חמץ ומימונה: המדריך המלא לשביעי של פסח התש"ף

כבכל חג, מלבד איסור המלאכה, יש בחג שביעי של פסח גם חובת קידוש. סעודות יום טוב ותפילות של חג, בתוספת אמירת הלל, קריאת התורה והפטרה.

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>

ביום השביעי ליציאת מצרים עברו בני ישראל את ים סוף. לכן, נוהגים בליל שביעי של פסח לקיים "שירת הים" ברוב עם. מתכנסים בבתי הכנסת לדברי תורה ופיוטים, ובעיקר – אומרים בצוותא את שירת הים. ביישובים הסמוכים לחוף הים, נהגו לצאת לאמירת שירת הים על החוף ממש.

עושים פסח בערוץ היהדות:

• "לא זמרות - מתפללות": האחיות שהפכו לתופעה
• כולנו מסובים: חוגגים סדר חסר תקדים בעולם היהודי | פרויקט ynet
• כל מה שרציתם לדעת על פסח: היכנסו לעמוד המיוחד שלנו
  

השנה, בשל ההגבלות והשמירה על בריאות האוכלוסייה, תיערך המימונה במתכונת שונה, מצומצמת, בדומה לליל הסדר - איש-איש בביתו עם משפחתו הגרעינית בלבד.

המימונה במקורה הוא חג עממי במסורת יהדות מרוקו, שמציינים במוצאי שביעי של פסח. בארץ בדרך כלל חוגגים בכ"ב בניסן (שביעי של פסח הוא בכ"א ניסן), ואילו בחו"ל הוא חל בכ"ג ניסן, מכיוון שבחו"ל נוהגים יומיים של חג. (היום השני ככל החגים בחו"ל – יום טוב שני של גלויות).

ישנם מספר הסברים לחג זה, יש אומרים שהוא מלשון מאמינים, והכוונה, מכיוון שבחודש נסין נגאלו ישראל ממצרים, ובניסן עתידים להיגאל (מסכת ראש השנה דף יא, א), ומאחר ויצא רוב חודש ניסן והגאולה השלמה עדיין לא הגיעה – בחגיגה זו מביעים את האמונה בגאולה.

הסבר נוסף הוא, שבאיסרו חג נפטר רבי מיימון, אביו של הרמב"ם ז"ל, שחי ופעל גם במרוקו.

אחד ההסברים לקיומו של החג באופן שאנו מכירים (אירוח ואכילת מאכלי בצק) – נובע מהזהירות היתרה שהייתה מקובלת במהלך ימות הפסח, שבו נזהרו שלא לאכול איש אצל רעהו, בגלל שוני במנהגים הקשורים להימנעות מחמץ וכיוצא בו. לכן, מיד לאחר הפסח היו מארחים איש את רעהו, כדי להראות שמה שלא אכל אצלו בפסח לא היה בגלל איבה, אלא בגלל חומרה, והנה עתה הם אוכלים איש ממאכלי רעהו.