תלמיד נפל בתיכון. העירייה תשלם 300 אלף ש'

בן 17.5 מסכנין טיפס על קיר כדי להיכנס לחדר בשיעור מכונאות רכב, ונפגע בברכו. העירייה הכחישה את התאונה, אבל ביהמ"ש חשב אחרת

עו"ד צבי פרדיס | פסקדיןפורסם: 03.03.20 , 07:16

בית משפט השלום בקריות קיבל לאחרונה את תביעתו של צעיר שנפגע בתאונת שאירעה בבית ספרו בשנת 2009 כשטיפס על קיר, והורה לעיריית סכנין לשלם לו פיצויים בסך כ-300 אלף שקל. השופטת אלואז זערורה-עבדאלחלים קבעה שהצוות החינוכי צריך לצפות שתלמידים יטפסו על הקיר וייפגעו.

במועד התאונה היה התובע בן 17.5, תלמיד במגמת מכונאות רכב בבית ספר תיכון בסכנין. על פי התביעה, המקרה אירע בשעת בוקר כאשר נכנס עם תלמידים נוספים ומורה למתחם ייעודי לצורך לימוד מעשי של תיקון רכב. באזור המתחם היה מעין תא חדר שדלתו הייתה סגורה. בתביעה נטען כי התובע טיפס על גדר בגובה של כשני מטרים על מנת להיכנס אל תוך החדר ולפתוח את הדלת מבפנים. כשירד למטה מהגדר הוא נחבל ("חבלה סיבובית") בברכו.

משפט כללי

הביטוח סירב לפצות: "הולך הרגל היה שיכור"

מערכת פסקדין

נהג אלמוני שנסע בנצרת עלית פגע בצעיר שחזר מחבר שאצלו שתה אלכוהול. חברת הביטוח שלו AIG סירבה לשלם לו, אבל ביהמ"ש חשב אחרת

הביטוח סירב לפצות: "הולך הרגל היה שיכור"

בגרסתו תמך מי שהיה בזמנו חברו לכיתה, שאמנם לא ראה את הנפילה, אך אישר שהיה נוהג בקרב התלמידים לקפוץ מעל הקיר ולפתוח את הדלת מהצד השני.

מנגד, העירייה הכחישה את עצם התרחשות התאונה. היא כפרה באחריותה לפצות את התובע גם אם התאונה התרחשה, תוך שהדגישה כי פגיעותיו של התובע קלות והנזקים הנטענים מוגזמים ומופרזים. מטעמה העידו בין השאר מזכיר בית הספר וכן המורה למכונאות באותו שיעור בו אירע המקרה.

אבל השופטת זערורה-עבדאלחלים כתבה: "שמעתי את עדות התובע והעד מטעמו, ומצאתי את עדויותיהם אמינות ומהימנות וגרסאותיהם משקפות את התמונה העובדתית העולה מהמסכים אשר הוגשו לתיק, תוך שלא עלה בידי הנתבעת להפריכן". היא הבהירה שגרסת התובע מתיישבת עם טופס תביעה שהגיש בזמנו ל"כלל ביטוח" (בגין פוליסת ביטוח תאונות אישיות לתלמידים) ואף תואמת את המסמכים הרפואיים מאותו היום.

כמו כן הובהר שהמורה עצמו לא שלל בעדותו באופן פוזיטיבי את התרחשות התאונה, ומדבריו עלה כי מנגנון התאונה המתואר על ידי התובע אפשרי. חיזוק לאמינותו של התובע השופטת אף מצאה בעובדה שלא ניסה להעצים את התאונה מעבר לנדרש.

במישור המשפטי נקבע כי הצוות החינוכי התרשל, בכך שלא נקט אמצעים כלשהם כדי למנוע טיפוס תלמידים על הקיר וממנו אל החדר, ולא הזהירם שלא לעשות זאת: "לא הביאה בדל של ראיה לכך שהתלמידים הודרכו והוזהרו בהקשר זה, ולא הוכח כי פיקחה על המתרחש במקום זאת בהתחשב בכך שמדובר במקום המתיימר לדמות מוסך לתיקון כלי רכב, או כזה המכיל ציוד אשר עלול להיות מסוכן, והסיכונים הטמונים בחובו של מקום מעין זה ידועים לכל."

השופטת החליטה להטיל על התובע 20% מן האשמה לאירוע, וזאת משום שלמרות היותו בן 17, הוא צריך היה להעריך שפעולתו עשויה להוביל לנפילה ולנזק.

לאחר שניתחה את נזקיו על בסיס נכות תפקודית בשיעור של 10%, השופטת חייבה את העירייה לשלם לו 243,927 שקל עבור הפסדי השתכרות, הפסדי פנסיה הוצאות רפואיות וכאב וסבל. בנוסף, העירייה חויבה בשכר טרחת עו"ד בסך 50 אלף שקל ובהוצאות משפט.