שיקר בהצהרת בריאות – והפסיד תגמולי ביטוח

חולה ניוון שרירים לא גילה על בעיות שרירים ועצבים. שופטת קבעה שלו היה אומר אמת – "כלל" לא הייתה מבטחת אותו על אובדן כושר עבודה

עו"ד סיגל רייך-הלל | פסקדיןפורסם: 21.07.20 , 06:55

בית הדין לעבודה בנצרת שלל לאחרונה תגמולים על אובדן כושר עבודה ממבוטח של "כלל" שאובחן עם מחלת ניוון שרירים: השופטת אורית יעקבס קיבלה את טענת החברה שלפיה המבוטח שיקר בהצהרת הבריאות והסתיר ממנה פרטים מהותיים על אודות מצבו.

במרץ 2012 רכש המבוטח פוליסת ביטוח חיים שכוללת אובדן כושר עבודה. כשלוש שנים לאחר מכן הוא תבע מכוח הפוליסה תגמולים על אובדן כושר עבודה בשל מחלת ניוון שרירים מסוג FSHD שאובחנה אצלו לטענתו בדצמבר 2012 – כתשעה חודשים אחרי שרכש את הפוליסה.

אלא שחברת הביטוח טענה כי היא פטורה מחבות שכן בדיעבד הסתבר לה שהתובע שיקר והפר את חובת הגילוי כלפיה. לטענתה, תסמיני המחלה החלו להופיע אצלו זמן רב לפני שחתם על הצהרת הבריאות ומילא את השאלון הרפואי אבל הוא הסתיר זאת למרות שאלות ספציפיות לגבי קיומן של בעיות שרירים ובעיות נוירולוגיות.

(צילום: shutterstock)

החברה הדגישה כי לו הייתה מודעת למצב הרפואי של התובע בזמנו לא הייתה מנפיקה לו פוליסת אובדן כושר עבודה אפילו תמורת דמי ביטוח גבוהים יותר. למעשה, אף חברת ביטוח סבירה לא הייתה מתקשרת איתו.

התובע הכחיש את הדברים וטען כי חברת הביטוח מטעה את בית הדין ומוציאה את דיבתו רעה. לדבריו, הוא לא היה מודע למחלה במועד רכישת הפוליסה. אמנם, במהלך 2012 החל להרגיש חולשה בגפיים ואי יציבות אבל הרופאים היו בטוחים שמדובר בבעיה אורתופדית. רק כעבור מספר חודשים עלה חשד לקיומה של מחלת שרירים והאבחנה הסופית התקבלה בדצמבר 2012.

אבל השופטת אורית יעקבס התרשמה שהתיק הרפואי של התובע מעיד שהמציאות הייתה אחרת, ושעוד ב-2009 החל להתלונן על חולשה בשרירים ונפילות וביקר אצל מומחים שונים שהעלו חשד לניוון שרירי מולד. למרות זאת, הוא לא ציין זאת בהצהרת הבריאות והשיב בשלילה על שאלות מפורשות בנושא.

היא ציינה כי כשעומת עם המסמכים הרפואיים התובע השיב תשובות לא ענייניות ונראה היה שהוא מנסה להתחמק מלהתמודד עם הנתונים שכאמור הצביעו בבירור על בעיית שרירים ידועה. השופטת הוסיפה כי טענותיו שהרופאים התמקדו בבעיות אורתופדיות או שאף אחד מהרופאים לא הסביר לו את ממצאי הבדיקות והאבחנות לא מתיישבת עם המסמכים ואף הופרכו בעדויותיהם של שני רופאים שהעידו מטעמו.

לפיכך השופטת קבעה כי התובע הפר את חובת הגילוי כלפי חברת הביטוח ואף קיבלה את טענתה כי אף מבטחת סבירה לא הייתה מנפיקה לו פוליסת אובדן כושר עבודה אם הייתה מודעת למצבו הרפואי. בפרט נוכח העובדה שהתובע בעל עסק של עבודות מסגרות הכרוך בעבודה פיזית.

לאור זאת, השופטת קבעה כי חברת הביטוח פטורה מתשלום תגמולים מכוח הפוליסה ודחתה את התביעה. מתוך התחשבות במצבו של התובע הוא חויב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד נמוכים יחסית של 10,000 שקל בלבד.