נעצרו הבדיקות במכון ויצמן, עוד 29 אובחנו בטעות כחולים
המחדל מתרחב: לאחר שהתברר כי 11 קשישים מאשדוד אובחנו בטעות כחולים בנגיף ואושפזו לצד חולי קורונה, התבררה טעות דומה גם אצל 29 חוסים מבית אבות באשקלון. רופא באסותא שגילה זאת: "חשדתי כי לכולם היו מחלות רקע, ואיש לא פיתח תסמינים. זה עוד עלול לחזור על עצמו"
מעמיק מחדל הבדיקות שהוביל לאשפוז קשישים שלא נדבקו לצד חולי קורונה : במכון ויצמן נעצרו בשלב זה בדיקות הקורונה, לאחר שלפחות 11 קשישים מהמוסד הגריאטרי "בית הדר" באשדוד אובחנו בטעות כחולים בנגיף, בעקבות בדיקות שערך להם מכון ויצמן. תשעה מהקשישים אושפזו בשל כך במחלקות קורונה בית החולים אסותא בעיר והשניים האחרים בבית החולים ברזילי באשקלון. הערב התברר כי קיימת טעות דומה גם בבדיקות של 29 קשישים מבית האבות "זהבית" באשקלון. כולם נמצאו חיוביים לנגיף אף שלא סבלו מסימפטומים, ובבדיקות חוזרות התברר כי הם לא חלו בנגיף.
משבר הקורונה - עדכונים נוספים:
ירידה בקצב ההדבקה ובמספר המונשמים
משפחות יוכלו לשמור יחד על ילדים, יאושר לצאת לפארקים קרובים
עד לשינוי התקנות: המשטרה אוסרת על זיקוקים בכל הארץ ביום העצמאות
הותרה תפילת כמרים בכנסיות אריתראיות בדרום ת"א
בצהריים הודיע בית החולים אסותא כי בדיקה חוזרת שנערכה לתשעה שאושפזו במחלקת הקורונה שלו מצאה שהם כלל אינם נשאים של הנגיף. כך גם אירע בבית החולים ברזילי. שלושה קשישים נוספים מ"בית הדר" אושפזו בבית החולים קפלן, אך לגביהם טרם התקבלו התוצאות הסופיות של הבדיקה החוזרת.
באסותא אמרו כי התשעה הועברו למחלקה אחרת ובית החולים עוקב מקרוב אחר מצבם. הבדיקות שהראו כי הקשישים לא חלו בקורונה נערכו על ידי המחלקה למחלות זיהומיות באסותא, בניהולו של ד"ר טל ברוש. "מה שגרם לי לחשוד הוא שזו כמות גדולה של חולים עם מחלות רקע, ובלתי סביר שכולם חלו בקורונה ואף אחד מהם לא פיתח שום תסמינים", הסביר ד"ר ברושי ל-ynet. "אנחנו רואים באוכלוסייה צעירה יותר א-סימפטומטים, ככל שהאנשים יותר בריאים כך יהיו פחות סימפטומים. הייתי מצפה שאם יש תשעה חולים יהיה לפחות מישהו אחד עם סימפטומים, ולא היה אחד כזה".
"שלשום החלטתי לעשות את הבדיקות מחדש ואתמול קיבלנו את התשובות שלהן", הוסיף. "אני לא מופתע מהתוצאות ודיברתי על זה עם משרד הבריאות. העסק מנוהל ומורר על ידם וזה אירוע מאוד בעייתי שיכול לחזור על עצמו בעוד מקומות ברחבי הארץ. ש לחץ לעשות יותר ויותר בדיקות וכשעושים יותר ויותר בדיקות פותחים עוד ועוד מעבדות שהן לא מעבדות של בית חולים. הסבירות שאירוע כזה היה קורה במעבדה של בית חולים היא נמוכה. אם מנהל מעבדה היה רואה תוצאות כאלה הוא היה פונה למנהל ומנסה לברר פרטים. כשעושים בדיקות באלפים ובעשרות אלפים מתחילות להיות בעיות. החולים האלה שכבו לצד חולי קורונה ואני מקווה שלא הדבקנו אותם".
פרופ' חזי לוי, מנהל בית החולים ברזילי, אמר כי בבית החולים מתלבטים היכן להמשיך את האשפוז של השניים שבבדיקה החוזרת נמצא כי לא חלו בקורונה: "שמענו כולנו על 29 חוסים בבית אבות באשקלון בשם זהבית שאף הם נמצאו חיוביים בבדיקת קורונה, למרות שלאף אחד מהם לא היו תסמינים. הדבר עורר את החשד וביוזמה של ברזילי יחד עם לשכת הבריאות המקומית שלחנו אחיות מבית החולים ואחיות מלשכת הבריאות אל בית האבות זהבית ולקחנו שוב בדיקות לכל החוסים שהיו חיוביים. הדגימות האלה נמצאות כרגע בבדיקה, לקראת סוף הבדיקה, כשיהיו תוצאות, נוכל לדעת האם מדובר גם פה בבדיקה שאנחנו קוראים לה חיובית כוזבת - או שמא אכן כל החולים אכן נשאים של נגיף הקורונה".
"היעדר שיתוף פעולה גרם לשרשרת כשלים"
הערב התברר בבדיקות החוזרות כי 29 הדיירים שאובחנו אמש כחולי קורונה נמצאו שליליים לנגיף. מעמיגור נמסר כי ממצאי הבדיקות החוזרות שנערכו על ידי בית החולים ברזילי מצביעות על כך ש-32 הנבדקים מדיירי בית גיל הזהב "זהבית" באשקלון אינם נושאים את נגיף הקורונה. משרד הבריאות הורה לקיים את הבדיקות ל-29 הקשישים שנמצאו נשאי הנגיף אתמול וכן לשלושה נוספים - וכולם יצאו שליליים בבדיקה. במהלך שעות היום ביצע פיקוד העורף חיטוי יסודי בשטחים הציבוריים במוסד והנהלת עמיגור העבירה לכל הדיירים המבודדים.
בעקבות הבדיקות השגויות במכון ויצמן, העבירה אסתר אדמון, יו"ר הסתדרות ביוכימאים מיקרוביולוגים ועובדי המעבדות, מכתב למשרד הבריאות שבו כתבה: "עובדי המעבדות הרפואיות ובריאות הציבור נמצאים כל השנה בחזית המאבק בהתפרצות מחלות. פעמים רבות בעבר תוצאות מעבדה הצליחו לאתר מוקדי התפרצות של מחלות, לאמוד היקפים ולסייע בנקיטת הצעדים הנחוצים, בהתאם ובהתבסס על ידע מהימן, מקצועי ומדויק, עד לרמה המולקולרית. לא כך הפעם, באירוע הקורונה".
לדבריה, "היעדר שיתוף פעולה עם המומחים במעבדות והדרתם מתהליך קבלת ההחלטות ומתכנון מערך ההתמודדות עם הנגיף גרם כבר לשרשרת כשלים בכל השלבים, בתהליך ביצוע הבדיקה, משלב הדיגום, ועד שלב הדיווח". בפנייתה מנתה אדמון כמה כשלים ובהם "אי שימוש וניצול מקסימלי" של מערך המעבדות הקיים: "משרד הבריאות לא מצא לנכון לממש את הפוטנציאל הטמון במעבדות הרפואיות הקיימות, ולא העריך נכונה את היכולת והקיבולת שלהן, לבצע בדיקות בהספק הנדרש. תחת זאת, הוא בוחר לבנות מערכת עקיפה, שכלל אינה מורשית, על פי תקנות בריאות העם. בכך הוא גורם לאיבוד משאבים, שיכולים להיטיב ולשדרג את המערך הרעוע של המעבדות בבתי חולים, מעבדות בריאות הציבור והקהילה".
גרוטו בשבוע שעבר: "ייתכנו תוצאות שגויות במכון ויצמן"
בתוך כך יש לציין כי נגד משרד הבריאות נמתחה ביקורת משמעותית דווקא בדבר העיכוב בפתיחת המעבדה במכון ויצמן. בתשובה לשאלה של ח"כ איילת שקד (ימינה) על הבדיקות במכון ויצמן בדיון בוועדה המיוחדת לטיפול בענייני הקורונה של הכנסת, אמר פרופ' איתמר גרוטו בשבוע שעבר בדיון הוועדה כי "יש פה כמה בעיות שחלקן נוגעות לשאלות משפטיות, וגם צריך להגן על אותם סטודנטים שיעשו את זה. אני לא רוצה שנדביק אותם בקורונה". בהמשך אמר פרופ' גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, כי אם המהלך ייצא לדרך - קיימת אפשרות להיתקל ב"תוצאות שגויות" ובכך צפה במידה מסוימת את מה שבסופו של דבר התרחש במעבדה.
במשרד טענו כי קיים קושי בסנכרון המעבדה ותוצאותיה עם המערכת הממוחשבת של יתר המעבדות, ובהן מעבדות בתי החולים, קופות החולים ומעבדות אחרות. היום האשימו במערכת הבריאות את הלחץ הציבורי והתקשורתי לפתוח את המעבדה בתוצאה העגומה. אחרים בחרו למתוח ביקורת על המהלכים שהובילו לפתיחת המעבדה. "היוהרה, המהירות, השחצנות, הצורך במוניטין והפוליטיקה גרמה לטעות הקשה הזאת", אמר גורם בכיר באחת האוניברסיטאות.
לפנייה לכתב/ת 
