תקווה ובלבול לקראת ההקלה בהגבלות: "נמאס, חייבים לשחרר"
כן ל-500 מטר ולחנויות רחוב, לא לגני ילדים, בתי ספר ומסעדות: הישראלים משוועים להקלה לאחר שבועות של סגר, אך מבולבלים מההנחיות. יצחק מאשקלון מתח ביקורת: "למה יפתחו חנויות חומרי בניין ופלאפל לא? מה ההבדל?". מאיה מיפו: "אנשים לא יודעים מה לעשות"
כוונת הממשלה להכריז כבר במוצאי השבת על הקלות בסגר ופתיחה מדורגת של ענפי המסחר, הייצור והשירותים - בכפוף לעמידה בכללים ולמגבלות שייקבעו - מעוררת תקווה בקרב תושבים רבים שכבר לא יכולים עוד להסתגר בבתיהם. אך לאור העובדה שעדיין לא התקבלה החלטה סופית, וגם ההודעה על ההקלות הצפויות לא פירטה אותן בבהירות מספקת, רבים חשים לצד התקווה גם בלבול, ואלו שנפגעו כלכלית מהמשבר חוששים מהעתיד לבוא.
משבר הקורונה - עדכונים נוספים:
ירידה בקצב ההדבקה ובמספר המונשמים
המחדל מתרחב: עוד 29 קשישים אובחנו בטעות כחולים
משפחות יוכלו לשמור יחד על ילדים, יאושר לצאת לפארקים קרובים
עד לשינוי התקנות: המשטרה אוסרת על זיקוקים בכל הארץ ביום העצמאות
הותרה תפילת כמרים בכנסיות אריתראיות בדרום ת"א
בדיון אמש, קיבל ראש הממשלה בנימין נתניהו את עקרונות הצעת המועצה לביטחון לאומי (מל"ל), שלפי לשכתו תכללה ואיזנה בין הצעות משרדי הבריאות, האוצר, הכלכלה והביטחון. על פי ההצעה שהתקבלה, עסקים ייפתחו מחדש באופן מוגבל, מבוקר ומדוד. משרד האוצר יגבש תוכנית פיילוט עבור כמה ענפי מסחר אשר יוכלו להיפתח בכפוף להנחיות משרד הבריאות. יוגדר "תו סגול" שיכלול קריטריונים לפתיחת עסקים בהתאם לסקטורים שיוגדרו.
על פי התקנות המתגבשות, מיום ראשון יוכלו להיפתח עשרות אלפי חנויות ברחובות. משרדים יוכלו להגדיל את היקף העובדים מ-15 ל-30 אחוז. הפתיחה המדורגת של ענפי הסחר, הייצור והשירותים תיעשה בכפוף לעמידה בכללים ומגבלות שייקבעו עד לצאת השבת, כגון חיטוי, מרחק פיזי, בדיקת חום, עטיית מסכה ועוד. הממשלה בוחנת לאפשר הגדלה של משלוחים מחנויות וממסעדות גם לטייק אווי, אך בנושא זה טרם התקבלה החלטה.
קיימת כוונה לאפשר למשפחות לשמור ביחד על ילדים, כדי לאפשר להורים לצאת לעבודה. משרד הבריאות רוצה להגביל רק לשתי משפחות, יתר הגורמים מעוניינים שעד 4 משפחות יוכלו להתאגד. תותר למשפחות כאלה להעסיק מטפלת קבועה עם הילדים. משפחות יוכלו גם לשמור על ילדי משפחה אחרת. לחינוך מיוחד תתאפשר חזרה רק ליחידנים בשלב הזה. בכל מקרה, מוסדות הלימוד, ובהם גני ילדים ובתי ספר, יישארו סגורים.
עוד הוחלט כי ניתן יהיה לצאת לפעילות ספורטיבית של עד שני אנשים קבועים - ועד לטווח 500 מטר מהבית. ניתן יהיה להגיע לפארקים ולשטחים פתוחים כל עוד הם במרחק 500 מטר מהבית, ונשמרים כללי "הריחוק החברתי" - מרחק של 2 מטר מאדם לאדם. ייתכנו שינויים בהמשך לדיונים שיתקיימו במהלך סוף השבוע, אך ההחלטה צפויה להיות מובאת לאישור הממשלה במוצאי שבת. ההקלות ייכנסו לתוקף ביום ראשון או שני, אחרי שיאושרו בממשלה במוצאי שבת.
"לאנשים כבר אין מושג מה לעשות"
מאיה, תושבת יפו, סיפרה ל-ynet כי היא חוששת שבשבוע הבא יירשם דווקא יותר עומס במרחב הציבורי. "עלול להיות עומס בכבישים, בבתי מרקחת ובמרפאות", אמרה, "יותר אנשים מבולבלים, לא יודעים מה לעשות, מה החוקים החדשים, מה המוגבלות שלהם. לצאת לא לצאת? יש עבודה אין עבודה? נראה לי יהיה בלבול אצל אנשים".
תום תושב תל אביב, הביע אף הוא חשש מבלבול בציבור: "אין לי מושג האמת מה קורה החל משבוע הבא. אני יודע שמתחילים לפתוח בתי עסק לאט לאט. אני חושב שלאנשים כבר אין מושג מה לעשות, מחפשים תעסוקות בכל מיני דרכים. יש הרבה אנשים שעדיין לא יקבלו את העבודה שלהם בחזרה. אני חושב שהבלבול יישאר וימשיך".
- איך אתה מתמודד עם המצב?
"אני עכשיו בדרך להתנדבות בעמותת 'לשובע', אנחנו מחלקים אוכל להומלסים ולנזקקים. ואני גם צריך לקבל את העבודה שלי בחזרה מתישהו, אני מלצר פה במסעדה ביפו".
"שרדנו, לא היה קל"
יצחק אביטן, תושב אשקלון, טען כי הגיע הזמן לשחרר מעט את ההגבלות: "די נמאס. חייבים לשחרר", אמר ל-ynet, "גם אני נמצא בחל"ת והרבה מהחברים שלי. הישיבה בבית לא עושה טוב, אוכלים ומתנפחים יותר מדי מחוסר תעסוקה וישיבה בבית. עברנו חודש בבית - די שחררו. אני מדי פעם הולך לצעוד, כי אין לך אוויר. אני לא יכול לאכול ולשבת כי הדם לא זורם. עכשיו פתחו לנו יותר אולי נראה את הים סוף סוף".
לפי אביטן, ההנחיות עדיין לא לגמרי ברורות, ויש בהם גם חוסר היגיון: "ניסיתי להתרכז בהנחיות, אבל אמרו שיחליטו במוצאי שבת החלטות סופיות. אם אמרו שיפתחו חנויות חומרי בניין - זה נראה לי צחוק מהעבודה. אם חומרי בנייה כן, אז למה פלאפל לא? מה ההבדל ? למה לא חנויות בגדים וחנויות נעליים? לדעתי אם אנחנו עם מסיכות וכפפות מוגנים - אפשר יותר לשחרר".
חניתה הרשקוביץ, אך היא תושבת אשקלון, סיפרה שתושבי שכונת ברנע בה היא מתגוררת היו עד כה ממושמעים. "הבנתי שבשבוע הבא יחזרו לשגרה קצת. אני כבר מתחרפנת בבית", אמרה. לדעתה, גם האפשרות לצאת למרחק של 500 מטר מהבית תסייע: "אני חייבת לצאת החוצה, לשבת על ספסל לקרוא ספר, או ללכת לים. מעבר למזון צריך גם קצת צעצועים ומכשירי כתיבה. לנו יש נכדים, ואנחנו מקווים שבקרוב נתחיל לחזור לראות אותם".
לגבי מערכת החינוך, הרשקוביץ מסכימה שיש צורך בתוכנית מסודרת ומהר: "משרד החינוך צריך להתחיל לתכנן את החזרה לשגרה - זו אופרציה".
לפליקס מירצניק יש ילד בכיתה יב' וילד נוסף שסיים צבא: "הילד צריך לעשות בגרויות השני צריך להיכנס לאוניברסיטה. לא ברור לנו איך ייכנסו לאוניברסיטה בלי פסיכומטרי. ומה עם הבגרויות? לא מובן לנו".
"היתה בבני ברק תחושה קשה - של בית סוהר"
בבני ברק, שהיתה במשך שבועיים תחת סגר, הוסרו המחסומים המשטרתיים, צומצמו הכוחות הצבאיים ותנועת הכבישים נפתחה גם עבור תושבים מחוץ לעיר.
אתמול החליטה ועדת השרים על הקלות בעיר בני ברק ובשכונות מסוימות בירושלים, הסגר הוסר והעיר הוגדרה כ"אזור מוגבל". הכניסה לעיר תתאפשר רק ברכב פרטי ולא תוכנס תחבורה ציבורית, למעט מוניות. משטרת ישראל ממשיכה באכיפה על ידי מחסומים המוצבים לסירוגין אחת לכמה שעות במוקדים שונים בעיר. בנוסף, עיריית בני ברק הבטיחה שתדאג לפינוי 700 חולי קורונה מביתם, אל בתי מלון ייעודיים לחולים קלים עבור האוכלוסייה החרדית.
אליהו אמזלג, תושב העיר סיפר ל-ynet שהוא חש הקלה רבה: "הדבר הראשון שעשיתי זה פשוט לצאת מהעיר בלי תכניות, להרגיש את התחושה של השיחרור. מי שלא היה בבני ברק לא מבין במה היה מדובר".
עוד אמר שבימי הסגר התחושה הייתה שנפל חורבן על העירף "פתאום לראות את הרחובות ריקים מאדם, את החנויות שבערב חג הן חנויות עמוסות, לראות את הכל ריק זה קשה. אני גר בבני ברק המון שנים, לא קרה דבר כזה שכשאתה רוצה לצאת לרחוב אחר אתה צריך להראות תעודות זהות, לעשות קומבינות על גבי קומבינות כדי לצאת מהעיר. זו תחושה מאוד קשה, סוג של בית סוהר".
לילי, תושבת בני ברק סיפרה שיצאה היום מהבית עם בנה, לראשונה אחרי חודש. "הבן שלי לא יצא החוצה יותר מחודש, איך שסגרו את התיכונים ואני חזרתי מחו"ל ב-10 למרץ, והייתי בבידוד שבועיים לא יצאתי. היה מאוד קשה. אבל שורדים, העם שורד".
אליהו אמזלג, תושב בני ברק אמר שעדיין מסתובבים בעיר חיילי צה"ל: "ייאמר לזכותה של הממשלה שכבר עכשיו הם התירו את הסגר, אני רואה רק חיילים של פיקוד העורף שצריך להגיד להם מילה טובה על השירות שהם נתנו בעיר הזאת, ואני חושב שגם התושבים החזירו להם אהבה; ראינו בשבתות ובחגים - אני לא חושב שהיה חייל שלא קיבל אוכל חם – קיגל, צ'ונט או הרינג או סודה. באמת לא היה חסר להם כלום".
לפנייה לכתב/ת 
