אפילו אלוהים לא יציל אתכם: על תורת הגמול

מדוע קורים דברים רעים לאנשים טובים?

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

את יודעת, אני אדם טוב

ביום מושלג, באחד מביקוריי בניו-יורק, ניגש אליי איש גדול ממדים ממוצא אפרו-אמריקאי וביקש כסף לקנות מרק חם. כשהושטתי את המטבעות הוא הישיר אליי מבט ואמר: "את יודעת, אני אדם טוב". הלב שלי התכווץ. "למה הוא אומר לי את זה? מה גורם לו להניח שאני חושבת שהוא לא אדם טוב?" אבל מהר נזכרתי בעולם הדתי-קפיטליסטי שבתוכו הוא חי (וגם אני); עולם שהטמיע בנו את האמונה האכזרית שהעושר מעיד על בעליו, ואלוהים מחלק את הכסף לצדיקים ומונע אותו ממי שאינם ראויים לו.

אם - אז

התורה, ובתוכה פרשת השבוע, מבנה ביסודיות את האמונה שמעשים טובים מבטיחים חיים נוחים, ומעשים רעים הם ערובה לסבל (ויקרא כ"ו): "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ... וְאִם... לֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּ ... אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה אֶת הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת הַקַּדַּחַת מְכַלּוֹת עֵינַיִם וּמְדִיבֹת נָפֶשׁ".

מה היה חטאו של אלישע בן אבויה?

התלמודים מרבים לעסוק בדמותו של החכם היהודי, אלישע בן אבויה, בן המאה השנייה לספירה, ש"יצא לתרבות רעה". החכמים טופלים על אלישע רשימה ארוכה ועשירה של הסברים לעזיבתו את הדת היהודית. ונדמה שיותר משההסברים מעידים על עולמו של אלישע, הם מעידים על החכמים שמשתמשים באלישע לבטא את הסיבות בגללן היו יכולים לצאת ל"תרבות רעה".

שתי בעיות עם העולם הבא

רבי יעקב לא מוכן להשאיר את המתח ללא מענה, והוא מגלגל את האתגר אל המגרש הנוח - העולם הבא. אלא שהעולם הבא נולד לאחר הספרות המקראית (או בשלהי תקופה זו). "העולם הבא" נראה כתשובה קלה ומפתה מדי לאתגר שבפנינו. אין מי שחזרה מהעולם ההוא, אין מי שיכולה להוכיח את קיומו שלא לדבר על תנאי החיים שהוא מציע.

בשלב זה מתערב עורך הסוגיה בסיפור, ומציע לנו לא למהר להתפתות לפיתרון העולם הבא. העורך מגרד בפדחתו, קל לראות את אגלי הזעה שמבצבצים בה, כשהוא מצליח להעלות בערך שלושה הסברים לעונש החמור שהטיל אלוהים על הילד.

א. "אולי לא היה כך" - אולי העולם מתנהל בדין ורבי יעקב בדה סיפור מוזר. תשובה זו נהדפת במהירות. "רבי יעקב ראה מעשה", ובינינו, כולנו ראינו מעשים. כולנו ראינו צדיקות נעזבות וזרען מבקש לחם.

ב. ניסיון שני של העורך, ניסיון מפותל מאוד, הוא לבחון האם יש אפשרות שהבן הרהר הרהורי עבירה, ואפילו הרהורי עבודה זרה בשעה שעלה להביא את הגוזלים - ועל כן הגיע לו להיענש. גם התירוץ הזה נדחה בטענה שהקדוש ברוך-הוא היה יכול לשמור על הבן שלא יהרהר בעבודה זרה בשעת קיום מצווה שסכנתה בצידה. ובשפתנו, אלוהים היה יכול להתאמץ יותר לנהל עולם הגון של שכר ועונש.

ג. הצעה שלישית, טובה יותר מקודמותיה, היא שהסולם שעליו עלה הבן היה רעוע ואסור לסמוך על הנס, שכן אלוהים לא מציל אותנו מעצמנו, מאסונות שאנחנו יוצרים.

בעת זו מתערב בשיחה רב יוסף, חכם חשוב מישיבת פומבדיתא שבבבל, בן המאה השלישית לספירה, והוא חושף את הקלפים. רבי יעקב, זה שמבקש ללמדנו שההבטחה "והארכת ימים" מתייחסת לעולם הבא, הוא נכדו, בן בתו של אלישע בן אבויה, החכם ש"יצא לתרבות רעה". "אילו דרש 'אחר' (הכינוי של בן אבויה) את הפסוק כפי שדורש אותו רבי יעקב, בן בתו, הוא לא היה חוטא".

דבר אחד "קטן" היה חסר בתיאולוגיה של אלישע בן אבויה - האמונה שעלינו לדחות לעולם הבא כל הבטחה דתית שניתנה ביחס לעולם הזה, ואנחנו נותרנו עם השאלה האם יש דרך ביניים בין שלילת האמונה בשכר ועונש, לדחייתה לעולם הבא.

גם אני

אני לא מאמינה בשכר ועונש מהסוג שהוזכר כאן. עם זאת, אני מגלה שגם העולם שלי מלא בתורות גמול. ניסיתי לערוך לעצמי רשימה קצרה של משהו מתורת הגמול האישית שלי:

אם אני מאירה פנים לאנשים – הם לרוב מאירים אליי פנים בחזרה. כשאני מתנהגת באדיבות, ביושר ובנדיבות – אני מרגישה טוב עם עצמי. כשאני מתייחסת באהבה לגוף שלי – אני מרגישה טוב יותר.

ומה תורת הגמול שלכן?

ובבית המדרש של הטוקבקים

אני שמחה להזמין אתכן, חברות וגם חברים בבית המדרש, לערב ההשקה של ספר השירים שלי "שאישה אינה אלהים". האירוע יתקיים בזום - בלינק זה ביום שלישי הקרוב (19/5) בשעה 19:00.

•  יונה ארזי תשוחח על "גילוי עריות ביצירתו של ביאליק".
•  המשוררת דורית ויסמן תשוחח על: "מגלות לתקומה בשירה".
• פרופ' מיכל מושקט ברקן ואני נשוחח על הגילוי והכיסוי בשירים ובחיים.
•  הזמרים והמלחינים דותן סיטבון וחגית כפיר, ישירו וקבוצת התיאטרון הירושלמי תציג קטע ממופע.
  

 אשמח להתראות

שבת שלום

לעוד טורים של רוחמה וייס