האב ניצח: מזונות קוצצו מ-3,500 ש' ל-1,500

4 שנים אחרי שחתם על הסכם הגירושין הצליח האב להוכיח שינוי נסיבות, בין השאר בשל העובדה שהבת עברה את גיל 6 ובהתאם להלכת העליון

מערכת פסקדיןפורסם: 26.11.20 , 12:45

בית המשפט למשפחה באשדוד קיבל לאחרונה תביעה להפחתת מזונות והוריד יותר מחצי מהסכום שהאב התחייב לשלם בהסכם הגירושים לפני ארבע שנים – מ-3,500 שקל לחודש ל-1,521 שקל. השופטת עפרה גיא קבעה שהוא הוכיח שינוי נסיבות שמצדיק התערבות במזונות נוכח ההלכה של בית המשפט העליון מ-2017 והעובדה שהילדה עברה את גיל 6.

הסכם הגירושין אושר ב-2016 וקבע בנוסף למזונות כי המשמורת תהיה אצל האם וזמני השהות עם האב ירחבו בהדרגה: עד גיל 4 בתו תהיה אצלו פעמיים בשבוע ללא לינה, ולאחר מכן תתווסף לינה באמצע השבוע וסופי השבוע יתארכו כך שבמקום להחזיר אותה במוצ"ש היא תישאר אצלו עד יום ראשון.

קצת יותר משנה לאחר מכן הגיש האב תביעה למשמורת משותפת שהסתיימה בהסכמה על הקדמת זמני השהות המורחבים.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

בהמשך הגיש האב באמצעות עו"ד אסי סגל תביעה להפחתה או ביטול המזונות שנקבעו בהסכם, בה הוא טען שההלכה של בית המשפט העליון מטילה חובת מזונות שוויונית על ההורים ומצדיקה התערבות בסכום המזונות שכן מאז ההסכם נקבעה משמורת משותפת וזמני השהות שלו הורחבו. בנוסף לכך, חל שינוי משמעותי לטובה בשכר של גרושתו בעוד שהוצאותיו גדלו בין היתר משום שנולדה לו ילדה נוספת מזוגתו הנוכחית.

מנגד טענה האם באמצעות עו"ד מיטל אבקסיס כי האב הגיש את תביעת המשמורת כדי לזכות בהפחתת מזונות, וכי אמנם נקבעה אחריות משותפת אבל הוא לא הפך למשמורן משותף וזמני השהות לא שונים ממה שנקבע בהסכם. עוד היא טענה שמצבו הכלכלי טוב משלה ואף השתפר שכן בת זוגו משתתפת איתו בהוצאות. לעומתו, היא פוטרה במאי האחרון וגם לפני כן השתכרה פחות מהממוצע במשק.

השופטת עפרה גיא דחתה את טיעוני האב בנוגע למשמורת המשותפת וזמני השהות. היא הבהירה כי בפסק הדין בתביעת המשמורת לא נקבעה משמורת משותפת אלא נעשה שימוש במונח אחריות משותפת שממילא חל על שני ההורים הן לפי ההסכם והן לפי חוק הכשרות והאפוטרופסות. בפועל, קבעה השופטת, השינוי היחיד בזמני השהות היה הקדמת הלינה במספר חודשים – עניין צפוי שנלקח בחשבון בהסכם.

השופטת הוסיפה כי לא מצאה גם שינוי מהותי במצבם הכלכלי של הצדדים. היא ציינה כי האב לא הציג נתונים על שכרו בעת עריכת ההסכם אבל מהתלושים הנוכחיים שלו עולה כי שכרו גבוה באלפי שקלים ממה שהצהיר. לכן, גם אם הייתה עלייה בשכרה של האם בתקופה בה עבדה – אין לכך משקל משמעותי.

עם זאת, נקבע כי האב הוכיח שינוי נסיבות שמצדיק בחינה מחודשת של גובה המזונות, שכן אי אפשר להתעלם מכך שהילדה עברה את גיל 6 ופסיקת העליון קובעת חובת מזונות שוויונית מגיל זה. בנוסף, יש להתחשב בכך שלאב נולדה בת נוספת.

לאחר בירור צורכי הקטינה אל מול הכנסות ההורים וחלוקת זמני השהות, קבעה השופטת כי האב ישלם מעתה ואילך 1,521 שקל בלבד – פחות ממחצית הסכום שנקבע בהסכם. עם זאת, מאחר שמצבו הכלכלי טוב משל האם הוא יישא ב-75% מההוצאות החינוכיות והרפואיות החריגות. לא נפסקו הוצאות.