תורמים כסף לצדקה? ככה תעשו את זה נכון

אחת ממצוות חג הפורים היא "מתנות לאביונים", הזדמנות מצוינת ללמוד איך באמת נותנים צדקה לפי היהדות (יש כללים ויש חוקים), מי ראוי לקבל את הכסף שלכם (גם מי שחשבתם לעשירים) - ואיך אמור להתנהג מי שמקבל אותו (למשל, לא לקחת לעצמו עמלה בלי רשות הנותן)

הרב חיים איידלספורסם: 09.03.20 , 14:26

כתב הרמב"ם: "חַיָּבִין אָנוּ לְהִזָּהֵר בְּמִצְוַת צְדָקָה יוֹתֵר מִכָּל מִצְוַת עֲשֵׂה. הַצְּדָקָה הִיא סִימָּן לְבָנָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְגוֹ', לַעֲשׂוֹת צְדָקָה'. כָּל הַמְרַחֵם, מְרַחֲמִין עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ'".

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>

א.

כתב בשולחן ערוך (יורה דעה, סימן רנט סעיף א): האומר סלע (מטבע - סכום כסף) זו לצדקה, או שאומר: הרי עלי סלע לצדקה, והפרישו - עד שלא בא ליד גבאי יכול לשנותו, בין ללוותו לעצמו בין ללוותו לחבירו, ויפרע אחר תחתיו.

משבא ליד הגבאי אסור ללוותו, בין לו בין לאחר בין לגבאי. הווה אומר, לאחר שאדם ייחד כסף לצדקה, או שקיבל על עצמו בפה מלא לתת צדקה, וכבר נתן את הכסף לידי הממונה על הצדקה – אין הוא יכול לחזור בו מהנתינה או מן ההפרשה.

ב.

הוסיף בהגהה על דברי השולחן ערוך: אם יש לגבאי כסף לצדקה, לא ישים את כולו בצד (בבנק וכדומה), אלא רק חלק ממנו, וישאיר חלק כסף מזומן שמא יבואו עניים ולא יהיו לו מעות לחלק להם. ואם הגבאי לוקח את הכסף ועושה קרן, ואוכל ממנה פירות - מותר לו לשים את הכסף בצד (בבנק).

ג.

הנודר כסף לצדקה במחשבה ומתחייב, והוא נודר שגמר בליבו באופן מוחלט שייתן סך כך וכך לצדקה - זה יותר חמור מאדם שסתם חשב בלב שהוא ייתן כך וכך לצדקה.

איך נותנים צדקה?(צילום: דוברות המשטרה )

ד.

שני תנאים עיקריים צריכים להתמלא כדי שאפשר יהיה להתיר שינוי ייעוד של תרומה

1. אומד דעת של התורם שלקח בחשבון בשעת שתרם למטרה מסוימת, שייתכן שבסופו של דבר תופנה תרומתו למטרה אחרת, ואם כן - אין כאן גניבת דעתו.

2. שהמיועדים לקבלת הכסף - הצדקה - עוד לא זכו בפועל בכספי התרומה, ואין בשינוי המטרה משום פגיעה בזכות המוקנית להם.

ישנו דיון רחב, כשהתורם לא הביע את דעתו במפורש בעניין האפשרות לשינוי מטרת התרומה. כמו כן יש לדון ממתי נחשבים הנהנים המיועדים של כספי התרומות שזכו בכסף, והוא נחשב ממש לכספם. לכן אין לשנות ממטרת הנותן בשום אופן, ויש לדייק שהמטרה תושג במלואה אל המקבל ללא שום שינוי, על אף שישנם מטרות חשובות לגבאי - למנהל העמותה וכדומה.

אין לקחת עמלה על כסף הנתינה, אלא אם כן ידוע וברור לנותן שיירד מכסף נתינתו לפעילות השוטפת של העמותה, או לפעילות אחרת שבה היא עוסקת.

ה.

כמה נותנים לעני? די מחסרו אשר יחסר לו. לכן עני שמקבל צדקה בחשאי - יתנו לו כּל מחסורו כמו שהיה רגיל לפני שהפך לעני. "אִם אֵין לוֹ בְּגָדִים - נוֹתְנִים לוֹ בְּגָדִים, אִם אֵין לוֹ כְּלֵי בַּיִת - קוֹנִין לוֹ. אֲבָל עָנִי הַמְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים, נוֹתְנִים לוֹ מַתָּנָה מוּעֶטֶת לְפִי עֶרְכּוֹ. כשלְכָל הַפָּחוֹת יִתְּנוּ לוֹ לֶחֶם וּמָזוֹן לִשְׁתֵּי סְעוּדוֹת, וּמָקוֹם לָלוּן".

ו.

מי שאין לו ממה להתפרנס, אין לו עבודה מסודרת, אף על פי שיש לו מעט כסף שמור בבנק - מותר לו לטול מהצדקה, כיון שאין לו יכולת להתפרנס.

ז.

עני הוא מי שאין לו יכולת לקנות דברים בסיסיים.

יש עני שהיה בחיי רווחה וירד מנכסיו, וקשה לו להתרגל למצבו החדש, ומצווה לעזור לו למשך זמן מסוים לקיים את שגרת חייו הקודמת עד שיתרגל למצבו הכלכלי החדש. זה שנאמר (דברים ט"ו, ז'-ח'): "כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן… לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן. כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ… דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ".

אמרו חכמינו: אם היה עשיר שהיה רגיל לצאת כשהוא רכוב על סוס ועבד רץ לפניו, וירד מנכסיו, נותנים לו סוס ועבד (ובימינו רכב ושכירות דירה לפי הערך שהיה רגיל בו). אמרו עליו (על הלל הזקן) שלקח לעני בן טובים אחד סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו. פעם אחת לא מצא עבד לרוץ לפניו ורץ לפניו שלושה מילין (מסכת כתובות), שנאמר: "אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ".

אולם עניים שעדיין לא קיבלו צורך בסיסי, יש להקדימם - העני יותר קודם. והעשיר שירד מנכסיו, שיתרגל בכל כוחו לחיות בפשטות כדי שלא ייפול למעמסה על הציבור.

הרב חיים איידלס(באדיבות עמותת "איש צדיק היה")

ח.

כתב הרמב"ם (בהלכות מגילה): מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובמשלוח מנות לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האומללים האלה דומה לשכינה שנאמר "להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים".