5 אחים נושלו מהירושה, הנכד החליט להיאבק

הורים לשישה הורישו את דירתם רק לאחד הבנים. בתחילה הצוואה אושרה, אבל מסמכים רפואיים שהגיש אחד הנכדים הובילו לדיון חוזר בסוגייה

עו"ד דניאל לוין | פסקדיןפורסם: 28.06.21 , 09:44

בית המשפט המחוזי קבע לאחרונה שיש לדון מחדש בצוואה של בני זוג שהלכו לעולמם, שבמסגרתה הורישו את דירתם רק לאחד מששת ילדיהם. הרכב השופטים קיבל באופן חלקי ערעור שהגיש אחד הנכדים, שטען שמסמכים רפואיים מעידים על ליקויים קוגניטיביים של הסבתא המנוחה.

בני היו הורים לשישה ילדים. האב נפטר ב-2015 והאם ב-2012. ב-2010 הם חתמו על צוואה הדדית שבה ציוו כי לאחר פטירת מי מהם תעבור דירת המגורים שלהם לאחד מבניהם. עוד הם ציוו כי בן הזוג הנותר בחיים יוכל להמשיך לגור בדירה עד מותו, ולאחר מכן יקבל הבן גם את החזקה בדירה.

לאחר מות האב ניתן צו קיום לצוואה ההדדית. אחד הנכדים הגיש בקשה לביטול הצו ולקיום צוואה מאוחרת יותר, מ-2014, שלפיה הוא יורש את כל העיזבון. הנכד טען שהצוואה הראשונה מזויפת וציין ששמע את סבו המנוח אומר שהוא הוחתם עליה בעורמה. הוא הוסיף כי סבתו לא הייתה כשירה כלל לחתום על הצוואה ההדדית.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

הבן היורש טען מנגד כי אין שחר לטענות והמושך בחוטים הוא אחיו, אביו של הנכד, המבקש להשתלט על הרכוש. הוא הוסיף כי יש לשער שצוואת 2014 נחתמה תחת לחץ והשפעה בלתי הוגנת.

בית המשפט למשפחה דחה את תביעת הנכד והותיר בתוקף את צו קיום הצוואה ההדדית. ביחס לצוואת 2014 צוין שהנכד לא הביא את הצוואה המקורית אלא רק העתק, שמעלה קשיים שכן הוא גלגול של העתקים קודמים.

הנכד לא השלים עם התוצאה וערער עליה למחוזי. הוא טען שבית המשפט למשפחה התעלם מעובדות מהותיות כמו מסמכים רפואיים המתייחסים למצבה הרפואי של סבתו במועד חתימת הצוואה ההדדית. אותם מסמכים, לטענתו, מוכיחים שלא הייתה כשירה.

היורש וחלק מאחיו שהצטרפו לעמדתו טענו מנגד כי האם הייתה בדעה צלולה במועדים הרלוונטיים ותפקדה באופן מלא.

השופט סארי ג'יוסי קיבל את הערעור באופן חלקי וכתב כי "הסוגייה שבפנינו נטועה בכלל הבסיסי ועתיק-היומין בדיני הירושה – מצווה לקיים דברי המת".

הוא ציין כי על הצוואה ההדדית חתמה הסבתא בטביעת אצבע. בנוסף, בתעודת שחרור שלה מבית החולים מ-2006 מצוינים ליקויים נוירולוגיים ובהם שיתוף פעולה חלקי, קשב וריכוז ירודים, חוסר התמצאות בזמן ובמקום וכן אי שליטה בסוגרים. עוד צוינו קשיים בתקשורת וכי היא אינה מדברת לעניין.

בנסיבות אלה קיים ספק באשר לכשירות המנוחה במועד עריכת הצוואה, כארבע שנים מאוחר יותר. לפיכך הורה השופט על החזרת התיק לבית המשפט למשפחה כדי שיבחן באמצעות מומחה רפואי את מצבה הרפואי של המנוחה וכפועל יוצא יקבע האם הייתה היא מודעת למהות הוראות הצוואה ולתוצאותיה, לרבות לעובדה כי היא מנשלת חלק מיורשיה. השופטים חננאל שרעבי ואספרנצה אלון הצטרפו לפסק הדין.