רבנים, רופאים "מומלצים" והסברה ברמקול: כך תפנו אל החרדים
מחקר שביצע צוות פעולה מחקרי ב"בן גוריון", במטרה לשפר את הסברת הקורונה, גילה כי הוראות משרד הבריאות יתקבלו בדרך הטובה ביותר דרך הרבנים המובילים, במוצאי השבת, ועדיף ברמקולים. במגזר החרדי והערבי איבדו אמון ברשויות המקומיות - והנשים הן סוכנות היידע החשובות
האמצעים להגיע למיינסטרים החרדי לא עוברים ברשתות החברתיות או במהדורות החדשות, והאמון ברשויות נמצא בשפל חדש. כך עולה ממחקר שערך צוות פעולה מחקרי שהקים פרופ' דניאל חימוביץ', נשיא אוניברסיטת בן גוריון, ובראשו ראש המחלקה ללימודים רב-תחומיים, פרופ' אורנה בראון-לבינסון, והחוקרות ד"ר תהילה קלעג'י (מהמגזר החרדי) וד"ר סארה אבו כף (מהמגזר הערבי).
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>
"ראינו במשבר הנוכחי שיש לנו התמודדות לא פשוטה מול ההנהגה החרדית", מספרת ד"ר קלעג'י, מהמחלקה למנהל מדיניות ציבורית ב"בן גוריון", בראיון לאולפן ynet. "ביקשנו להבין מול מי אנחנו עובדים, וגילינו שבקרב החברה החרדית, 'גדולי הדור' עומדים באופן מובהק במקום הראשון. בראש פירמידת הציות נמצאים בעלי הסמכות והפסיקה ההיררכית.
קראו עוד בערוץ היהדות:
- חני ליפשיץ לא תדליק את המשואה: "היו עליה לחצים רבים וקנאה"
- המלאכית של החרדיות שנזרקות מבתיהן/ y+
- צפו: באמצע עדות השואה - ניאו נאצים תוקפים בסייבר
"בחברה הערבית, לעומת זאת, הרופאים והמומחים נמצאים במקום הראשון. בחברה החרדית נמצא את הרופאים והמומחים למחלות זיהומיות ולנגיפים רק במקום השני. לאמון המועט בשני המגזרים זוכים הדמויות שמובילות את המשבר הזה - ראשי הרשויות המקומיות". בשתי החברות אגב, התגלה כי הנשים הן סוכנות היידע המרכזיות, והן אלו שנשמעות יותר לכללי הזהירות, ואף הפנימו יותר את המסרים אודות הנגיף מאשר הגברים.
"ראשי הרשויות איבדו את זה"
300 חרדים ממגוון הזרמים ו-360 ערבים, דרוזים ונוצרים השיבו על השאלון המחקרי. "רצינו בעצם לבדוק איך אנחנו יכולים לטייב את ההתמודדות של הממשלה מול קבוצות מיעוט. הדבר הראשון שבדקנו זה מיהם בעלי הסמכות של הקהילה בזמן המשבר. אנשים איבדו במשבר הנוכחי את הסמכות ברשויות המקומיות".
אף שראשי הרשויות המקומיות אינם קובעי המדיניות, הנדגמים דירגו אותם בתחתית. "הם חשו שראשי הרשויות לא היו איתם", החוקרת מסבירה. "גם אם יש נהלים והנחיות, התחושה היא שראשי הרשויות איבדו את זה והם לא שם. הייתה תחושה שהם פשוט נעלמו, שהם לא נוכחים, שאין עם מי לדבר, וזו תחושה קשה מאוד".
אחת ממסקנות המחקר המובהקות, שלדעת החוקרות צריכה להיות מיושמת מיידית – היא ניצול מעמדם של הרבנים – והרופאים המקובלים על המגזר - להסברה ברחוב החרדי: "יש רופאים רבים כאלה, כפי שאנחנו רואים בתיווכים של הרב פירר והרב פישר (שני הרבנים הבולטים המפנים לייעוץ רפואי), ויש את 'גדולי הדור', וצריך לבנות איזשהו מודל מותאם תרבות שיעבוד לאורך כל הדרך, כדי שההנחיות יעברו בצורה הכי מיטבית דרכם".
צורכים הסברה ברמקול
עוד עלה מהמחקר, שעם כל הכבוד לעידן הפשקעווילים הנצחי או לעידן הרשתות החברתיות העכשווי – "הכלי האולטימטיבי להעברת מסרים בקרב החברה החרדית זה הרמקול השכונתי, שעובר ומכריז בשכונות ביידיש", כדברי ד"ר קלעג'י. "לעומת זאת, בקרב החברה הערבית, חשבנו שהקריאות במסגדים הן דרך הפצת המסרים הטובה ביותר, אך לא: שם הכלי האפקטיבי ביותר הם שידורי הרדיו והטלוויזיה. ואולי על התקשורת לעשות התאמה בשידורים".
ומה היום הטוב ביותר להפצת המסרים? בקרב החרדים - מוצאי שבת הוא הזמן הטוב ביותר להפצת מסרים ואילו בקרב המדגם הערבי – שבת. בזמנים אלה מרבית המשתתפים נמצאים ביחד וללא עיסוק בעניינים אחרים.