הדוד מצרפת מת – בארץ החל מאבק הירושה

בן 73 הוריש את כל רכושו לישראלי וישראלית, ילדיהם של בני דודיו. אמה של היורשת טענה כי היורש השני הפעיל השפעה בלתי הוגנת. מה נקבע?

עו"ד עמרם נהרי | פסקדיןפורסם: 27.05.21 , 09:31

בית המשפט למשפחה באשדוד דחה לאחרונה התנגדות לצוואה שהותיר אזרח צרפתי-ישראלי, ובמסגרתה הוריש את רכושו לישראלי וישראלית – קרובי משפחתו בארץ. אמה של היורשת טענה שהזוכה הפעיל עליו השפעה בלתי הוגנת, אבל השופטת עפרה גיא דחתה אותה.

המנוח הלך לעולמו בפריז בפברואר 2018 בגיל 73. הוא היה רווק ללא ילדים והותיר אחריו נכסים בארץ ובצרפת. בצוואה מ-2017 הוא הוריש את כל רכושו בחלוקה שווה בין שני קרובי משפחתו, יורש ויורשת, ילדיהם של בני דודים שניים שלו.

בהתנגדות לצוואה, שהגישה אמה של היורשת, היא סיפרה שבכל הביקורים של המנוח בארץ נהגו היא ובני משפחתה ללוות אותו ולסייע לו, והקשר ביניהם נשמר גם כששהה בפריז. לדבריה, במאי 2012 ערך המנוח צוואה שבמסגרתה הוריש לה את כל עזבונו בכפוף לזכות מגורים בדירה שלו בארץ שאותה העניק להוריו של היורש.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

לדבריה, אימו של היורש מתה באוגוסט 2017. בהתאם לבקשתו הגיע המנוח לארץ במהלך ימי השבעה לצורך ניחום אבלים. ממועד הגעתו ארצה, טענה, השתלט עליו היורש ובודד אותו לחלוטין ממנה ומבני משפחתה. היא הוסיפה כי המנוח סבל מסרטן ובעיות לב ועיניים. במצב זה, היורש הפעיל עליו השפעה בלתי הוגנת ואף היה מעורב באופן פסול בעריכת הצוואה. בתה הצטרפה לטענות.

היורש השני הכחיש כל השפעה או התערבות בצוואה. הוא תמה כיצד מתיישבת טענת המתנגדת על קשר עמוק וחם עם המנוח עם הוראות צוואתו מ-2010 שבה הוריש את מלוא עזבונו לעמותה. הוא הוסיף כי טעמי ההתנגדות אינם מבוססים, ואילו ביקש להשתלט על רכוש המנוח היה חותר לקבל את מלוא העיזבון. לדבריו, בינו לבין המנוח היה קשר עמוק ומשמעותי.

ואכן, השופטת עפרה גיא קבעה שהמתנגדת לא הביאה כל ראיה או מסמך רפואי שיתמכו בטענתה שלפיה היורש ניצל את מצבו הרפואי של המנוח. נפסק כי לא הוכח שהמנוח פיתח תלות ביורש ומחומר הראיות עולה כי הוא היה עצמאי פיזית ושכלית.

בפסק הדין צוין שאין בעובדה שהמנוח הסתייע ביורש בהסעתו למקומות אליהם חפץ להגיע כדי ללמד על השפעה בלתי הוגנת. השופטת התרשמה שהקשר בין המנוח לבין היורש נרקם והתעבה שנים רבות קודם למותו, ונמשך גם לאחר מכן כשהיורש עשה מאמצים לא מבוטלים על מנת להביא אותו לקבורה בישראל.

לפי השופטת, המתנגדת ובתה בחרו שלא לקחת חלק בסידורי הבאת גופתו של המנוח ארצה והעדיפו לנהל התחשבנות עם היורש ולדחות את תשלום חלקן בהוצאות עד שתוכרע שאלת זהות יורשיו.

"אם אכן הצוואה אינה משקפת את רצון המנוח, מדוע המנוח לא יצר קשר בעניין זה עם המתנגדת וסיפר לה על אודות מעלליו של המשיב עם שובו לפריז?", תהתה השופטת. המתנגדת חויבה בהוצאות של 10,000 שקל.