינו שאחוזי האבחון של המום הלבבי נמוכים, ואי גילויו בסקירת המערכות אינו תוצאה של התרשלות. לחלופין נטען כי לא הוכח שוועדה להפסקת היריון הייתה מאשרת את המהלך, וכן כי התובעים, המשתייכים למגזר החרדי, בכל מקרה לא היו מפסיקים את ההיריון אפילו אם המום היה מתגלה במסגרת מעקב ההיריון.

 

לאחר ניתוח חוות דעת שהגישו הצדדים, הגיעה השופטת טולקובסקי למסקנה שסביר להניח שכן הייתה התרשלות של הרופא, שהתבטאה בכך שמנח העובר אפשר רק הדגמה חלקית של הלב, והדבר אינו מתיישב עם הפרקטיקה המקובלת המחייבת הדגמה של ארבעת חדרי הלב.

 

אלא שהשופטת קבעה כי התובעים לא יקבלו פיצוי עבור הנזקים הנובעים מן ההתרשלות, מאחר ששוכנעה כי אמנם הוועדה הייתה מאשרת הפסקת הריון, אולם התובעים כנראה לא היו מבקשים זאת. לכן נקבע כי לא מתקיים "היסוד הסובייקטיבי" של הקשר הסיבתי בין אי גילוי המום לבין הלידה.

 

קביעה זו נבעה מכמה אינדיקציות, ובהן עדות לא חד משמעית של האם, מעדות "פתלתה ומגמתית" של הרב של בני הזוג, וכן מן העובדה שהאב בחר שלא להעיד כלל – דבר שיצר הנחה שלפיה עדותו לא הייתה תומכת בטענתו כי היו פועלים להפסקת ההיריון.

 

על כך השופטת הוסיפה את העובדה שביתר הריונותיה (גם אלו שבאו אחרי ההיריון נשוא התביעה), האם לא פעלה על מנת לבדוק את הסיכון למום לבבי, ואף אמרה לרופאיה שממילא לא תבצע הפלה.

 

עם זאת, אף שהתביעה בגין הולדה בעוולה נדחתה, השופטת קבעה כאמור כי: "בקביעתי כי בנסיבות העניין, סביר יותר שההורים היו בוחרים שלא להפסיק את ההיריון, אין כדי לשלול או למעט מזכותם לפיצוי בגין עצם הפגיעה באוטונומיה ובזכותם לגבש החלטה מושכלת בדבר גורל ההיריון". בנוסף ל-250 אלף שקל, הנתבעים ישלמו לתובעים הוצאות משפט, וכן שכר טרחת עו"ד בסך 58,500 שקל.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
צילום: ליאור גולדנברג
עו"ד אייל בן ישי
צילום: ליאור גולדנברג
מומלצים