ילדה בתחתונים? הגיע הזמן להסתכל למציאות בעיניים

חמש פעמים קראתי את הדיווח על כך שילדה בת שבע אולצה להישאר בתחתונים בכיתה. קראתי שוב ושוב כי זה פשוט לא היה נראה לי הגיוני. רציתי כל כך למצוא שורה כלשהי שתשחרר אותי מהמועקה הזו, הרי זה לא יכול להיות. קראתי שורה אחרי שורה, המועקה רק גדלה ומיהרתי להגיע לסוף, לקרוא את תגובת משרד החינוך, אבל שם האכזבה אפילו הייתה גדולה עוד יותר.

ממשרד החינוך נמסר: "סוגיית קוד הלבוש מצויה בסמכות ואחריות מנהלי בתי הספר. עם זאת, המשרד מצר עד מאוד על האירוע, ומציין כי היה מקום לנהוג ביתר רגישות. לנוכח זאת, התקיימה שיחה עם המנהלת והדברים הובהרו בפניה".

לנהוג ביותר רגישות? באמת? זה כל מה שיש לכם לומר? מה עם להוקיע את ההתנהגות האלימה והנוראית הזו? מה עם למשל - לעצור את כל פעילות בתי הספר היום ולעשות שיחה להורים, למורים ולתלמידים שנמצאים בסערת רגשות ואולי שואלים את עצמם האם זה יכול לקרות בעוד בתי ספר? אולי מסיבת עיתונאים של שר החינוך החדש, יואב גלנט? הרי התרגלנו לראות מסיבות עיתונאים כל ערב על כל תזוזה קטנה שהייתה פה.

הילדה בת השבע

כאמא לשתי בנות וכעורכת ערוץ ההורים ב-ynet אני "חיה" את ענייני הלבוש, התלבושת האחידה, אורך המכנסיים וכל המסביב, אבל גם מכירה המון אנשי חינוך, אנשים שרוצים מכל הלב לעשות טוב לילדים. כן, אני יודעת, זה לא מאוד פופולרי לכתוב את הדברים האלו בימים אלו, במיוחד לא כשכולנו מתאוששים מהקורונה ומהלמידה מהבית, אבל כשאני שומעת סיפורים בבית על האכפתיות של שתי המחנכות של הבנות שלי, אני רגועה.

ברור לי שמערכת החינוך צריכה לעבור שדרוג רציני ושיש המון בעיות שצריך לטפל בהן מהיסוד, אבל בסוף מדובר באנשים, אנשים שחלקם הגדול מגיע מתוך רצון טוב, וכן, גם מתוך שליחות. ואז מגיעה הכותרת על מורה ועל ילדה קטנה, ואני תופסת את הראש ושואלת את עצמי - איך זה יכול להיות?

לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet  

גם כשהתחילו כל הדיווחים על גננות מתעללות התגובה הראשונה שלי הייתה - "לא יכול להיות", פשוט לא הצלחתי לתפוס את הזוועה הזו, אבל אחרי דיווח ועוד דיווח הבנתי שהגיע הזמן להוריד את העדשות הוורודות ולהסתכל למציאות בעיניים. ואז גם התחילו המחשבות על הגנים של הבנות שלי וגם ייסורי המצפון שאולי לא מספיק בדקתי ושאלתי, אלא פשוט סמכתי על אנשי הצוות שעושים את עבודתם במסירות.

תדאגו לילדים

ואני חוזרת לכתבה, וקוראת שוב, ועדיין לא מצליחה להבין איך זה יכול להיות, איך זה קורה במערכת החינוך ב-2020 ילדה קטנה יושבת בכיתה עם תחתונים ולמורה שלה זה נראה בסדר כי אמא של הילדה לא יכלה להגיע וגם לא סבא שלה. 

ובמקרה או שלא, הנערות בישראל יוצאות במחאה על האפליה באורך המכנסיים. מצד אחד יש בי גאווה ענקית על נערות חזקות שמבינות שמשהו פה לא בסדר ועומדות על שלהן, ומצד שני - תסכול גדול שאף אחד במשרד החינוך לא עוצר רגע, דופק חזק על השולחנות ואומר שיש פה בעיה. סליחה, לא בעיה - בעיות.  

פתאום הזמן הזה, כשהילדים היו בבית והחומר שהם צריכים להשלים זו הבעיה הכי קטנה שלנו. כן או לא חופש גדול ביולי - את מי זה כבר מעניין? תדאגו לבנות שלנו, תדאגו לילדים, ובעיקר תדאגו ללב שלהם, לנשמה הרכה שלהם, כי את זה אי אפשר להשלים.