משקיעי ביטקוין ניצחו את הבנק ויפקידו מיליוני ש'

מרכנתיל סירב לאפשר לזוג להעביר לחשבונם כספים שמקורם במכירת המטבע הווירטואלי בשל סיכון להלבנת הון ומימון טרור. ביהמ"ש חשב אחרת

עו"ד איתי הכהן | פסקדיןפורסם: 28.02.21 , 08:34

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישו בני זוג נגד בנק מרכנתיל דיסקונט, שסירב לאפשר להם להפקיד לחשבונם שני מיליון שקל שמקורם במכירת מטבעות ביטקוין, מחשש לחשיפתו לסיכוני הלבנת הון ומימון טרור. בפסק דין מעמיק וחדשני קבע השופטת לימור ביבי כי בנקים לא רשאים לסרב להפקדת כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים באופן גורף ועליהם להעריך את הסיכון בכל מקרה באופן פרטני.

בני הזוג רכשו לפני כמה שנים כ-250 מטבעות ביטקוין תמורת 15 אלף שקל באמצעות יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי מני רוזנפלד. הם העבירו חלק מהמטבעות לחברת Bit2C שמכרה והחזיקה עבורם את הכספים בחשבון שהיא מנהלת בבנק דיסקונט. ב-2017 ביקשו בני הזוג להעביר שני מיליון שקל שמקורם במכירת הביטקוין לחשבונם במרכנתיל אבל הבנק סירב בטענה שהפעילות הזו נוגדת את מדיניות הבנק אשר כפוף לנהלי איסור הלבנת הון ומימון טרור.

למרות זאת, בני הזוג ביצעו 13 העברות 100 אלף שקל שמקורם בביטקוין. לאחר שהבנק גילה זאת, הוסכם שהכסף יישאר בחשבון לפנים משורת הדין אבל הובהר להם שאם ימשיכו כך הבנק ישקול לסגור את החשבון.

(צילום: shutterstock)

שנה לאחר מכן בני הזוג שוב ביצעו העברה, הפעם על סך של כ-700 אלף שקל, לטענתם משום שסברו כי המצב המשפטי השתנה בעקבות פסקי דין שניתנו בעליון ובמחוזי בנושא. עוד באותו היום הבנק החזיר את הכספים ל-Bit2C מהסיבה שמדובר ב"פעולה אסורה".

בפסק דין בתביעה שהגישו בני הזוג נגד הבנק סקרה השופטת לימור ביבי את המצב המשפטי והנהלים החלים על פעילות במטבעות דיגיטליים בהתחשב בכך שהנושא עדיין לא הוסדר בחקיקה.

במסגרת ההליך התקבלו עמדות היועץ המשפטי לממשלה ובנק ישראל בנושא, וכל אחד מהגופים קבע מתווה לביצוע הערכת סיכון בכל מקרה שבו לקוח מבקש לבצע פעילות הקשורה למטבעות וירטואליים בהתאם לפרמטרים שונים שיהיה על הבנק לבחון טרם קבלת החלטה. בתוך כך בנק ישראל ציין כי בתוך 120 יום הוא יקבע מדיניות רשמית בנושא שתחול על חמשת הבנקים הגדולים.

לגופו של עניין דחתה השופטת את טענת הבנק שלפיה היה רשאי לסרב לפעילות מאחר שלא מדובר בשירות חיוני. בנוסף, היא לא סברה שהייתה במקרה הצדקה לסרב לבקשת התובעים באופן גורף אפילו שהתנהלותם הייתה בעייתית מאחר שהפקידו את הכספים בניגוד להוראה מפורשת של הבנק.

בפסק הדין צוין כי על פניו האופן שבו נרכשו המטבעות ונמכרו לא נראה חשוד והסיכון שבמקרה הזה מדובר בהלבנת הון או במימון טרור נמוך.

השופטת קבעה כי כאשר בנק מתבקש לבצע פעולה במטבעות דיגיטליים עליו למדרג אותה לפי הסיכון ולקבוע צעדים מונעי סיכון המתאימים למקרה הספציפי. "לא ניתן להסתפק בקביעת איסור פעילות גורף", נכתב.

בסיכומו של דבר קבעה השופטת כי הבנק יאפשר לתובעים להעביר את הכספים בכפוף לכך שיציגו מסמכים ואישורים בנוגע למקור הכספים, כולל נתיב רכישת המטבעות הדיגיטליים והמרתם. הבנק חויב בהוצאות של 20 אלף שקל.