"השינוי העיר אותי משנת המשימות שלי"

פברואר, סדר יום שגרתי - קמה ב-5:45, מתקלחת, מתארגנת, מכינה לילדים ארוחת בוקר וכריכים לבית הספר, מארגנת את הבית, מפעילה את מכונת הכביסה, יוצאת לעבודה, הילדים יוצאים לבית הספר.

פקקים, פקקים, פקקים, מגיעה בלחץ לעבודה. יוצאת מהעבודה. שוב פקקים. מגיעה בלחץ הביתה. שלום לילדים, חיבוק, אוכלת משהו קטן, עוזרת מהר עם השיעורים, מעבירה כביסה למייבש מפעילה שוב את מכונת הכביסה.

עוד בנושא:

אנגליה, שבדיה וספרד: הורים ישראלים משתפים

איך ייראה היום שאחרי הקורונה?

יצירה עם הילדים מגליל נייר טואלט

משחקת עם אורי תוך כדי שאני משוחחת עם הבנות, עונה למייל דחוף, לוקחת לחוג, מביאה חבר, משחקים בבית ומחזירה מחוג. באה חברה של הגדולה, מכינה ארוחת ערב לכולם, חוזרת להודעות, יושבים עוד קצת על שיעורים, אמבטיות, סיפור לפני שינה, סיכום כייפי של היום והילדים נכנסים למיטות. מקפלת כביסה, מסדרת את הבית, כמה שיחות טלפון של עבודה, שוטפת כלים, מעבירה סמרטוט בבית ומארגנת דברים למחר.

.

"הגברתי את הרעשים בבית כמה שיותר"(צילום: אלבום פרטי)

השעה 24:00. אדיר חוזר מהופעה, אנחנו מתיישבים עם כוס קפה, הוא מתחיל לדבר ואני נרדמת במשפט השני. היום-יום שלנו מלא ברעשים מבחוץ וברעשים בתוכנו - החל מעבודה, חדשות ורשימת משימות שלא נגמרת עד רגשות אשם, נקיפות מצפון, תחושת מחוייבות גדולה ועמידה בציפיות.

רעשים מבחוץ

מהר מאוד החלטתי שכדי לשמור על ילדיי ועלי אני צריכה להנמיך את רעשי החוץ. בלי הצפה של חדשות, בלי רעשים מגבירי חרדה, עם הרבה פחות עולם חיצוני ועם הרבה יותר נשימות, רוגע ובית. אז הגברתי את הבית כמה שיותר. הגברתי את הרעשים של הילדים, את המריבות שלהם, את הצחוק שלהם, המילים שלהם, את הקול של אדיר, את הצרכים, הרגשות, התהיות והמחשבות של כולנו. הגברתי בנחת ובהקשבה כי בחרתי להשתיק רעשי החוץ.

מוצאים את הטוב בתוך מציאות משוגעת(צילום: אלבום פרטי)

הקשבה נטולת משימות

התגעגעתי ללהיות - לא במובן הפיזי, אלא להיות בהוויה, כל כולי. הרגעים הללו האירו לי את היופי ואת הייחודיות שיש באהובים שלי, הזכירו לי וגילו לי דברים ששכחתי או לא ידעתי כי לא שמתי לב. השינוי הזה העיר אותי משנת המשימות האינסופיות שלי והזכיר לי אותם ואותי. וזה כל כך מדבק. אני שקטה מבפנים והמשפחה האהובה שלי עושה המון רעש נעים ויחד עם זאת כל כך שקטה.

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

כנראה שיש איזו מדריכת הורים שם למעלה שהחליטה עבורנו שצריך לקחת הפסקה, להתחבר פנימה, לקבל קצת שקט, להכיר את עצמנו ואת הילדים שלנו יותר, תזכורת משוגעת שכזו שצריך להתחבק ולחזק ולהקשיב ולבלות יחד ואולי גם לזכור שהמשפחה שלנו היא הכוח שלנו, ששומר עלינו.

תאהבו אחד את השני. תגידו לעצמכם שוב ושוב שהחיים הם פשרות, אל תכנסו למאבקי כוח עם הילדים. תשחררו, תשמרו על הבריאות שלהם, היו קשובים להנחיות וחוץ מזה, תאירו בלבכם את כל מה שיש (ויש!) ותברכו עליו. מצאתי טוב בתוך מציאות משוגעת.

הכותבת היא מטפלת משפחתית, מדריכת הורים ומרצה בתחום ההורות והמשפחה