'מנורה הסתמכה על טעות טכנית כדי לא לשלם'

נהג שדרש פיצוי על נזק שנגרם בתאונה נענה שהפוליסה לא בתוקף מכיוון שמשרד התחבורה צוין אז שרישיונו היה בשלילה. ביהמ"ש חייב אותה לשלם

עו"ד אשרף סבאג | פסקדיןפורסם: 01.07.21 , 09:26

בית משפט השלום בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעה נגד חברת הביטוח "מנורה" לתשלום נזק של כ-140 אלף שקל שנגרם לרכב בתאונה. השופטת אורית ליפשיץ קבעה שהחברה הסתמכה על טעות טכנית כדי להתחמק מתשלום.

התובע סיפר שהוא משתמש ברכב שנמצא בבעלות החברה שלו ובוטח במנורה. ביוני 2016 הוא היה מעורב בתאונה שבעקבותיה נגרמו לרכב נזקים בגובה 140,581 שקל. למרות הסכם הפוליסה החברה סירבה לפצות אותו.

החברה טענה שבמועד התאונה רישיון הנהיגה של התובע היה בשלילה ובהתאם, לא היה כיסוי ביטוחי. הנהג סיפר שלא קיבל כל הודעה על פסילת רישיונו וכשנודע לו על כך הוא עשה הכל כדי לבטל את העניין ואף הצליח בכך.

התובע הסביר שבדצמבר 2015 ניתנה בבית המשפט לתעבורה בנצרת הכרעת דין בהיעדרו, שבה הוא הורשע בנהיגה מעל המהירות המותרת. העבירה שצולמה בתחילת אוגוסט של אותה שנה. באותו מעמד נגזר דינו, רישיונו נפסל לחודש ונרשמו לו 10 נקודות שהביאו בהמשך להתליית רישיונו במשרד הרישוי עד לביצוע קורס ומבחן תאוריה חוזר.

לאחר שקיבל את פסק הדין לידיו הוא פנה לבית המשפט לתעבורה בצירוף תצהיר של אישה שהודתה כי במועד בו צולמה עבירת המהירות היא נהגה ברכב. לאור זאת בוטל פסק הדין המרשיע שניתן נגדו, כולל הפסילה והנקודות, והעבירה הוסבה על שם האישה.

השופטת אורית ליפשיץ הבהירה כי לנוכח ביטול פסק הדין המרשיע שניתן נגד התובע, אין מחלוקת שלמעשה לא הייתה לחובתו כל פסילה והנקודות שנרשמו לחובתו בוטלו. בנסיבות אלה, במועד התאונה לתובע היה רישיון נהיגה במלוא מובן המילה והוא היה כשיר מבחינה מהותית ועניינית לנהוג ברכב.

השופטת הדגישה שכשירות לנהיגה היא בראש ובראשונה עניין מהותי הנתון לקביעת בית המשפט, המשטרה או כל גוף המוסמך לכך בחוק, והרישום במשרד התחבורה הוא דקלרטיבי בלבד.

היא הוסיפה כי הנתבעת נתלתה בכך שבמועד התאונה סטטוס רישיונו של הנהג היא "שלול" במשרד התחבורה. ואולם, הוכח כי השלילה הייתה מבוססת על ההרשעה שבוטלה אך בשל טעות טכנית ו"קצר בתקשורת" בין בית המשפט, המשטרה ומשרד התחבורה, הדבר לא עודכן במחשבי משרד הרישוי.

בנסיבות אלה התעקשות הנתבעת כי הפוליסה אינה חלה אינה ברורה. "אין לי אלא להתפלא על הנתבעת, חברת ביטוח אשר התקשרה עם התובע בפוליסה, וכי על אף עדותה הברורה של נציגת משרד התחבורה לפיה הבעיה היא בממשקים בין המשרדים, התעקשה על המשך ניהול ההליך כנגד התובע".

לפיכך חייבה השופטת את הנתבעת לפצות את התובע בנזקי הרכוש וירידת הערך בסך של 133,551 שקל בקיזוז השתתפות עצמית ובתוספת עלות חוות הדעת שהוגשה בתיק בסך של 936 שקל. מנורה חויבה בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 20 אלף שקל.