גבר אלים הפסיד את חלקו בפנסיה של גרושתו

במשך שני עשורים פרנסה האישה את המשפחה בזמן שהבעל למד בכולל. כשהתגרשו אישר בית הדין לסטות מאיזון משאבים שוויוני בשל התנהגותו

עו"ד חגית זיו | פסקדיןפורסם: 13.08.20 , 15:48

בפסק דין שפורסם לאחרונה קבע בית הדין הרבני האזורי בירושלים כי האלימות הפיזית, הכלכלית והנפשית שהפעיל גבר על אשתו מצדיקה לאחר גירושיהם לשלול ממנו את חלקו בזכויות הפנסיוניות שצברה האישה – שהייתה המפרנסת של המשפחה בזמן שהוא למד בכולל.

בני הזוג נישאו ב-1999 והביאו לעולם ארבעה ילדים. במשך שנים חיו בדוחק כשהאישה עבדה והבעל למד. ב-2018 הם התגרשו תוך הסכמה לדון בחלוקת הרכוש לאחר מכן. ברקע המחלוקת בסוגיית הרכוש עמדו טענות קשות של האישה על אלימות שהובילו להגשת כתב אישום נגד בעלה.

היא טענה שהוא השתלט על החשבון המשותף שאליו נכנסה המשכורת שלה, לקח ממנה את כרטיס האשראי וכפה עליה לחיות מדמי כיס שהקציב לה. לדבריה בימי חורף הוא אסר עליה ועל הילדים להדליק חימום ודוד והם נאלצו לסבול מקור ולהתקלח במים קרים. היא הוסיפה שהוא אסר עליה להכניס בני משפחה וחברים הביתה והכריח אותה לקיים עמו יחסי מין באיומים וקללות.

(צילום: shutterstock)

לפיכך היא ביקשה לחרוג מהכלל של חלוקת רכוש שוויונית מטעמי צדק ולמנוע חלוקה של הזכויות בדירה ושל הזכויות הסוציאליות שצברה מהעבודה. היא הדגישה כי היא זו שנשאה בכל הוצאות הבית והילדים ונשאה בהחזרי המשכנתה.

הבעל טען מנגד שהאישה אמנם יצאה לעבוד בזמן שהוא למד, אבל הוא זה שטיפל בילדים, לקח אותם למסגרות החינוך, האכיל אותם ושהה עמם עד שעות הערב. לדבריו חלק מההוצאות של המשפחה כוסו מתרומות שקיבל מקרנות גמ"ח שונות.

בנסיבות אלה, לטענתו, אין כאן עילה לחרוג מחלוקה שוויונית של הזכויות וודאי לא של הדירה שרשומה על שם שניהם ומומנה בחלקה מסיוע של ההורים ומתנות חתונה.

הדיינים - הרב שלמה תם, הרב מנחם האגר והרב דוד שני - קבעו כי גם מבחינה הלכתית וגם מבחינת חוק יחסי ממון דירת מגורים שנרשמה על שם בני הזוג שייכת לשניהם גם אם אחד מהם שילם עבורה יותר. הם הבהירו כי הדירה נרכשה מלכתחילה מכספים משותפים וכי לצד העובדה שהאישה מימנה את החזרי המשכנתה הבעל דאג לטיפול בילדים.

לפיכך נקבע כי הדירה תימכר ולאישה תהיה זכות ראשונים לרכוש את חלקו של הבעל. עם זאת, מחלקו ינוכו 52 אלף שקל עבור דמי כתובה והיתרה תישאר בנאמנות עד שיספק ערבויות לתשלום מזונות הילדים בהם חויב (3,500 שקלים בחודש).

לעומת זאת, בסוגיית הזכויות הפנסיוניות קיבלו הדיינים את עמדת האישה, בפרט נוכח התנהגותו האלימה של הבעל. נקבע כי לא מגיע לו ליהנות מזכויות שצברה מעבודה קשה שפרנסה אותו ואת הילדים כשהוא לא תרם כמעט דבר, ובעניין זה יש הצדקה לחרוג מכלל האיזון השוויוני.