שתף קטע נבחר

כאן תיסגר בקרוב לשכת עורכי הדין של ישראל

ההצעה של ח"כ אסנת מארק לא נולדה מדאגה לעורכי דין אלא כדי לבטל עוד גוף עצמאי, שלא תלוי בשלטון, ומהווה חלק ממערכת האיזונים של הדמוקרטיה

 

אילוסטרציה עו
(צילום: shutterstock)

הרעיון של איזונים ובלמים הוא בסיס לכל משטר דמוקרטי. הנחת היסוד היא כי המשטר זקוק להגנות מובנות שימנעו ריכוז כוח במקום אחד ושינוי השיטה מדמוקרטיה לשלטון יחיד – שנוטה להידרדר במהירות לדיקטטורה, או לפחות זה מה שמספרות לנו 4,000 שנות היסטוריה. על רקע זה צריך לבחון את ההצעה להביא את לשכת עורכי הדין לסיים את תפקידה ההיסטורי.

 

המושגים "הרוב קובע" ו"שלוש הרשויות" טובים כדי להציג לילדי בית ספר אלטרנטיבה לשיטת הממשל במשחקי הכס. בפועל המציאות מורכבת יותר. כדי שנוכל לדבר בחופשיות, ללכת ממקום למקום כרצוננו, לכתוב הודעות, לשתף סרטונים, להפגין ולהעביר ביקורת על מה שנעשה או לא נעשה בכספי המיסים שלנו – חייבת להיות מערכת מורכבת שתשמור על זה.

 

במשחק הזה משתתפים גופים עצמאיים כמו התקשורת, מוסדות הביקורת, בתי המשפט, הפרלמנט, הייעוץ המשפטי לממשלה, האקדמיה, ארגונים אזרחיים (מגזר שלישי), גופים המייצגים עניין מוגדר וכן הממשלה.

 

חדי העין ביניכם ודאי הבחינו במילה "עצמאיים". הכוונה היא לא לעצמאי במובן של "שלם ביטוח לאומי כל החיים ונזרוק אותך מהסיפון בקורונה". לא כזה. הכוונה לעצמאי מן הממשלה.

 

לגבי הממשלה, לה לא דואגים שתהיה עצמאית. היא מרכזת את הכוח הביצועי, הכסף והיכולת לחוקק באמצעות הרוב בפרלמנט, ואמורה להשתמש בהם בשמנו ולמעננו אבל יכולה לעשות גם להיפך: להעביר את משאבי הציבור לאנשיה, לשסות את כוחות הביטחון באלו שעל ביטחונם הם אמורים לשמור ולחוקק כדי לצמצם את עצמאות הבקרה והפיקוח על מעשים אלה.

 

יוצא שהממשלה היא הפיתרון והבעיה בו זמנית: פיתרון כי יש לה אפשרות לפתח תשתיות, חינוך, חדשנות, קיימות, רווחה ובריאות ולהקנות לאזרחים ביטחון. בעיה כי היא יכולה שלא לעשות אף אחד מהדברים הללו ולהפנות את כל מרצה לביסוס שלטון עריץ ואלים שיפגע באזרחים וידכא אותם או "סתם" לקדם את ענייני ראשיה תוך ניצול כוחם הפורמלי והבלתי פורמלי.

 

קצת מן ההיסטוריה

הלנה צ'אושסקו, רעייתו של ניקולאי צ'אושסקו, מי שעלה להיות מנהיג רומניה וירד מכסאו רק לאחר 25 שנה, פרסמה מאמרים בתחום הכימיה על סמך טיוטות מאמרים ששירותי הביטחון הרומנים "מצאו" באוניברסיטאות מערביות. אם ראש שירותי הביטחון היה עצמאי זה לא היה קורה. לאחר פרסום המאמרים היא תבעה הכרה אקדמית ותואר הולם. אלא שאין נביא בעירו. ואכן, ראש הפקולטה לכימיה בבירה הרומנית לא התרשם מן המלומדת בעלת התואר השני שבפניו, וכך נאלצה הגברת לנדוד לעיר יאשי, בה ככל הנראה נפתרה בעיית המשילות והדוקטורט ניתן. כל זה לא היה קורה לו היתה אקדמיה עצמאית.

 

אולי זו צרות עין, שהרי זה לא הזיק לאיש. גברת צ'אושסקו המשיכה לעשות חיל בזכות עצמה, היוותה מופת לנשים רבות כראש האקדמיה הרומנית למדעים, זכתה למעמד "אם האומה" והטלוויזיה הרומנית הקפידה להציגה בתמונות מחמיאות בלבד. ולכן, במאמץ למצוא דוגמא למקרה שבו מערכת משפט לא עצמאית גרמה נזק נורא נאלצנו להרחיק אלפי שנים אחורה מתקופת שלטונו של החבר ניקולאי אל תקופת שלטונם של אחאב ואיזבל שהחליטו להעניש את נבות משום שסירב לתת להם את כרמו בתמורה לכרם אחר:

 

"וַתִּכְתֹּב סְפָרִים בְּשֵׁם אַחְאָב וַתַּחְתֹּם בְּחֹתָמוֹ, וַתִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל הַזְקֵנִים וְאֶל הַחֹרִים אֲשֶׁר בְּעִירוֹ הַיֹּשְׁבִים אֶת נָבוֹת. וַתִּכְתֹּב בַּסְּפָרִים לֵאמֹר: 'קִרְאוּ צוֹם וְהוֹשִׁיבוּ אֶת נָבוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם'. וְהוֹשִׁיבוּ שְׁנַיִם אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל נֶגְדּוֹ, וִיעִדֻהוּ לֵאמֹר:'בֵּרַכְתָּ אֱלֹהִים וָמֶלֶךְ, וְהוֹצִיאֻהוּ וְסִקְלֻהוּ וְיָמֹת'. וַיַּעֲשׂוּ אַנְשֵׁי עִירוֹ, הַזְּקֵנִים וְהַחֹרִים אֲשֶׁר הַיֹּשְׁבִים בְּעִירוֹ כַּאֲשֶׁר שָׁלְחָה אֲלֵיהֶם אִיזָבֶל...".

 

מותו של נבות לא היה מתרחש לו הייתה בעירו מערכת משפט עצמאית. במערכת כזו היו השופטים העצמאיים דנים באופן בלתי תלוי על פי הראיות ולא משתפים פעולה, מרצון או מפחד, עם גחמות השלטון.

 

לשמור על מערכת המשפט

ובחזרה לימינו, לשכת עורכי הדין אמורה לקחת חלק בהסדרת מקצוע המשפט והפעילות המשפטית. לחברי הלשכה ניסיון וידע רב ונקודת מבט שונה מזו של הכנסת, השופטים והממשלה. הלשכה היא גוף שפעולתו נקבעה והוגדרה בחוק. היא עצמאית מהשלטון בדברים מסוימים וחשוב מכל: לשכת עורכי הדין ממנה שני נציגים לוועדה לבחירת שופטים. נציגים אלה אינם כפופים לשלטון ורשאים להצביע לפי מצפונם. עצמאים.

 

שופטים דנים במשפטיהם של נאשמים בפלילים או חשודים. בראש השלטון שלושה ראשי מפלגות שתחתם 52 חברי כנסת. האם אלה מעוניינים כי בבית המשפט ישבו שופטים שלא ניתן להשפיע עליהם? אפשר לחסוך את המברק לשרלוק הולמס.

 

שופטים עשויים להיות עצמאים אך עלולים להיות לא עצמאים – כאלה המבקשים לקדם עצמם גם בכך שיניחו את דעתם של אחרים (לא משנה אם זו הממשלה או תאגידים ובעלי הון). הוועדה לבחירת שופטים ובה נציגי הלשכה היא המחליטה אם בבתי המשפט ישבו שופטים עצמאיים או שופטים מטעם.

 

שופטים מטעם לא יפסקו לטובת האזרח כאשר השלטון רוצה להסתיר מידע על פשעים שביצע, לא יגנו על האזרח מפני מיסים שהוטלו שלא כדין (מס דירה שלישית), לא יגנו מפני ממשלה שמוציאה צווים לסגור את בתי המשפט, להגביל את השיח הציבורי ואת החופש האקדמי, לבצע מעצרים שרירותיים, לנהוג באלימות ולאשפז אותך בכפייה רק כי הרגזת מישהו המקורב לשלטון. הם לא יגנו מפני נטילת החופש ונטילת חיים.

 

אפשר שנבות סרב כדין לקבל כרם חלופי, כפי שהציע לו אחאב, כיוון שחלוקת הנחלות נקבעה לפי שבטים –בלי שבט חליפי ובלי רוטציה. במונחי ימינו נקרא לזה עיקרון חוקתי. היה ברור לו כי עליו לעמוד על העיקרון החוקתי ולשמור על המשטר הקיים ולא משנה אילו פיתויים ואיומים יוצעו לו: "חָלִילָה לִּי מֵיהוָה מִתִּתִּי אֶת נַחֲלַת אֲבֹתַי לָךְ". אזהרה צלולה וברורה.

 

  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • עו"ד אורן וינברג בעל משרד עורכי דין העוסק במשפט מסחרי
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
צילום: יוסי שלו
עו"ד אורן וינברג
צילום: יוסי שלו
מומלצים