כתב אישום תקדימי: "תעודת כשרות פרטית היא הונאת לקוחות"; המסעדן: "הרבנות נטפלת אליי כי אני ערבי"
הרבנות הגישה כתב אישום פלילי תקדימי נגד בעל עסק שציין כי חומרי הגלם שהוא מחזיק במסעדה שלו כשרים, ותלה תעודה מטעם "איגוד הרבנים" - ארגון פיקוח כשרות פרטי. ברבנות נתלים בחוק הונאה בכשרות, אך הנאשם טוען לאכיפה בררנית, בין השאר משום שלדבריו הוא ערבי
בבית המשפט השלום בחיפה התקיים היום (א') דיון ראשון בכתב אישום פלילי תקדימי, נגד בעל עסק שהשתמש במלה "כשר" ללא שהחזיק תעודת כשרות מטעם הרבנות. סעיף האישום הוא איסור הונאה בכשרות. בעל העסק שאינו יהודי, טוען להגנתו כי הפרסום התייחס לחומרי הגלם, שכולם אכן כשרים בהשגחת הרבנות.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>
המסעדן ג'מאל מועד טוען עוד כי הוא מחזיק בתעודה של "איגוד הרבנים" - ארגון פיקוח כשרות פרטי - שמעידה כי המקום נמצא תחת פיקוחו. סנגורו טוען לאכיפה בררנית, שכן, כאמור, מדובר בכתב אישום ראשון מסוגו.
קיראו עוד בערוץ היהדות:
- חשש מגל שני בבתי הכנסת: "שבועות היה כמו פורים"
- הניחו להם: 400 אלף דוברי רוסית הם יהודי הגורל המשותף/
הרב אבישי מזרחי
את כתב האישום הגישו המדינה והרבנות הראשית לישראל, בטענה כי בעל העסק, מסעדת בשרים במפרץ חיפה, "הציג את בית העסק בכתב ככשר, מבלי שניתנה לו תעודת הכשר כדין". לדברי המדינה, הציב הנאשם שני שלטים מחוץ לעסק שבהם נכתב "כל המוצרים כשרים", ובכתב קטן יותר, "בפיקוח של איגוד הרבנים בישראל".
עוד נטען, כי במקום גלוי במסעדה הוצבה תעודה "מאת איגוד הרבנים בישראל – קהילות החרדים, גורם שאינו מוסמך בדין ליתן תעודת הכשר".
"אכיפה בררנית נגדי"
עו"ד איתי יפה, המייצג את מועד, הזכיר כי בג"ץ הכשרות קע כי תכלית החוק הייתה למנוע הטעיה, "ולא לתת מונופול לרבנות". הוא הזכיר עוד את דעת הרוב בבג"ץ שציינה כי "חנווני המעיד על מרכולתו לא יוכל להיות מואשם בפלילים".
עו"ד יפה הבהיר כי "במקרה שלנו אין טענה להטעיה, אלא יש טענה של הצגת מוצרים כשרים כאשר לא הייתה תעודת הכשר של הרבנות, וזאת למרות שבחומר הראיות ניתן לראות בפירוש תעודה שכותבת כי המקום איננו מחזיק בתעודת הכשר של הרבנות".
הנאשם טען לאכיפה בררנית, בין השאר משום שלדבריו הוא ערבי, "והוא היחיד שמואשם במדינת ישראל על הטעיה בכשרות, בו בזמן שאין טענה לכך שהמוצרים שלו לא היו כשרים בהשגחת הרבנות. מדובר על חומרי הגלם".
דיון עקרוני
בשנת 2017 קבעו שופטי בג"ץ כי מותר לבעל עסק להציג "מצג אמת" בדבר הסטנדרטים שעליהם הוא מקפיד, ואופן הפיקוח על שמירתם הכולל גם הבהרה מפורשת כי אין בידו תעודת הכשר. הנשיאה דאז, מרים נאור, קבעה כי יש לאפשר לבעלי עסקים להציג תעודה או מסמך המסבירים את ההקפדה שלהם על הכשרות, בתנאי שאינם קוראים לכך "תעודת כשרות", אלא למשל "תעודת השגחה". עשרה חודשים לאחר מכן פרסם היועמ"ש, אביחי מנדלבליט, חוות דעת האוסרת על גופי השגחה פרטיים להעניק תעודות כשרות מטעמם לבתי עסק בתחום המזון שאינם מפוקחים על ידי הרבנות הממלכתית.
היום קבעה השופטת הבכירה, אורית קנטור, ציינה כי יש מקום לנהל את הדיון בפני שופט שיתמקד בדיון המהותי (מותב דיוני), "נוכח מהות הטענות, הן המשפטיות והן העובדתיות, ולאור העובדה כי הועלו ויועלו טענות מקדמיות מסוגים שונים, לרבות טענה על היעדר שימוע".
איגוד הרבנים הוא ארגון פרטי שעוסק בהשגחת כשרות בעסקים, ועוקף בכך את הרבנות הראשית. בראש הארגון עומדת שורה של רבנים מוסמכים שחלקם עבדו בעבר ברבנות או במערך הכשרות שלה. נשיא הארגון הוא הרב חיים לוי והמנכ"ל הוא הרב אברהם ויצמן, שניהל מועצות דתיות במשך שנים, בחיפה, קריית מוצקין, גזר וירוחם.
- סייע בהכנת הכתבה: קובי נחשוני
לפנייה לכתב/ת 
