בעקבות המשבר: מסמנכ"ל לקונדיטור
צפו: עד לפני פרוץ המשבר הוא היה סמנכ"ל בחברה לשיווק דיגיטלי, אבל מאז שיצא לחל"ת, מורן גיל מגשים עצמו - במטבח כקונדיטור, ומכין עוגות גורמה שמשגעות את האינסטגרם: "בתקופה הזאת מה שמאתגר קונדיטור זה המחסור בביצים והתורים הארוכים בסופר"
צפו: מורן גיל מספר איך הפך מסמנכ"ל בחברת דיגיטל לקונדיטור
עד לפני חודש מורן גיל (30) היה סמנכ"ל בחברת שיווק דיגיטלי. שגרת היום שלו הייתה אינטנסיבית - החל מיקיצה מוקדמת בבוקר, דרך פגישות, ישיבות ויצירת תוכן ללקוחות. ככה כל יום עד שעות הערב המאוחרות. "הייתי עובד כל יום מ-7:00 בבוקר עד שעה מאוחרת בערב", מספר גיל, "כשהלקוחות שלי היו מסיימים לעבוד, אנחנו היינו רק מתחילים באמת. עבדתי בערך 12 שעות ביום".
ומה קרה בחודשיים האחרונים?
"כשהתחיל משבר הקורונה מהר מאוד הבנתי שאני לא אוכל להישאר בבית ולא לעשות כלום. אחרי שבוע בערך התחלנו להוציא עובדים לחל"ת, ואני והבוס שלי קראנו קצת את הסיטואציה והבנו שיהיה הכי חכם מבחינה ניהולית להוציא אותי לחל"ת, ולהשאיר אותו עם מספר מצומצם של עובדים. יומיים אחרי זה שלחתי הודעה בקבוצה של החברה וכתבתי להם 'חבר'ה, תאתגרו אותי, אני הולך להתחיל לאפות, מי רוצה מה?'"
והאתגרים לא איחרו לזרום: אחד ביקש עם שוקולד, השנייה ביקשה עם גזר והשלישי בכלל רצה עוגיות פאדג'. "אחרי יומיים אפיתי לכולם את העוגות שהם רצו. כולם ממש התלהבו, העלו לסטורי, ואז גם אני כתבתי משהו, וקיבלתי המון תגובות, ואמרתי לעצמי שאני כנראה הולך להתחיל לאפות קצת, אחרת אשתגע בבית".
וכשיצאת לחל"ת, לא התכוונת לאפות עוגות?
לא התכוונתי לאפות, והאמת היא שבכלל לא היה לי מושג מה אני הולך לעשות. חשבתי לקחת באיזי את החודש-חודשיים האלה, אולי גם קצת לנוח, אבל אני לא בן אדם שיכול לנוח. מאז שיצאתי לחל"ת אפיתי יותר ממאה עוגות, ואלף עוגיות. ועוד את כל זה עשיתי בלי מיקסר, אני עובד רק עם מיסקר ידני".
מיקסר ידני? וואוו.
"כן, אני יודע שזה מוזר, אבל אין לי מיקסר כי עד עכשיו לא אפיתי בכמויות גדולות, והסתדרתי עם מה הידני, אבל הזמנתי מיקסר לפני שבועיים והוא צריך להגיע, גם אני ממתין לו".
מהקיבוץ לתל אביב
גיל, קיבוצניק לשעבר מקיבוץ לוחמי הגיטאות, גדל בבית שסובב סביב אפייה: אימא שלו שפית-קונדיטורית, והיום בבעלותה קונדיטוריה בקיבוץ שגדל בו. "תמיד היו לנו בבית ספרי מתכונים", הוא מספר, "היו לנו ספרים של רות סירקיס וספרים אחרים. אני זוכר שכבר בגיל 14 הייתי חוזר מבית ספר, פותח ספר, ומכין מתכונים בשביל הכיף. אבל זה היה מזמן וזה ממש נשכח. שנים לא התעסקתי בזה עד שעברתי לגור בתל אביב עם חבר טוב שהוא קונדיטור, ועברנו דירה עם כל ציוד האפייה שלו, ולא האמנתי שיש לי את כל האביזרים האלה ושאני יכול ליצור. הוא לימד אותי דברים, אפינו יחד ולאט לאט התחלתי להישאב לזה. אני הרבה מקבל השראה באינסטגרם ואז רץ לנסות ולעשות בעצמי".
ומה אימא אומרת של הקונדיטור החדש במשפחה?
"אימא שלי שמחה מאוד. אני חושב שמאז ומתמיד היה לה חלום שיום אחד אשתלט על הקונדיטוריה שלה בקיבוץ ואקח את המושכות. האמת שהיא מאוד מפרגנת".
ויש סיכוי שזה יקרה?
"לא יודע, אולי. מהלך כזה אומר שאני צריך לעבור בחזרה לצפון. אני מאוד נהנה בעיר, אבל אולי".
איזה עוגות יש לך בתפריט?
"התחלתי עם כמה עוגות שאני מכיר היטב ומשם התקדמתי - פאדג' שוקולד ששידרגתי, קראנץ' נוגט, עוגת גבינה עם שוקולד לבן, עוגת גבינה בסקית - שהיא אחת העוגות האהובות עלי, פאי קרם פטיסייר, עוגת פטל ותותים, עוגת מוס שוקולד עם תותים, עוגת מוס שכבות, טארט מנגו שוקולד פסיפלורה, קראק פאי, פאי לימון ובזיליקום".
בזיליקום בעוגה?
"כן. בזיליקום הולך ממש טוב עם לימון, וכולם ממש אוהבים את העוגה הזאת, היא מאוד יפה וכיף לאכול אותה. אגב, את הבזיליקום אני מגדל כאן באדניות".
איך העוגות מגיעות לבתים של האנשים?
"בגלל המצב להרבה אנשים קשה לבוא ולאסוף את העוגות, אז פשוט מוציאים משלוח".
זה בטח מאתגר לפתוח עסק כזה בתקופת הקורונה.
"בעיקר מה שמאתגר זה המחסור בביצים והתורים הארוכים בסופר, אבל עם זאת גם גיליתי שאנשים נהנים מאוד ממתוק כשהם תקועים בבית, אז יש בזה גם יתרון".
אופה בעירום (חלקי)
שיטוט קצר בחשבון האינסטגרם של גיל, מגלה שלקיבוצניק לשעבר יש עוד שפן בכובע: הוא אופה בלי חולצה. "אני מרגיש הכי בנוח כשאני אופה בבית", הוא מסביר, "ככה אני אופה והעליתי סרטונים שלי אופה ככה מתוך הרגשת נינוחות".
סרטונים בלי חולצה זה בטח מסחטת לייקים.
"כן, סרטונים בלי חולצה עובדים טוב, אני חושב שזה מביא טראפיק וזה עובד טוב, אבל אני מניח שבסופו של דבר מה שמשאיר אנשים זה התוכן והעוגות עצמן. לפחות ככה אני רוצה לחשוב".
אתה מצליח להתפרנס מהעוגות שאתה מוכר?
"בהתחלה אפיתי המון לחברים ולא לקחתי תשלום על זה, אבל לאט לאט זה תפס תאוצה וזה מצליח להכניס לי הכנסה יפה. אני מאמין שבעתיד זה יוכל לתת הכנסה יפה יותר עם ניהול נכון. לא לשכוח גם שכרגע אני גם הולך לקנות פה בסופר למטה כי אין לי הרבה אפשרויות".
הקורונה עזרה לך להגשים חלום?
"פסק הזמן הזה הזה גרם לי לשים לרגע את מירוץ החיים בצד ולהתעסק בעצמי ובדברים שעושים לי טוב. זה איפשר לי לקחת חלום קטן ולפתח אותו".
אז עכשיו יותר נחמד לך לאפות בנחת בבית בלי הסטרס של עבודה בחברת דיגיטל?
"עבודה כקונדיטור היא עבודה מאוד קשה פיזית, ובגלל שבבית אין ממש מגבלה של שעות אז אני גם עובד הרבה, אבל אני אוהב את שתי העבודות. אני כן מרגיש שיש במטבח ובקונדיטורייה הגשמה עצמית. ויותר משמעותית. יש לך אפשרות לעשות משהו שלך. והאמת? לפעמים אני מתגעגע לסטרס ולשעות הארוכות בתפקיד הקודם. אני בן אדם שלא יכול בלי סטרס, לחץ מפעיל אותי אז אני אמצא אותו בדרך זו או אחרת".
אתה חושב שתשאר קונדיטור גם אחרי שהמשבר יחלוף, או שתחזור לעבודה הקודמת?
"זו שאלה טובה, אני חושב שאשאר קונדיטור, אבל אני גם חושב שאני שצריך לעבור תהליך עד שאהיה לגמרי רק קונדיטור, אני חושב שיש לי עוד הרבה מה ללמוד, אבל זו בהחלט התחלה של משהו. יש לי חלום לפתוח מקום משלי, קונדיטוריה עם חלון ראווה קטן וחמוד ומבחר עוגות שאנשים פשוט עוברים ברחוב לוקחים להם קפה עם פרוסת עוגה או כמה פרוסות, וממשיכים".
