מכר דירה לפני פשיטת רגל – העסקה בוטלה

הקונה טען שרכש את הנכס בתום לב ולא ידע שהחייב בחובות. אבל ביהמ"ש התרשם שהמציאות הייתה הפוכה והסכם המכר נועד להסוות הלוואה

עו"ד ניר ויינרמן | פסקדיןפורסם: 04.11.20 , 05:24

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קיבל לאחרונה בקשה של מנהל מיוחד לבטל העברת דירה שביצע חייב כמה חודשים לפני פשיטת הרגל: הקונה שאליו הועברו הזכויות בנכס טען שיש לכבד את העסקה מכיוון שנעשתה בתום לב, אבל השופט רמי חיימוביץ פסק שלצדדים היו יחסים עסקיים רבי שנים ושהקונה ידע על החובות ולא שילם תמורה הולמת.

החייב, כבן 67, היה בעלי עסק במשותף עם אחיו. החברה נקלעה לקשיים כלכליים וכתוצאה מכך נקלע גם הוא לחובות. הדירה נשואת המחלוקת שייכת לחייב ולרעייתו בנפרד ושוויה כ-2.4 מיליון שקל (חלקו של החייב כ-1.2 מיליון שקל).

ביולי 2018 נחתם הסכם מכר בין החייב לבין אדם שעמו היו לו קשרים עסקיים במשך כ-30 שנה. בהסכם העביר לו החייב את הזכויות בדירה תמורת 600 אלף שקל.

(צילום: shutterstock)

כמה חודשים לאחר מכן הגיש החייב בקשה לפשיטת רגל בגין חובות של כ-1.2 מיליון שקל והמנהל המיוחד ביקש לבטל את העברת הדירה לקונה. זאת, בהתאם לפקודת פשיטת הרגל שקובעת כי במקרה שבו אדם מעניק נכסים ונעשה פושט רגל לפני שעברו שנתיים מיום ההענקה, ההענקה בטלה כלפי הנאמן.

הרוכש טען מנגד כי מתקיים התנאי החריג בפקודה וכי מדובר בעסקת מכר לגיטימית. לדבריו, ההעברה בוצעה לטובתו, בתום לב ובתמורה בת-ערך.

אבל השופט רמי חיימוביץ קיבל את הבקשה של המנהל התיק. הוא הבהיר כי תכלית ההוראה בפקודה היא למנוע מאדם שנקלע לחובות להעביר לקרוביו או לאנשים אחרים את נכסיו טרם יפנה להליך פש"ר וכך לצמצם את מסת הנכסים שתמומש לטובת הנושים

נקבע שלא מתקיימים תנאי החריג משום ש"ההסכם בין הצדדים נחזה להיות הסכם מכר אך הראיות מלמדות כי לא מדובר בחוזה מכר אותנטי אלא בעסקה שונה בתכלית שהסוותה כחוזה מכר בשל מצבו הכלכלי של החייב אותה עת".

השופט ציין, בין היתר, שהחייב סיפר כי בבסיס העסקה עמדה הלוואה בסך 600 אלף שקל שניתנו מחברות של הקונה לחברה שלו, כשזכויותיו בדירה שימשו כערובה להלוואה ולצורך פירעון הלוואות קודמות. "החייב והמשיב קיימו מערכת כלכלית מסועפת רבת שנים, במסגרתה הועברו ונפרעו הלוואות שונות", כתב.

זאת ועוד, מחומר הראיות עלה שהקונה אינו תם לב וידע היטב על מצבו הכלכלי של החייב ועל הקשיים בו הייתה נתונה החברה שלו. למעשה, הקונה ניצל את מצבו של החייב לרעה כדי להשיג נכס במחיר נמוך וכדי לפצות עצמו על חובות קודמים של החייב ושל החברה שלו כלפיו.

עוד נקבע כי התמורה ששילם הקונה לא הייתה מלאה ולא תאמה את מחיר השוק, שכן הוכח שהוא שילם לחייב סכום של 150 אלף שקל בלבד. בנסיבות אלה שנקבע שהעברת הדירה בטלה.