אחרי 32 שנה: ביטלה הסכם ממון מקפח

צעירה ברזילאית התחתנה עם ישראלי עיוור תמורת רווחה כלכלית. שנים לאחר מכן היא גילתה שנושלה מכל רכושו. ביהמ"ש קבע שהוא עשק אותה

עו"ד אורלי מנע-שני | פסקדיןפורסם: 21.11.20 , 10:04

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר לאחרונה פסק דין שהורה על ביטול הסכם ממון מלפני 32 שנים בנימוק של הטעיה, עושק וחוסר תום לב מצד הבעל. השופטים נפתלי שילה, עינת רביד ונועה גרוסמן קבעו כי האישה – שהגיעה מברזיל בגיל 20 כדי להינשא לאיש שסובל מעיוורון לאחר שחתמו שם על הסכם שקבע שיתוף רכושי – נוצלה כשהוחתמה בישראל על הסכם שסותר אותו לחלוטין וקובע הפרדה רכושית מוחלטת.

כשהיה בן 29 ביקשו הורי הבעל למצוא לו כלה. הם נסעו איתו לברזיל ומצאו משפחה דלת אמצעים שהסכימה להשיא לו את בתם תמורת רווחה כלכלית. זמן קצר לאחר מכן נחתם ביניהם הסכם לשיתוף רכושי מוחלט, כולל במתנות וירושות, ובהמשך הם נישאו בברזיל והאישה עברה לארץ.

אלא שכעבור שלושה חודשים הוחתמה האישה על הסכם ממון בישראל שקבע הפרדה רכושית מוחלטת, כולל בהכנסות וברכוש שנצבר במהלך הנישואים. 28 שנים לאחר מכן עבר בעלה אירוע מוחי שבעקבותיו מונה לו אפוטרופוס, וכך התברר לה שאין לה כל זכויות בנכסיו.

קורונה נפשית: לקראת כנס ההתמודדות עם דיכאון וחרדה בסימן הקורונה (ShutterStock)

אילוסטרציה (ShutterStock)

שלוש שנים לאחר מכן קיבל בית המשפט למשפחה תביעה שהגישה לביטול הסכם הממון הישראלי, לאחר שנקבע כי הליך האישור שלו לא היה תקין וכי האישה נעשקה והוטעתה על ידי בעלה ומשפחתו.

בערעור שהגיש המרכז לאפוטרופסות בשם הבעל נטען בין היתר כי ההסכם נחתם מרצונה החופשי של האישה לאחר שתורגם לפורטוגזית, ולא ייתכן לבטל אותו אחרי יותר מ-30 שנה שבהן לא העלתה כל טענה נגדו.

האישה טענה מנגד כי ההסכמה שלה להינשא לאדם עיוור בעל 100% נכות שהיה מבוגר ממנה כמעט בעשור ניתנה רק בעקבות ההבטחה שידאגו לה כלכלית אשר קיבלה ביטוי בהסכם הברזילאי. לדבריה, היא לא תיארה לעצמה שבני המשפחה שלו ינצלו את התמימות שלה ויגרמו לה לחתום לאחר מכן על הסכם סותר שנישל אותה מכל זכויותיה.

בפסק דין שנכתב על-ידי השופט נפתלי שילה בהסכמת השופטות נקבע שזהו מקרה ייחודי שהצדיק לבטל את הסכם הממון עקב פגמים רבים שנפלו בו.

למשל, העובדה שבית המשפט שאישר אותו לא היה מודע להסכם הברזילאי מה שמנע ממנו מלברר האם האישה מסכימה לשינוי המהותי בחלוקת הרכוש. "הסתרת ההסכם הברזילאי היה מעשה חסר תום לב מובהק שגרם לכך שלא ניתן לומר שההסכם נכרת בהבנה מלאה של משמעותו ותוצאותיו", נכתב.

השופט הוסיף שבית המשפט שגה כשלא בדק לעומק האם האישה מבינה שההסכם שולל ממנה זכויות מכוח חוק יחסי ממון, ואישר אותו בנוכחות עורך הדין של בני הזוג ומבלי שהם הופיעו בפניו.

שוב נקבע שההסכם נחתם תחת עושק והטעיה. באותה תקופה, כתב השופט שילה, האישה הייתה צעירה, חסרת ניסיון ותלויה לחלוטין בבעל ובמשפחתו. אלה ניצלו את המצוקה שלה וגרמו לה לחתום על הסכם גרוע שסותר לחלוטין הסכם קודם, תוך שהטעו אותה לחשוב שמדובר בהסכם זהה והתהליך נועד להעניק לו תוקף בישראל.

לפיכך הערעור נדחה תוך חיוב הבעל בהוצאות של 40 אלף שקל שיתווספו ל-80 אלף שקל שבהם חויב בבית המשפט למשפחה נוכח חוסר תום ליבו.