תקדים עקרוני בדיון בטענת "פסילת דיינים"
בית הדין הגדול עסק בטענת פסילה של אישה, שערערה על החלטה שהתקבלה בטענה שבית הדין שונא אותה. מה נקבע?
לאחר פסיקות עקביות של בית המשפט העליון, מאמץ בית הדין הרבני הגדול את העקרונות המשפטיים הקובעים רף כניסה גבוה לטענות פסילה הנטענות על ידי מתדיינים באופן טקטי כדי להכשיל את הדיון בבתי הדין, ואף הרחיב וביסס את פסק הדין על ההלכה וניתח אחד לאחד את יסודות הפסילה.
ולבסוף קובע בית הדין הגדול: "עם זאת חובתנו להבהיר, מעיון בפרוטוקול הדיון מיום 16.05.2019 עולה התבטאות מיותרת של ב"כ המערערת כנגד חברי הרכב בית הדין. התקבל הרושם שב"כ המערערת מנסה להלך אימים כנגד חברי בית הדין. נצטט קטע מהפרוטוקול.
בדחותו את טענת הפסילה של אישה המערערת כי בית הדין שונא אותה ופוסק כנגדה תוך פסיקת הוצאות משפט בסך 6000 שקל, בית הדין מצטט את טענות המשיב (הבעל), שלפיהן המערערת וב"כ יוצרים שרשרת פעילות של "סכסוך" מלאכותי עם הרכב בית הדין, בהתבטאויות חריפות על דייני הרכב בית הדין ושיבוש הליכים באמצעות הטעיות חמורות, כאשר בית הדין הודף אותם בזהירות ולא נגרר אחר ניסיונות הפרובוקציה.
קובע בית הדין הגדול: "לא מצאנו ראיה לאף לא אחד מהטיעונים שהעלו המערערת וב"כ פרט לטענות על התרשמותם והבנתם שבית הדין ולפחות שניים מחברי ההרכב שונאים אותם.
כשנשאל ב"כ המערערת על ידינו מהו הנימוק שלדעתו גורם לביה"ד לשנוא כביכול את המערערת, לא הייתה בפיו תשובה. אין ספק שהחלטה של רשות שיפוטית שניתנה על פי ראות עיניה והתרשמותה , אין בה משום שנאה לאותו צד שההחלטה לא מטיבה עמו".
עוד קובע בית הדין הגדול: "הנימוק שניתן, שמכיוון שב"כ הבעל העלה חשדות נגד בית הדין, לכן אין בית הדין יכול להמשיך בדיון, אינו נימוק כלל ואף משמש תקדים מסוכן. תגובה כזו של כניעה להטלת דופי בבית הדין עלולה להביא לידי שיתוק של עבודת בית הדין".
(צילום: עמית שאבי)
"המערערת וב"כ מנהלים קרב לעיכוב הליכים דיוניים בכל דרך שנראית להם המשרתת לדעתם את מטרתם ובית הדין סבור שאין לאפשר להם להמשיך בדרך פסולה זו".
בית הדין מוצא לנכון להעיר שהבקשה להעביר את התיק לבי"ד בעיר אחרת מלבד שיש לדחותה על צפי דין וכאמור לעיל, הבקשה לכשעצמה מקוממת ואינה במקומה. בקשה מעין זו מטילה דופי בכל ההרכבים.
נצטט קטע מסיום כתב הערעור: "אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, מתבקש בת הדין הנכבד לבטל את החלטת בית הדין קמא מיום 08.07.2019 ולקבוע כי הרכב ביה"ד קמא פסול מלדון בענייני הצדדים בתיק זה ומבוקש כי ביה"ד שייקבע לא יהא ביה"ד הרבני האזורי חיפה משום הקשר ההדוק בין ההרכבים".
מי יתקע לנו שאף אם נרחיק את הטיפול בעניינם של הצדדים בהרכב בית דין אזורי אחר שלא תישמע טענה בדבר "קשר הדוק" שיש בין הרכבי בתי הדין בגין השתתפותם באירועים כאלו או אחרים?
בית הדין מתרשם שיש בטענות המערערת וב"כ טענות סרק המקימות עילה הלכתית ומשפטית לחיוב בהוצאות משפט בהתאם לנפסק בכללי ההלכה בשו"ע חו"מ סימן י"ד סעיף ה' ובנו"כ שם וכן בהתאם לתקנות הדיון.
בית הדין הגדול דחה את הערעור חייב בהוצאות והחזיר את התיק לבית הדין בערכאה הראשונה להמשך הדיונים.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
