תבעו לעכב עיזבון בשל חוב של חצי מיליארד ש'

התביעה הוגשה נגד אדם שנפטר בטרם הסתיימו ההליכים בדרישה למנות מנהל עיזבון ניטראלי ולחשוף את היקף הרכוש. הם נדחו בשתי ערכאות

עו"ד אורן פרץ | פסקדיןפורסם: 13.07.20 , 22:06

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה ערעור של שהגישו גורמים בדרישה לחשוף את היקף הנכסים של אדם שהלך לעולמו לפני שנתיים, ושלטענתם חייב להם חצי מיליארד שקל. השופט נפתלי שילה קיבל את עמדת יורשיו של המנוח, שלפיה אין בשלב זה אין לתושבים זכות לקבל מידע על אודות העיזבון.

המנוח נפטר באוקטובר 2018 והותיר אישה וששה ילדים. כחמש שנים קודם לכן הוגשה נגדו תביעה כספית על חצי מיליארד דולר. התובעים טענו שהוא נטל מהם כספים שהועברו אליו בנאמנות. ההליך התנהל בבוררות שבמסגרתה המנוח הגיש תביעה נגדית על סך 60 מיליון דולר. ההליך טרם הסתיים.

זמן קצר לאחר מותו הגישו התובעים בקשה דחופה למנות מנהל עיזבון ניטראלי קבוע. במסגרת זו הם ביקשו לעיין בפירוט נכסי העיזבון ובמסמכים נוספים. יורשיו של המנוח, אשתו וילדיו, התנגדו וטענו שאין הצדקה למנות מנהל עיזבון ואין לאפשר פגיעה בפרטיותם דרך חשיפת היקף העיזבון.

בית המשפט למשפחה דחה את הבקשה וקבע שכל עוד אין הכרעה בתביעה שהגישו נגד המנוח, הם לא זכאים לפגוע בפרטיותם של היורשים ושל המנוח ואין להם זכות לעיין בדוחות הנוגעים לעיזבון.

(צילום: shutterstock)

התובעים לא השלימו עם פסק הדין והגישו ערעור. הם טענו כי אם ניהול העיזבון ייוותר בידי היורשים - הם יפעלו לחלוקת העיזבון לפני סיום בירור תביעת החוב ויעלימו את הנכסים. בנסיבות אלה, לטענתם, יש צורך ברור במינוי מנהל עיזבון אובייקטיבי.

היורשים השיבו כי המערערים הם לכל היותר "נושים פוטנציאלים" ואין הצדקה למנות מנהל עיזבון לפי דרישתם. הם הדגישו כי כל היורשים בגירים וכשירים ואין ביניהם מחלוקות כך שאין צורך במינוי. עוד הם טענו כי המערערים מעוניינים לחסוך לעצמם את הצורך להגיש בקשות לסעדים זמניים להבטחת תביעתם במסגרת הליך הבוררות.

שופט המחוזי נפתלי שילה הבהיר כי המערערים אינם בעלי חוב אלא בעלי זכות תביעה שטרם הוכרעה. לפיכך, בשלב זה, אין למערערים זכות לקבל מידע אודות נכסי העיזבון והיקפו תוך פגיעה בפרטיותם של היורשים.

"מעמדו של בעל זכות תביעה אינו בגדר בעל חוב לצורך הוראות חוק הירושה ואין לו זכות שיינתנו הוראות להבטחת פירעון חובו, ככל שיוכר", כתב השופט.

כמו כן, נקבע כי אין למערערים זכות לכפות מינוי מנהל עיזבון קבוע. אף אחד מהיורשים לא מעוניין במינוי ואין הצדקה שימונה בעל תפקיד מטעם בית המשפט לצורך חלוקת העיזבון, שעה שכל היורשים בגירים וכשירים והם פועלים כמקשה אחת וללא כל מחלוקת ביניהם.

"הדרך להבטיח את יכולתם של המערערים לגבות את חובם מהעיזבון ככל שיזכו בתביעתם, אינה באמצעות מינוי מנהל עיזבון אלא באמצעות הגשת בקשה למתן סעדים זמניים כגון צווי עיקול או צווי מניעה במסגרת הליך הבוררות", הבהיר השופט.

זאת ועוד, בשעה שהבוררות בעיצומה ואין לדעת מתי תסתיים, העיכוב בחלוקת העיזבון עלול לפגוע קשות ביורשים ולעכב את יכולת הנאתם ממנו לזמן ממושך. השופטים שאול שוחט ועינת רביד הצטרפו לפסק הדין. המערערים חויבו בהוצאות בסך 30 אלף שקל.