בעל הורחק מהבית בשל "אלימות בדרכי נועם"

אישה ביקשה צו הגנה מאחר שבעלה נוהג כלפיה באלימות מילולית, מעליב אותה ומאיים עליה. השופט: התעמרות זו מסוכנת לא פחות מאלימות פיזית

עו"ד דרור פרדו | פסקדיןפורסם: 12.04.21 , 09:18

בית המשפט למשפחה באילת קיבל לאחרונה בקשה לצו הגנה שהגישה אישה נגד בעלה בטענה לאלימות מתמשכת ולאיומים שהחריפו והביאו אותה לחשוש לחייה. השופט מרדכי (מוטי) לוי הרחיק אותו מהבית ל-60 יום.

האישה סיפרה שבמשך השנים בעלה היה תוקפני כלפיה והגדירה אותו כבעל "אופי כעסן". לאחרונה היא הרגישה שאינה יכולה להמשיך את המערכת הזוגית בגלל ההשפלות והאיומים. היא החליטה לסיים את הזוגיות והגיש בקשה ליישוב סכסוך.

לדבריה, הצעד הזה גרם לו לעלות מדרגה, הוא צעק, קילל אותה וגירש אותה מהבית. לדבריה הוא גם "שלל" את זכויותיה ברכב ששימש אותה, בטענה שהוא שלו.

זוג לאחר מריבה ופרידה (צילום: Shutterstock)

אילוסטרציה(צילום: Shutterstock)

בדיון במעמד צד אחד שהתקיים בחודש שעבר הוצא צו הגנה והבעל הורחק מהבית. הוא הונחה לא להטריד את האישה בכל דרך ולא להיכנס למקום עבודתה.

בדיון להארכת הצו הפנה הבעל אצבע מאשימה כלפי האישה וטען שהיא אחראית להתנהגותו. הוא ציין כי הוא איש עסקים ואשתו לא אהבה את העובדה שרכש רכב דרך החשבון המשותף וכי "כל הבעיה היא כסף".

השופט מרדכי (מוטי) לוי כתב כי לאלימות כלפי נשים פנים רבות. אחת הקשות היא של אישה הנתונה תחת מרותו של בן זוגה, מצב המכונה "אלימות לטנטית" (סמויה). אלימות זו אינה מסוכנת פחות מאלימות פיזית ואולי גם יותר, שכן מועד התפרצותה אינו ידוע ובאופן יומיומי היא מקבלת פנים של "אלימות בדרכי נועם".

"אלימות זו, לבד מההתעמרות בבת הזוג (או בן הזוג), הופכת את האלימות לשיח של זכויות של הצד האלים שזכויותיו, להבנתו, נפגעות ויוצרות את המסד והתשתית לאותה אלימות", כתב בפסק הדין והוסיף כי החומרה שבאלימות זו היא כפולה ומכופלת שכן היא נתפסת על ידי המפעיל אותה כלגיטימית וכחלק מכללי המשחק.

השופט הדגיש כי שיח "זכויות הפוגע" כמצע והכשר לפגיעה דינו להידחות. הוא הביא כדוגמה דברים שמסר הבעל בעדותו ובמסגרתם סיפר כי באחד הימים חזר מרכיבה על אופניים בשטח, התקלח ולא סיים להתלבש והאישה רצתה ב-8:30 ללכת לעבודה וביקשה ממנו להזיז את הרכב שלו שחסם את רכבה. הוא אמר לה שקודם יתארגן ושעד 9:00 היא תוכל להספיק לקחת את הרכב שלה. בסופו של דבר האישה החליטה ללכת למקום העבודה ברגל. הבעל ציין בהקשר זה כי הוא לא מנע מאשתו את הרכב אלא "היא מנעה זאת מעצמה".

בפסק הדין צוין כי מדברים אלה עולה גישתו של הבעל שרצונה וצרכיה של האישה להוציא את המכונית בשעה מסוימת מתגמדים אל מול הצורך שלו להתקלח ולהתארגן עד 9:00, זמן שבו "תשוחרר" האישה לדרכה.

השופט הוסיף כי מדברי הבעל עולה שגם זכותה של המבקשת לנקוט הליך משפטי ללא הסכמתו מהווה בעיה בעיניו. בסיכומו של דבר הוא הורה כאמור על הארכת הצו ל-60 יום. הבעל חויב בהוצאות בסך 2,000 שקל.