3 פעולות שעוזרות לתינוק להירדם
אתם עושים טיולים בסלון, שרים שירים מרגיעים ומחשיכים את כל הבית אבל נראה שהתינוק פשוט לא רוצה לישון. בעזרת סדר יום קבוע, זיהוי סימני עייפות והתייחסות לגורמי תלות שהוא פיתח, תוכלו לעזור לו ולעצמכם בשעות הערב המאתגרות
אתמול שוחחתי עם אמא שסיפרה - ״אני מנסה להרדים את הבת שלי מעל שעה, ועשרים דקות אחרי שנרדמה היא מתעוררת שוב. לא יודעת כבר מה לעשות. אני מנסה הכול - טיול בעגלה, עירסול, הרדמה על הידיים".
אותה אמא בעצם "עובדת" בלנסות להרדים. הסיטואציה הזאת מתישה את ההורים שהופכים להיות עצבניים וחסרי אונים. חשוב לדעת שיש שלושה גורמים עיקריים שעשויים להקל על ההרדמה: סדר יום קבוע - הרגלים ושעות מסודרות, זיהוי סימני עייפות והתייחסות לתלות שפותחה.
1. סדר יום קבוע
על מנת שזמן ההשכבה יתקצר והתינוק יהיה רגוע כדאי להקפיד על לוח זמנים קבוע במהלך היום והלילה. התינוק זקוק לסדר יום, וככל שיהיה מסודר יותר כך לא יהיו לו הפתעות והוא יידע למה לצפות בכל שלב במהלך היום.
בצורה כזאת נוכל ללמד אותו שגם בלילה יש פעולות הכנה וסדר לדברים, ובכך נמנע השכבה ארוכה ומתישה, שינה שאינה איכותית ויקיצות במהלך הלילה. נלמד את התינוק זמני ארוחות, גם אם יונק וגם אם שותה מבקבוק. נלמד אותו להבחין בין שינת בוקר שהיא קצרה יותר לבין שינת לילה שהיא שינה ארוכה ועמוקה. נקציב זמן לפעילות התפתחותית (תלוי בגיל התינוק) ונארגן טקס שינה שיוביל אותו לשינת הלילה המתוקה.
סדר היום צריך להיקבע על ידי ההורים. הם צריכים לעקוב במשך מספר ימים אחר השעות בהן התינוק יותר עירני לזמן משחקים, השעות בהן התינוק אוכל טוב יותר, זמני השכבה שהם קצרים יותר והתינוק עייף בהן והשעות בהן זמני השינה ארוכים יותר וללא הפרעות. בהתאם לאלו יוכלו לבנות לו"ז מתאים.
2. זיהוי סימני עייפות
קריטריון זיהוי סימני העייפות מגיע הרבה לפני שנרדים את התינוק במיטתו. צריך להבין שזהו השלב הקריטי בכל תהליך ההרדמה. לא תמיד יהיה לנו קל לזהות את הסימנים אך ככל שנאחר "לתפוס" אותם שלב ההשכבה יהיה קשה אף יותר ואיכות השינה תרד. כשמחפשים סימני עייפות כדאי לשים לב לנגיעות או משיכות באוזניים, אדמומיות סביב הגבות, בהיה בחלל, שפשופי עיניים או פיהוק.
סימנים אלו מאותתים שהגיע הזמן למנוחה. ברגע שתזהו אותם (או אחד לפחות) קחו חלון זמן של כ-30 דקות שבסופו תשכיבו את התינוק במיטה. זהו תהליך שדורש מיומנות, צריך לבנות לו"ז לשעות הערב ולסדר את זמן ההשכבה.
אם אתם שמים לב שהתינוק קופצני ונראה ער לחלוטין הוא כנראה כבר הגיע למצב של עייפות יתר. כך תוכלו להסיק ליום למחרת באיזו שעה התינוק כבר מתעייף ולדעת שאם נניח בשעה 18:30 הוא כבר היה ב"היי", תדעו להקדים בחצי שעה ולבדוק אם יש סימני עייפות בשעה 18:00 ולהגיב בהתאם בהכנות לקראת השכבת הלילה - ארוחת ערב, מקלחת וטקס שינה.
הרעיון הוא ללמד את התינוק להוריד הילוך לפני השינה וממש בצורה של משפך להוריד אנרגיות ופעילויות מעוררות אל תוך הלילה.
3. תלות שפותחה
ישנם מספר גורמי תלות שעלולים להפריע לשינת התינוק - אוכל, מוצץ וגורם ההפתעה כמו כניסה של אחד ההורים לחדר. בסופו של דבר המטרה היא שהתינוק יצליח להירדם באופן עצמאי, ללא גורמי תלות.
ברוב המקרים נראה קשר הדוק בין אוכל ושינה. כל מקרה לגופו וזה תלוי בהחלטת ההורים, אך מחקרים מוכיחים שכבר מגיל חמישה חודשים תינוק בריא יכול לישון לילה שלם ללא צורך באוכל. ככל שננתק את הקשר הזה נוכל לקבל לילות רצופים ורגועים יותר. תינוקות מפתחים תלות לאופן בו נרדמו, ולכן אם ניתן בקבוק במיטה לפני השינה התינוק מיד יקשר בין השניים ובכל פעם שיתעורר במהלך הלילה ירצה לאכול בעקבות התלות שפיתח.
קראו עוד:
"לכולם יש מה לומר על חופשת הלידה שלי"
כך תעודדו את הסקרנות של הילדים
"לא הבנתי למה הבכי של הבת שלי חלש"
רוב התינוקות יתעקשו לקבל את התלות לה הם זקוקים וזאת על מנת שיוכלו לחזור לישון שוב. אחת הדרכים לנתק את האוכל מהשינה היא על ידי המתנה. כשתינוק מתעורר בבוקר כדאי להמתין 10-5 דקות ולא לתת לו מיד לאכול. אפשר בינתיים להחליף חיתול, לשיר שיר בוקר, להחליף בגדים ורק לאחר מכן לתת לו לאכול בחדר מואר.
על התלות במוצץ אפשר לדבר ימים כלילות, אך מה שחשוב לדעת הוא שכבר מגיל שלושה חודשים תינוקות יודעים לעשות את הפעולה של הכנסת מוצץ לפה. כדאי בתחילה ללמד את התינוק במהלך שעות היום איך לוקחים מוצץ לפה.
בשלב השני אפשר לשים 3-2 מוצצים במיטתו ובכל פעם שיבכה (כי יחכה שנכניס לפיו את המוצץ) תצביעו על אחד המוצצים ותגידו לו - "הנה, יש לך כאן מוצץ ואתה יכול לשים בפה".כדאי לחזור על הפעולה הזאת כמה פעמים כדי לוודא שהתינוק מבין ואכן מצליח לבצע את הפעולה.
זכרו שצריך לגייס סבלנות ואמונה בתינוק, כדי שיבין את תהליך הלמידה שלנו, ובעוד מספר שבועות הלילות כבר יראו אחרת.
הכותבת היא יועצת שינה מוסמכת