הקורונה בשבדיה: המדינה הקלה - היהודים החמירו

מרבית הנספים: ניצולי שואה

כאשר החלה התפרצות בבית האבות היהודי בשטוקהולם ובמקומות נוספים בקהילה, והפילה 17 קורבנות יהודים בתוך פרק זמן קצר, הבינה הקהילה היהודית עד כמה מסוכן נגיף הקורונה. עם זאת, כמו שוודים רבים אחרים, גם שם קיבלו בהבנה את החלטת הממשלה להימנע מסגר כללי. "מובן שיש מעט ביקורת מבית בשבדיה, אך כשאני משוחח עם אנשים, יהודים ולא-יהודים גם יחד סבורים ששבדיה פועלת בצורה נכונה", אומר פרשטנדיג.

לראשונה בהיסטוריה: בית הכנסת הראשי של שטוקהולם סגור מאז אמצע חודש מרץ(באדיבות הקהילה היהודית של שטוקהולם)

למרות צעדי הקהילה, שחרגו מעבר להנחיות הממשלה השוודית, המחיר היה כבד. מרבית הנפטרים הם תושבי בית האבות היהודי בשטוקהולם. הקהילה בעיר, המונה כ-4,500 נפשות, נותרה המומה כשקברה את מתיה. לחברה קדישא של הקהילה, שאינה מורגלת במספר גדול כל כך של מתים יהודים, לא היה את כוח האדם או האמצעים לקיים הלוויות רבות בזמן כה קצר.

פרשטנדיג פנה לקהילה וביקש מתנדבים צעירים לסיוע במלאכת הקבורה, וההיענות הייתה מרשימה. "הרבה מאוד אנשים באו לעזרתנו," הוא מספר.

בבית האבות שעודנו נתון בסגר, לא נרשמו מקרים חדשים מאז אפריל, אך תחושת ההלם טרם התפוגגה בעיקר משום שרבים מהמתים היו ניצולי שואה. כ-10% מניצולי השואה שחיים בעיר נפטרו בתוך כמה ימים. "נותרו מעט ניצולי שואה בחיים ועכשיו איבדנו חלק גדול מהם".

בית הכנסת הראשי נסגר

לראשונה בתולדותיה חדלה קהילת יהודי שטוקהולם לערוך תפילות בציבור בבית הכנסת הראשי בעיר. אף כשהקהילה היהודית הייתה קורבן למעשי אלימות בתקופת מלחמת העולם השנייה, לא הופסקו התפילות הסדירות בבית הכנסת. "ב-150 שנות קיומו של בית הכנסת לא סגרנו מעולם את שעריו ולא ביטלנו תפילות", מספרת הרבה, אוטה שטייר.

אהרון פרשטנדיג בבית הספר היהודי: "בניגוד לגישה המקלה של הממשלה, הקהילה היהודית התייחסה למגיפה כאל משבר"(Jonathan Nackstrand/AFP via Getty Images)

שטייר ארגנה תפילות באמצעות "זום" ושמחה לראות בין המשתתפים גם אנשים שאינם מבקרים באורח סדיר בבית הכנסת. "אנחנו מתחילים להיכנס למעין שיגרה", היא אומרת. "להפתעתנו יש רבים שבוחרים להתחבר לתפילות המקוונות. לא ציפיתי לכך".

היא מספרת כי לפניה עוד אתגרים רבים – כעשרה טקסי בר ובת מצווה נדחו, ושטייר מנסה למצוא דרך לערוך את החגיגה כאשר שערי בית הכנסת יפתחו מחדש. טקסי גיור יצטרכו כנראה להידחות עד לסוף המגפה.

מעבר לבעיות הלוגיסטיות, מרחף הכאב העמוק על אובדן בני הקהילה שאיבדו את חייהם. "כולם מכירים את כולם. כולם מקושרים לכולם בדרך זאת או אחרת", מוסיפה הרבה שטייר. "כך שאם מישהו איבד קרוב משפחה בגלל הנגיף - כל האחרים יודעים על כך מיד; מי היה אותו נפטר ומי הם בני משפחתו".

הילדים יישבו הקיץ בבית

מדי קיץ יוצאים מאות נערים סקנדינבים יהודים לגלמשטה, מחנה קיץ בן 111 שנים השוכן באחד האיים של שטוקהולם. הם שרים, עושים ספורט, יוצאים לשייט ומבלים עד לשעות המאוחרות בשיחות עם חבריהם.

המקור המרכזי לספוג יהדות בקרב ילדים רבים: במחנה הקיץ בגלמשטה, סמוך לשטוקהולם, שהשנה יהיה סגור(באדיבות גלמשטה)

אך גלמשטה איננו רק מחנה קיץ לבילוי ומשחק. עבור רבים מהנערים היהודים החיים מחוץ לשטוקהולם, זו הזדמנות של פעם בשנה להתרועע עם בני נוער יהודים אחרים וללמוד על מורשתם. בחודש אפריל הודיעה הקהילה היהודית בשטוקהולם כי השנה לא יתקיים מחנה הקיץ.

"כולם שבורי-לב. רבים מתארים את גלמשטה כמוסד היהודי החשוב ביותר להעברת המסורת היהודית, היידישקייט, מדור לדור", אומר מנהל המחנה, דויד לייבוביץ'. הוא מספר כי לא מזמן קיבל שיחת טלפון מאם שפרצה בבכי כאשר גילתה שילדה לא יוכל להשתתף השנה.

ליבוביץ' מארגן כעת קייטנה יומית שתחליף את המחנה שבו נשארים הילדים ללון משך כל התקופה. לדבריו, הקייטנה אמנם תוכל לשרת רק את היהודים הגרים באזור שטוקהולם - אבל נרשמו אליה כבר 90 ילדים.

בית הספר היהודי עודנו פעיל

כמו שאר בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים בשבדיה, גם בית הספר היהודי בשטוקהולם נותר פתוח. ב"הלל", שבו לומדים כ-400 תלמידים מכיתות גן ועד סוף החטיבה אמנם התבטלו אירועים המוניים, אך במקום ייושמו כללי ריחוק חברתי ועידוד הילדים לרחיצת ידיים באופן תכוף. מעבר לכך, הלימודים מתקיימים כרגיל.

"פאיידיאה" עברה מהוראה פרונטלית להוראה מרחוק (באדיבות פאיידיאה)

מנהל בית הספר, קים ליכטנשטיין, מספר שהתגובות שהתקבלו להחלטה להשאיר את בית הספר פתוח בימי הקורונה, היו חיוביות, "החל בתלמידים שבאמת לא מעוניינים לבקר בבית הספר במהלך חופשת הקיץ או בסופי השבוע - ועד להורים שיכלו להמשיך לעבוד, כולל הצוות", הוא מספר.

עם זאת, בתקופה שבין אמצע מרץ עד תחילת אפריל, כשנגיף הקורונה פגע בקהילה היהודית בשטוקהולם, כמחצית מהסגל ושליש מהתלמידים לא הגיעו לבית הספר. חלקם חלו או באו ממשפחות בהם אדם נדבק בנגיף, ואחרים פשוט חששו להגיע. "המצב היה שונה מהרגיל", אמר ליכטנשטיין. "היו לנו כיתות של 20 תלמידים שבהם הגיעו לבית הספר רק שלושה".

אדם אחד בלבד בחנות הכשרה היחידה

החנות "כשריין" השוכנת במרכז הקהילתי היהודי החדש בשכונת אסטרמאלם האופנתית, היא המקור הכמעט בלעדי לרכישת בשר ומעדנים אחרים עבור כ-300-200 בתי אב בשטוקהולם השומרים על כשרות. החנות השוכנת במרכז הקהילתי היהודי החדש, פופולרית גם בקרב יהודים לאו דווקא דתיים בזכות אוסף היודאיקה הקטן שלה ומבחר מעדני החומוס והחטיפים שהיא מוכרת.

בימים כתיקונם החנות מלאה באנשים מפה לפה, אולם כעת היא שינתה את פניה - מותר רק לאדם אחד בכל פעם להימצא בתוך החנות. "אנשים היו נוהגים להישאר במקום ולפטפט אלה עם אלה. עכשיו הם חייבים לקנות, לשלם ולצאת", אמר אחד הבעלים בני רונג, שאושפז בעצמו בחודש אפריל לאחר שנדבק בקורונה.

היות ששחיטה כשרה איננה חוקית בשבדיה, רונג מייבא בעצמו את כל הבשר שהוא מוכר. כעת הוא מודאג שהמגיפה תפגע בשרשרת האספקה שלו. "יש הרבה אי ודאות", הוא אומר.

לימודים יהודיים יועברו באינטרנט

שטוקהולם היא גם משכנו של "פאיידיאה" - המכון האירופי ללימודים יהודיים בשבדיה. המכון מציע תוכניות לימוד למבוגרים בנושאי תרבות יהודית, עברית ויידיש, וכן תוכנית השכלה כללית במימון הממשלה, שמתמקדת בדת ובפוליטיקה.

באמצע חודש מרץ החליט המכון לעבור לקורסים מקוונים במקום הישיבה בכיתות הלימוד. אף שבתחילה היו לא מעט אתגרים טכניים, הצליחו התלמידים והמורים להסתגל למצב בדרכים יצירתיות. כך למשל, שיעור ריקודי עם יהודיים הפך לווירטואלי, ולתלמידים ניתנה אפשרות לרקוד במקביל למדריך בבתיהם, או להסתפק בצפייה בו כשהוא מדגים ריקודים חדשים.

קורס המבוא ליהדות היה אמור לקיים ביקור בבית הכנסת, שם התכוונו התלמידים להשתתף בתפילת ערב שבת ובארוחת שבת. במקום, התלמידים הסתפקו בצפייה במורה ובבעלה דרך המחשב, בעת שערכו סעודת שבת מאולתרת בערב יום חול. "רבים מאוד מרוצים ואסירי תודה שהם עדיין יכולים ליהנות מאתגר אינטלקטואלי ומהיכולת להמשיך בקורס ולפגוש וירטואלית את התלמידים האחרים", אמרה מינה שפירו, מתאמת החינוך במכון.