התנגד לתמ"א 38: "כבר שיפצתי בעצמי"

בעלי 3 דירות בבניין בקריית ים התנגד לפרויקט וטען שההטבה שיפיק מהמיזם נמוכה בהרבה מזו של האחרים. המפקח על המקרקעין חשב אחרת

עו"ד חן ספקטור | פסקדיןפורסם: 18.06.20 , 16:09

פרויקט חיזוק של תמ"א 38 בבניין ישן בקריית ים אושר לאחרונה חרף התנגדות של בעל שלוש דירות, שטען כי המיזם לא משתלם לו משום ששיפץ אותן. המפקח על המקרקעין בנצרת יובל וסרקרוג הכריע לטובת יתר בעלי הדירות וקבע כי הצורך הממשי בחיזוק הבניין כחלק ממיזם כולל בשלושה מבנים סמוכים גובר על האינטרסים של הסרבן.

לפני כשנתיים אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה פרויקט תמ"א 38/1 בשלושה בניינים סמוכים. בבניין הנוכחי, שבו 16 דירות, אושרה תוספת של שלוש קומות ו-12 דירות חדשות, מרפסות וממ"דים בכל דירה ומעלית. בנוסף אושר שימוש בחלק מקומת העמודים לצורכי חנייה ומגורים.

אלא שהיזם לא הצליח להתקדם משום שבעל שלוש הדירות בבניין סירב לשתף פעולה, ועל כן הגישו נגדו בעלי 13 הדירות האחרות תביעה למפקח שבה ביקשו לאפשר להם להתקדם בלעדיו.

בתגובה טען הנתבע כי התוכנית של היזם מתעלמת מכך שהתמורה שיקבל נמוכה יותר בהשוואה לבעלי הדירות האחרים כיוון ששיפץ דירותיו. בין היתר הוא התלונן על הגדלים של הממ"ד והמרפסות בדירותיו ומכך שמיקום הממ"ד יגרום לביטול חצי חדר בכל אחת מהדירות. עוד הוא טען כי שתיים מהדירות מושכרות והיזם לא מוכן לפצות אותו על אובדן דמי שכירות, וכי השימוש בקומת העמודים, שנוצרה כתוצאה מהחרבה של אחת הדירות שלו, פוגע משמעותית בזכויותיו.

(צילום: Shutterstock)

המפקח יובל וסרקרוג, שביקר בבניין, התרשם שיש צורך ממשי לשפץ אותו, בפרט נוכח העובדה שמדובר בתוכנית כוללת לשלושה בניינים.

המפקח ציין כי התובעים והיזם הסכימו מלכתחילה לבצע שינויים למענו של הנתבע. בכלל זה, להגדיל את המרפסות והממ"דים בדירותיו ולהזיז את מגדל הממ"דים באופן שימנע את הפגיעה הנטענת בחדרים. מעבר לזה, המפקח קבע שהנתבע יקבל פיצוי של 6,000 שקל על השימוש בקומת העמודים אף שלא הוכיח את עלויות הבנייה – סכום שיקוזז מההוצאות שישלם עבור ההליך המיותר.

המפקח הדגיש כי השוויון בין בעלי הדירות צריך להיות מהותי ולא כמותי והוא לא התרשם שהזכויות של הנתבע נפגעו באופן משמעותי שהצדיק את הסירוב, בפרט נוכח ההתאמות שהוסכם לבצע- עבורו.

המפקח הדגיש כי הנתבע לא זכאי להטבות עודפות רק משום ששיפץ את דירותיו. כך למשל, החוק לא מחייב את היזם לשלם לו עבור דמי שכירות בפרויקט חיזוק ואף אחד מבעלי הדירות בשלושת הפרויקטים לא מקבל זאת. יתרה מכך, הנתבע אפילו לא הוכיח שלא תהיה אפשרות לגור בדירות בתקופת העבודות.

בסיכומו של עניין המפקח קבע כי אין כל הצדקה לבטל פרויקט שכל בעלי הדירות – כולל הנתבע – יפיקו ממנו הנאה ותועלת.

משכך, הפרויקט אושר בכפוף להתאמות ועורכי הדין מטעם התובעים הוסמכו לחתום במקום הנתבע על כל המסמכים הדרושים לצורך ביצוע העבודות. לאחר קיזוז הפיצוי, חויב הנתבע בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 4,000 שקל.