"לא מבטלים הסכם גירושים בגלל בולימיה"

אישה שלפני 20 שנה הסכימה לוותר על הדירה, ביקשה לבטל את ההסכם בשל הפרעה שממנה סבלה ולכאורה השפיעה על ההחלטה. היא נדחתה

עו"ד שמואל גרוס | פסקדיןפורסם: 23.04.20 , 07:37

בית הדין הרבני בתל אביב קיבל לאחרונה בקשה לאכיפת הסכם גירושין שאושר ב-1999, ובמסגרתו נקבע כי האישה מוותרת על זכויותיה בדירה המשותפת. במקביל נדחתה דרישתה לביטול ההסכם בטענה שלא הייתה כשירה נפשית לחתום עליו, משום שסבלה מבולמיה.

בני הזוג היו נשואים שנתיים בלבד. זמן קצר לפני שנפרדו הם רכשו דירה ושילמו מקדמה. בהמשך אישר בית הדין הרבני הסכם גירושין שקבע כי הבעל יישא בכל העלויות של הדירה והיא תעבור על שמו, ואילו האישה תישאר עם כלי הרכב.

הבעל לקח משכנתא ושילם את המסים, אך לא הצליח להעביר את הזכויות על שמו מאחר שגרושתו סירבה לחתום על ייפוי כוח שמסמיך את עורכת הדין שלו לטפל בנושא. כך נוצר מצב שהדירה עדיין רשומה על שם המוכרים עם הערת אזהרה לטובת בני הזוג לשעבר.

בשנה שעברה הגיש הבעל בקשה למנות את עורכת הדין שלו ככונסת נכסים לצורך העברת הזכויות. אלא שהוא נתקל בהתנגדות של גרושתו, שביקשה לבטל את הסכם הגירושין ולקבל חצי משווי הדירה הנוכחי (שמן הסתם עלה משמעותית). הטיעון המרכזי שלה היה כי סבלה מהפרעה נפשית ששללה את הכשרות המשפטית שלה לחתום על ההסכם. היא לא חשפה מה הייתה אותה הפרעה אך בעלה לשעבר ציין כי היא סבלה מבולמיה.

(צילום: shutterstock)

הדיינים - הרב צבי בן יעקב, הרב יצחק הדאיה והרב משה בצרי - מתחו ביקורת נוקבת על התנהלות האישה, וציינו כי בולמיה היא אמנם הפרעה חמורה אך לא כזו ששוללת כשרות משפטית, בוודאי לא במצב שבו האישה נזכרה בה כעבור שנים.

"היכן הייתה המשיבה במשך עשרים שנה?", תהו הדיינים. "מדוע במשך עשרים שנה, בכל ההתכתבויות, המשיבה לא מעלה טענה זו שדין ההסכם להיות בטל ומבוטל עקב אי כשירותה בזמן החתימה. לא קיבלנו כל הסבר, ובטח שלא הסבר מניח את הדעת, מדוע לא עשתה כן".

בפסק הדין צוין כי ב-2011 דרש עורך הדין של האישה מהגרוש לטפל בהעברת הזכויות מיידית. "הרי לנו הוכחה חיובית והודאת בעל דין שההסכם שריר וקיים, וכי המשיבה הייתה כשירה בזמן חתימת ההסכם", נכתב.

עוד התברר כי בעבר האישה אף הגישה תביעה לקיום ההסכם, שבמסגרתה לא אמרה דבר וחצי דבר על אי-כשירות. בנסיבות אלה נכתב כי טענת האישה "לוקה בחוסר תום לב יסודי".

הדיינים הוסיפו כי האישה ניסתה לטעון כי השיהוי של בעלה לשעבר בהעברת הזכויות מבטל את ההסכם. אלא שלהסכם אין תאריך תפוגה, מה גם שהעברת הזכויות סוכלה בשל חוסר שיתוף פעולה מצדה והבעל שילם את רוב רובה של התמורה. לפיכך הוכרז כי חלקה של האישה בדירה שייך לגרוש שלה ועורכת הדין שלו מונתה ככונסת נכסים לצורך הטיפול בהעברת הזכויות.