הוריש הכול לאשתו הרביעית ונישל את ילדיו
חולה סופני ציווה את ביתו בקיבוץ לזוגתו האחרונה. ששת ילדיו מיחסים קודמים התנגדו בטענה שהיא התערבה בכתיבת הצוואה. השופט דחה אותם
בית המשפט לענייני משפחה בקריית שמונה דחה לאחרונה
התנגדות לקיום צוואה של חולה סופני שהוריש את כל רכושו לאשתו הרביעית, והדיר את באופן מוחלט את ששת ילדיו ממערכות יחסים קודמות. השופט רן ארנון לא קיבל את טענת הילדים, שלפיה זוגתו של אביהם ניצלה את העובדה שהוא חולה בסרטן ריאות כדי להשפיע עליו ואף הייתה מעורבת בכתיבת הצוואה.
בהתנגדות שהגישו הילדים הם טענו שהנתבעת פעלה במכוון להחתים את אביהם על צוואה שבה הוא מוריש לה הכל ומנשל אותם. לדבריהם, עקב מחלתו, בשבועות האחרונים לחייו הוא היה תלוי בה באופן מוחלט ובמצב פגיע ונוח להשפעה והיא שלטה עליו.
המתנגדים לצוואה הם ששת ילדיו של המנוח משתי נשים שונות. הנתבעת היא בת זוגו הרביעית שחיה עמו 10 שנים ולא היו להם ילדים משותפים. בינואר 2018 חלה המנוח בסרטן ריאות, היה מחובר לחמצן ונזקק לשאיבת נוזלים מריאותיו. באפריל אותה שנה הוא הלך לעולמו.
המנוח ערך שתי צוואות בפני עדים: הראשונה כחודש לפני הפטירה והשנייה חמישה ימים בלבד לפני מותו. בשתיהן הותיר את כל הרכוש לזוגתו, שעיקרו – הבית בקיבוץ שבו חיו יחדיו. כחודש לאחר מותו היא הגישה בקשה לקיום צוואה.
אילוסטרציה(צילום: shutterstock)
הם הוסיפו שלא ברור כיצד חתם על הצוואה השנייה חמישה ימי לפני פטירתו, כשהוא סובל מכאבים קשים ומחובר לחמצן. הם האשימו את הנתבעת בטיפול לקוי באביהם, וטענו כי היא אף התמהמה בפינויו לבית החולים כדי להספיק להחתימו על הצוואה השנייה.
בת הזוג טענה מנגד כי יחסי הילדים עם אביהם היו מורכבים וקרים, חלקם אף ניתקו עמו קשר בעוד שהיא זו שטיפלה בו באופן מסור עד יום מותו. לדבריה לא הייתה לה השפעה על הצוואה או על המנוח, שהיה אדם דעתן מאוד.
השופט ארנון דחה את ההתנגדות והסתמך על חוות דעת רפואית והעדויות – בין היתר של ילדי המנוח עצמם, חבריו הקרובים, בת הזוג ועורכות הדין שערכו את הצוואות. הוא הגיע למסקנה שהמנוח היה כשיר לחלוטין לחתום עליהן והן משקפות את רצונו.
עורכות הדין שערכו את הצוואות העידו שהמנוח יצר עמן קשר בעצמו, ושהנתבעת לא הייתה מעורבת ולא נכחה בפגישות. כמו כן, מומחית להשוואת כתבי יד שללה חשד לזיוף וקבעה כי החתימות על הצוואות נכתבו על ידי המנוח.
השופט התרשם שהמנוח היה אדם עצמאי ודומיננטי ושאינו נתון להשפעה חיצונית. למרות מצבו הבריאותי הוא היה צלול בדעתו ובמצב קוגניטיבי שמור. מהעדויות עלה כי היחסים בין המנוח לילדיו לא היו קרובים ועם חלקם אף היה נתק. אולם היו לו יחסים קרובים עם חבריו, מה שמעיד כי הנתבעת לא בודדה אותו מהסביבה.
לפיכך נקבע כי ההחלטה להדיר את הילדים נרקמה אצל המנוח עצמו ולא עקב השפעה חיצונית כלשהי. הם חויבו בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 40 אלף שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
- עו"ד יחזקאל חרלף עוסק בירושות וצוואות
- הכותב לא ייצג בתיק
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
