עזב לטובת המאהבת - וביקש פטור מכתובה

זוג נפרד לאחר שהבעל ניהל רומן בזמן שאשתו בהיריון. הוא ביקש לא לשלם את הסכום בטענה שאשתו מרירה וסובלת מאלרגיות. הדיינים דחו אותו

עו"ד אלינור ליבוביץ' | פסקדיןפורסם: 05.02.21 , 09:45

בית הדין הרבני בתל אביב דחה לאחרונה שדרש לפטור אותו מתשלום הכתובה לאשתו לשעבר, שאותה עזב במהלך הריונה על רקע רומן שניהל עם אישה אחרת. הדיינים לא קיבלו את טענתו שלפיה נאלץ לעזוב אותה משום שסבלה מאלרגיות והייתה כעוסה ומרירה, וחייבו אותו לשלם 75% מהכתובה – סך של 195 אלף שקל.

בני הזוג היו נשואים כשנתיים. כשהאישה הייתה בחודש השישי להיריון היא גילתה שבעלה בוגד בה עם אישה נשואה מהעבודה והתעמתה איתו. זמן קצר לאחר מכן הוא הגיש תביעת גירושין בטענה שאשתו ביקורתית, נוקשה, כעוסה, מרירה ולא מפרגנת לו. הוא הוסיף שהיא סובלת מצליאק ומאלרגיות קשות שהפכו את חיי הנישואים לבלתי אפשריים. האישה תבעה שלום בית אבל הבעל התעקש והם התגרשו.

לאחר הגירושין התבקשו הדיינים - הרב צבי בן יעקב, הרב יצחק הדאיה והרב משה בצרי - לדון בזכאות האישה לכתובה בסכום של 260 אלף שקל.

תמונתה של אישה שבוגדת בגבר (צילום: Shutterstock)

אילוסטרציה(צילום: Shutterstock)

הבעל ביקש פטור בטענה שהייתה לו סיבה מוצדקת לעזוב בשל התנהלות האישה, שזרקה אותו מהבית בחמש בבוקר. היא טענה מנגד כי הבעל עזב אותה לטובת אישה אחרת ולפיכך היא זכאית למלוא הכתובה.

ואכן, הדיינים קבעו כי האהבה החדשה שלו היא הסיבה לגירושים, ולא כעס ומרירות שהתעוררו כשנודע לאישה על הרומן. "וכי מה ציפה הבעל?", כתבו. "שהאישה תשלח לו זר פרחים לכבוד האהבה החדשה שגילה, ואת אשת נעוריו נוטש לטובתה? גם אם האישה הביאה לכך שהבעל 'נזרק מהבית בחמש בבוקר' (לדבריו), ניתן להבין בהחלט את כעסה של האישה. אין לך פגיעה גדולה מזו, והאישה אכן נהגה כפי שכל אישה נורמטיבית הייתה נוהגת".

עוד הבהירו הדיינים כי אלרגיות וצליאק הם לא מום שמצדיק הפסד כתובה, במיוחד לנוכח העובדה שהבעל הכיר את אשתו שנתיים לפני הנישואים וודאי שאינו יכול לטעון כי גילה על ה"מומים" רק לאחריהם.

הדיינים התרשמו כי הבעל ניסה למצוא טיעונים מן הגורן ומן היקב כדי לפטור את עצמו מתשלום כתובה אלא שכל טענותיו הן "תבלין שנועד למתק את ייסורי המצפון" על כך שנכנע ליצר הרע.

על כן נקבע כי הבעל חייב בתשלום הכתובה. באשר לסכום, ציינו הדיינים כי במקרים כאלה הם נוטים לחייב במלוא הכתובה בנוסף לכספים שתקבל האישה במסגרת איזון המשאבים, שבדרך כלל מתקזזים. אלא שהם החליטו להתחשב במצב הכלכלי של הצדדים ובתקופת הנישואים הקצרה ולכן חייבו את הבעל ב-75% מסכום הכתובה - 195 אלף שקל - שישולמו מתוך חלקו בדירה המשותפת לאחר שתימכר.

כמו כן נקבע כי סכום זה יהיה כלול בזכויות הפנסיוניות שתקבל האישה מכוח חוק יחסי ממון.