"במקום בישולים - סבתא נתנה כרטיס אשראי"

הימים האחרונים לא פשוטים עבור כולנו. החדשות עוסקות שוב ושוב בהרחבה במגפת הקורונה, ילדים והורים נמצאים בבתים וכאילו לא די בכך הרי שחלק מהוראות משרד הבריאות הן להגן על הדור המבוגר ולהמנע ממפגשים עם סבא וסבתא. הוראה זו, גם אם ברורה לכולנו מבחינה בריאותית, הרי שהיא מקשה על חיי הסבים, ההורים והנכדים הן מבחינה רגשית פסיכולוגית והן מבחינה פרקטית, ביחוד עבור אלו שנעזרים בסבא וסבתא בחיי היום יום. כיצד מתמודדים, והאם ניתן למצוא פתרונות אחרים?

"אנחנו גרים בישוב קהילתי בצפון מרחק של חצי שעה נסיעה מאמא שלי ", מספרת כרמית בן דור, אמא לשלושה ילדים (11, 8 ו-4). "בעת שגרה אמא שלי משתדלת לבוא אלינו בערך פעם בשבוע. כאשר היא מגיעה אלינו היא בדרך-כלל מביאה קניות, מבשלת ונהנית להיות עם הנכדים. בשבתות אנחנו באים אליה לארוחה. לאחרונה, בשל המצב, אמרנו לאמא שלי שעדיף שהיא לא תגיע אלינו כי היא מעל גיל 60, ולכן נמצאת בקבוצת סיכון".

"עושים שיחות וידאו כדי לשמור על קשר"(צילום: אלבום פרטי)

מה קורה כיום?

"מלבד הגעגועים הרבים אליה, הרי שזה אומר מבחינה פרקטית שאין לנו עזרה בקניות ובבישולים. בנוסף לכך, בלילות שבהם בעלי עובד במשמרת לילה היא לא יכולה לבוא לישון ולעזור לי, וזו עזרה שהייתה מאוד משמעותית עבורי. המצב הנוכחי וחוסר השגרה משפיעים גם על הילדים עצמם. הבן הגדול שלי נמצא עכשיו ממש בחרדות. לעומת זאת, הבן הקטן שלי מאוד נהנה מהחופש עם אמא בבית. מאז שהכל התחיל אנחנו כל הזמן מנסים להרגיע את הילדים, ואת הבן הגדול בעיקר. אנחנו מסבירים להם שמדובר במצב זמני, שזה יעבור ושהכל יהיה בסדר".

"כן, אמא שלי נתנה לי את הכרטיס אשראי שלה כדי לבצע הזמנה מהסופר במקום שהיא תביא לנו קניות בעצמה. בנוסף, אנחנו משתדלים לעשות שיחות וידאו כדי לראות אחת את השנייה, וכדי שהיא תשמור על קשר עם הנכדים".

אולי יעניין אתכם גם:

איך יוצרים עם הילדים לוח חזון?

האמא שדורשת - "מורים, תנמיכו ציפיות!"

"איפה נהיה אם יהיה עוצר?"

"קשה לא לראות את הנכדים"

שרה סופרין, סבתא לארבע נכדים (21, 16, 10 ו-8) מספרת שהיא מתגעגעת מאוד לנכדים ובימי שגרה יש ביניהם קשר קרוב: בימי השגרה יש לה קשר קרוב. "אני נמצאת איתם בקשר טלפוני מדי פעם ובוואטסאפ, וכן פוגשת אותם בשבתות, בחגים ובארוחות משפחתיות", אומרת סופרין. "בסופי שבוע הנכדים הקטנים מרבים לבוא לישון אצלנו וכן גם בחופשות. כמו כן, היות ובני הצעיר מתגורר עם משפחתו בקרבתנו, הם נעזרים בי בשעת צורך הן בשמירה על הילדים ולעיתים בבישול מטעמים שהם אוהבים".

מה קורה בימים אלו?

"עכשיו לצערי, היות שבעלי ואני בקבוצות סיכון, אנחנו לא נפגשים. הנכדים הקדימו והסבירו לי שהם לא יכולים להגיע בגללה הקורונה. מבחינתי, הקושי העיקרי הוא כמובן לא לראות אותם. חסר לי מאד המגע הפיזי איתם, הם ילדים שמאד אוהבים לחבק ולנשק.

"חסרות לי מאד גם הפעילויות שאנחנו נוהגים לעשות ביחד בסופי שבוע, כמו בישול, משחקים, תחפושות ואיפורים. כמו כן, מאד חסרה לי הפעילות שאני עושה איתם בתחום הנחלת מורשת הלאדינו הכוללת: לימוד שפה, שירה ובישול".

"חסרים החיבוקים"(צילום: אלבום פרטי)

עקב המצב, בני המשפחה מתקשרים זה עם זה באמצעות שיחות טלפון ושיחות וידאו. "הנכדים מאד אוהבים לבשל בהנחייתי, ולכן החלטנו לערוך ביחד השבוע שיעור אפיית עוגיות דרך שיחת וידאו. בנוסף לכך, אני מעודכנת מדי יום על ידי סרטונים שהילדים וההורים יוצרים ושולחים לי, בהם הם מתארים את הפעילות שלהם בבית, כגון: הכנת שעורים, שיעורי מחול, התעמלות וארוחות".

"רגילות ללכת לסבתא פעמיים בשבוע"

לא רק ההורים, הסבים והסבתות מתגעגעים, אלא גם הנכדים והנכדות. תמר קוגלר (12) ונגה קוגלר (9) מתגעגעות מאוד: "סבא וסבתא גרים ברחוב לידנו, ובזמן שגרה אנחנו הולכות אליהם פעמיים עד שלוש פעמים בשבוע", הן מספרות. "אנחנו משחקות, נכנסות לבריכה, משתוללות ומשוחחות עם סבתא".

"לעיתים אנחנו גם נעזרות בהם לגבי הלימודים", מוסיפה תמר. "אני נעזרת בהם לעבודת שורשים, ונגה נעזרת בהם בדברים שהיא רוצה לדעת על המשפחה וכשהיא רוצה לחקור את ההיסטוריה המשפחתית".

מה קורה כיום?

"אנחנו לא נפגשות איתם, וזה לא כיף. אנחנו מאוד מאוד אוהבות אותם וזה קשה לנו. הסבירו לנו שסבא וסבתא נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה, ולכן אנחנו לא פוגשות אותם. חוץ מזה, אנחנו צריכות לשמור עם כולם על הכלל של מרחק של שני מטרים, ושעדיף כמה שפחות להתקרב".

תמר ונגה מספרות שהן מדברות עם סבא וסבתא בטלפון , שיחות וידאו והתכתבויות בווטסאפ, אך מחכות כבר שהתקופה תעבור כי מאוד קשה להן לא להיפגש.

מתגעגעות(צילום: אלבום פרטי)

להמשיך לתת לסבים את ההרגשה שהם נחוצים

"במצב הנוכחי הורים רבים מוצאים את עצמם בחששות ובחוסר ודאות ביחס למה שקורה עם וירוס הקורונה", אומרת שרון צונץ, פסיכולוגית חינוכית. "לכן גם הילדים נדבקים בפאניקה, ומתחילים לייצר סמפטומים של חרדה. המצב מסובך עוד יותר כי צריך לשמור גם על הסבים והסבתות נוכח גילם. כל אלה דורשים התארגנות מחדש ושיחת הבהרה לילדים וגם לסבים".

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

צונץ מדגישה, כי קודם כל כדאי לשוחח עם הילדים על המצב, ולעשות שיחה זאת כאשר אנחנו רגועים ככל שאפשר. "מותר בינינו המבוגרים להעלות את כל החששות ולחלוק אינפורמציה עדכנית, אך בבואנו אל הילדים יש עלינו לזכור שאנחנו בתפקיד ההורים. כמו כן, חשוב לדעת כי הילדים יקשיבו לתוכן של מה שנאמר אך יותר מכך הם ישימו לב למנגינה. כלומר, האם אנחנו לחוצים או משדרים רוגע.

"חשוב לתת להם מידע נכון ורלוונטי, הן למצב והן לגיל הילד. הורים רבים חוששים לדבר עם הילדים כדי לא להלחיץ אותם, אך ההפך הוא הנכון. עדיף שהם יקבלו מידע נכון מאתנו ולא ייזונו משמועות מלחיצות. מצד אחד מומלץ שלא להסתיר מהילדים מידע, ומצד שני לא להציף - בהתאם לגיל הילד. ספרו רק את האמת בטון מרגיע. אחרי שהסברנו על הנגיף ועל דרכי ההתמודדות - הגיינה וריחוק - אז מסבירים על סבא וסבתא".

מה כדאי לומר לילדים לגבי הריחוק מסבא וסבתא?

"גם כאן חשוב להרגיע - לא כל שפעת היא קורונה, ולא כל סבא וסבתא בהכרח יחלו. הנגיף מאוד מדבק, ובדומה למחלות אחרות, כדאי להישאר בבית. זה מאוד מעציב, אך עדיין - חשוב לשמור על הבריאות. הילדים, וגם אנחנו, מודאגים, גם כי אין הרבה מה לעשות ואנחנו מרגישים חסרי אונים.

"כדאי לעודד את הילדים להביע דאגה, בעיקר כדי שנוכל להרגיע אותם. שימו לב לילדים שממעטים לדבר. דאגו לתת להם לבטא את הרגשות - דאגה, תסכול וכו', ואחרי שאתם מרגיעים, חישבו על הסחת דעת".

עוד היא מציינת שכמובן חשוב לשמור על קשר עם סבא וסבתא. "הם צריכים את זה, וגם אנחנו, ובטח הנכדים. הכניסו אל תוך השגרה החדשה גם את הזמנים שבהם מדברים עם הסבים באמצעים טכנולוגים. שיחה אמיתית לתוכה ניתן להכניס פעילות משותפת - משחק, סרטון, תשבץ וכו'.

"חשוב להמשיך לתת לסבים את ההרגשה שהם נחוצים, להיות איתם בקשר כמה שיותר כדי שלא ירגישו לבד. בנוסף לכך, כדאי לבקש מהסבים עצמם שלא לצפות הרבה בטלוויזיה, וכן להכין ולשלוח אליהם חבילות עם ציורים ודברים טעימים. ההכנה והדאגה הרגועה להורים שלנו מלמדת את הילדים ערכים חשובים של משפחתיות, נתינה וטיפול גם במבוגרים".