קנוניה, זיוף ואיומים: כך בוטלה מכירת נכס

תושב נצרת שירש מאמו נכס בעיר הופתע לגלות שאחיו זייף את צוואתה ומכר אותו. שופטת דחתה את טענת הרוכש שלפיה הוא קנה אותו בתום לב

עו"ד טל יעקובוביץ | פסקדיןפורסם: 30.06.21 , 07:20

בית המשפט המחוזי בנצרת קיבל לאחרונה תביעה בין אחים לביטול מכירת נכס בעיר, לאחר שהשופטת רננה גלפז מוקדי התרשמה שמאחורי העסקה עמדה קנוניה של אנשים שביצעו מהלכים בחוסר יושר ואף בניגוד לחוק.

הנכס היה שייך במקור לאביהם של האחים. לאחר מות האב בשנת 2000 עבר הנכס בירושה לאם, וזו הלכה לעולמה ב-2014. כשנתיים לאחר מכן פנה אחיו של התובע לבית הדין הדתי של העדה היוונית הקתולית הגליל וביקש צו קיום צוואה שהותירה לכאורה האם, ולפיה הוא היורש היחיד של עיזבונה. הבקשה התקבלה ובאוגוסט 2016 נחתם הסכם למכירת הנכס.

אלא שזמן קצר לאחר מכן הודה האח בפני בית הדין כי הצוואה זויפה, וטען כי עשה זאת כתוצאה מלחץ שהופעל עליו. בקשתו לביטול צו קיום הצוואה התקבלה. באותו מעמד הוא ביקש את סליחת המשפחה. אלא שבאותו יום ממש הצליח הרוכש (לימים הנתבע) לרשום את הנכס על שמו בהתאם להסכם המכר.

אילוסטרציה (צילום: shutterstock)

התובע סיפר כי בצוואה אמיתית שהותירה אמו, שנחתמה ב-2011, נקבע שהוא היורש של כל עיזבונה וצו לקיום הצוואה ניתן בהתאם. הוא ביקש לבטל את עסקת המכר ולהעביר את הרישום על שמו. לדבריו, העסקה כולה הייתה נגועה בחוסר תום לב קיצוני תוך ניצול מצוקתו הכלכלית של אחיו. הוא ציין כי אחותו, ששמה מופיע בצוואה המזויפת כמי שלכאורה הייתה עדה לעריכתה, הלכה לעולמה שלוש שנים קודם לכן.

הרוכש טען מנגד כי פעל בתום לב, הסתמך על מסמכים שהוצגו לו, עמד בתנאי העסקה ושילם את התמורה המוסכמת, שעמדה על סך של כמעט מיליון שקל. לטענתו, התובע ואחיו שותפים לקנוניה שמטרתה להביא לביטול העסקה לאחר שכבר קיבלו את הכסף.

אבל השופטת רננה גלפז מוקדי קיבלה את התביעה וביטלה את העסקה. היא קבעה שהרוכש לא עמד בנטל להוכיח שעל פי תקנת השוק זכותו גוברת על זכותו של התובע בנכס מכוח צוואת אמו.

היא הוסיפה כי משמיעת העדויות התברר שהאח "המוכר" אינו עובד וצבר חובות גדולים בהימורים. בנסיבות אלה הוא נקלע לסחיטה ואיומים מצד צדדים שלישיים שעמדו מאחורי זיוף הצוואה ורישום הנכס על שם הנתבע, ונאלץ לשתף עמם פעולה.

בנוסף, נקבע, עדות הרוכש והעדים מטעמו הייתה בעייתית ומלאת סתירות. "לא ניתן להשתחרר מן הרושם כי המדובר באנשים שסרו מדרך הישר", נכתב.

השופטת הדגישה שהנתבע לא עמד בתנאי תקנת השוק שנועדה להגן על רוכשים שהסתמכו על טעויות במרשם וקנו נכס בתמורה מלאה ובתום לב. כך, בין היתר, הוא לא הוכיח מה שילם על הנכס ואף לא הראה כי הסתמך על המרשם בביצוע העסקה שכן בעל הזכויות הרשום כלל לא היה האח אלא האם.

"החל מתחילתה של השתלשלות העניינים אשר הובילה לעסקה ועד למועד רישומה, נוצר הרושם כי המדובר בעסקה שאינה כשרה ובוודאי שאינה בתום לב", סיכמה. הנתבע חויב בשכר טרחת עו"ד בסך 30 אלף שקל ובהוצאות בסך 20 אלף שקל.