בית משותף שופץ – דייר שהתנגד ישתתף בעלויות
ועד בית שיפץ בעלות 600 אלף שקל, אבל אחד הדיירים טען שהעבודות היוו שדרוג ולא תחזוקה. המפקחת על המקרקעין חייבה אותו לשלם
המפקחת הבכירה על רישום מקרקעין, אביטל שרייבר, קיבלה לאחרונה
תביעה של נציגות בית משותף בתל אביב נגד דייר שסירב להשתתף בעלויות שיפוץ ותחזוקת הבניין, וחייבה אותו לשלם 25,876 שקל בהתאם לחלקו היחסי ברכוש המשותף.
עוד טען הנתבע כי מאחר שלא הסכים לשדרוג, לפי החוק הוא אינו מחויב לשלם עליו. לדבריו, חלק מהדיירים בבניין הרחיבו את דירותיהם על חשבון הרכוש המשותף ולכן יש לחשב את התשלום לפי גודל הדירות בפועל ולא לפי התקנון שקובע כי שיעור ההשתתפות יהיה בהתאם לחלקו של הדייר ברכוש המשותף.
בתביעה שהגישה הנציגות נגד הדייר היא טענה שמצב הבניין היה ירוד וחייב שיפוץ. באסיפות דיירים שנערכו התקבלה הסכמה של רוב בעלי הדירות לביצוע עבודות תחזוקה לשמירה על הבניין במצב תקין. בעקבות זאת בוצעו עבודות בעלות כוללת של 611,276 שקל, אלא שהנתבע סירב לשלם עבורן. משכך, הנציגות ביקשה לחייבו להשתתף בעלויות לפי חלקו ברכוש המשותף.
הדייר טען מנגד שעיקר העבודות שנעשו בבניין הן שדרוג שלא היה דרוש לצורך השמירה על הקיים. בין היתר, בלובי הבניין הוחלפו כל אריחי השיש אף שרק חלק קטן מהם היה שבור, דלת הכניסה לבניין הוחלפה בדלת חשמלית, וגופי התאורה מערכת האינטרקום הוחלפו גם הם במלואם. כל אלה לדבריו – כמו גם הנמכת תקרת הלובי וצביעת חדר המדרגות – ממש לא היו הכרחיים.
אילוסטרציה(צילום: shutterstock)
בנוסף טען כי הקבלן שביצע את העבודות אינו רשום והנציגות ידעה מכך. לדבריו מדובר בעבירה פלילית והוא אינו מחויב לשלם על עבודות שנעשו בניגוד לחוק.
המפקחת אביטל שרייבר התייחסה ראשית לטענה שהקבלן לא היה רשום והעבודות בוצעו באופן בלתי תקין. היא הסבירה שהנציגות היא שלוח של כל בעלי הדירות ומשכך פעולותיה מחייבות אותם, והדייר לא יכול להחליט שהנציגות אינה מייצגת אותו בעניין זה. במידה שיתברר שהיה פגם באופן ביצוע העבודות אשר גרם למישהו נזק כלשהו, אז יעלו שיקולים של הטלת אחריות, שהינם אחרים ולא קשורים לחובת התובע לשאת בעלויות תחזוקת הרכוש המשותף.
בנוסף, בפסיקה נקבע שחובת דייר להשתתף בעלויות תחזוקה היא נפרדת ועצמאית, ודייר אינו יכול "להעניש" את יתר בעלי הדירות רק בגלל שהוא סבור שהניהול אינו תקין מסיבה זו או אחרת. מה גם שבמקרה זה הדייר בחר שלא להשתתף באסיפות הדיירים בנושא השיפוץ, והעלאת טענותיו בעניין לאחר שהעבודות כבר בוצעו והכספים הוצאו – נגועות בחוסר תום לב.
המפקחת הסבירה שלפי חוק המקרקעין דייר חייב להשתתף בהוצאות להחזקתו התקינה של הרכוש המשותף, אך לעומת זאת לא ניתן לחייבו להשתתף בהוצאות שדרוג.
היא הוסיפה שלפי הפסיקה, גם עבודות שמשנות את המצב הקיים ומתאימות את הבניין לסטנדרט חדש יותר שתואם את מועד השיפוץ נחשבות עבודות תחזוקה. כך היו לשיטתה העבודות במקרה זה, ולכן הדייר חייב להשתתף בהוצאות עבורן.
לעניין חישוב חלקו של הנתבע בתשלום הסבירה שאופן החישוב של כל בעל דירה קבוע בחוק המקרקעין אלא אם קיים תקנון מוסכם. במקרה זה ישנו תקנון שקובע שכל דייר ישלם בהתאם לחלקו ברכוש המשותף. ולכן טענת הדייר שיש לחשב התשלום לפי שטח הדירות בפועל, כלומר כולל הרחבות שעשו דיירים מסוימים בדירתם נדחית כיוון שאינה תואמת את הוראות התקנון.
על סמך חשבוניות וקבלות חישבה המפקחת את חלקו של הדייר וחייבה אותו ב- 25,876 שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ הנציגות: עו"ד גלית אזולאי
- עו"ד דוד קופרמן עוסק בדיני מקרקעין
- הכותב לא ייצג בתיק
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
