עקב הגירושין: החתן יחזיר לחמיו חצי מיליון ש'

במהלך הנישואים נתן אבי האישה לבעלה סכומים שונים לרכישת עסק, מונית, דירה ועוד. בעקבות פרידתם הוא דרש החזר וקיבל את רוב הסכום

עו"ד רועי חלפון | פסקדיןפורסם: 22.08.21 , 08:50

בית המשפט למשפחה באשדוד קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה שהגיש אדם נגד בעלה לשעבר של בתו, בטענה שהלווה לו סכומי כסף גדולים לצורך קניית מינימרקט, מונית שירות ודירת מגורים, אך הוא לא השיב לו את הכספים גם אחרי הפרידה. הוא דרש כ-688 אלף שקל, אולם השופטת עפרה גיא חייבה את החתן לשעבר להשיב לו 477,840 שקל.

בתו של התובע נישאה לנתבע ב-2009 וכיום הם מצויים בהליכי גירושין. לטענת אביה, ב-2011 הוא נתן לחתנו הלוואה בסך 200 אלף שקל לצורך רכישת חצי מעסק של מינימרקט. ב-2015 רכשו בני הזוג דירה, ולצורך מימונה נתן להם האב 700 אלף שקל. בעקבות זאת, בני הזוג חתמו על הסכם ממון שלפיו במקרה של גירושים הדירה תימכר וההלוואה תוחזר.

עוד טען האב כי לבעל לשעבר של בתו הייתה שותפות במונית עם אדם אחר, ובשלב מסוים ביקש הנתבע לרכוש את חלקו. לצורך כך נתן הוא לו הלוואה נוספת בסך 123,240 שקל.

אילוסטרציה(צילום: Shutterstock)

בנוסף, לדבריו, לאחר פרוץ הסכסוך בין בני הזוג הם שכרו מגשרת תמורת 9,200 שקל, שאותם שילם האב, והחתן התחייב להחזיר לו מחצית. לפיכך דרש התובע את החזר ההלוואות לרכישת המינימרקט, המונית, וכן חצי מההלוואה לרכישת הדירה ומחצית שכר עורכת הדין.

החתן הכחיש שקיבל מחמיו כסף לקניית המינימרקט. ביחס לכספי מימון הדירה טען שמדובר במתנה מותנית שהוסכם כי עליו להחזיר רק בהתקיים שלושה תנאים מצטברים, שלא התקיימו: גירושין, מכירת הדירה וקיומה של יתרה כספית לאחר סילוק המשכנתה.

עוד טען החתן כי אביה של אשתו פטר אותה מתשלום ההלוואה בכך שלא תבע גם אותה, והדבר פוטר גם אותו לפי חוק החוזים. ביחס לקניית המונית טען כי התובע שילם ישירות למוכר מאחר שרצה לעסוק בתחום בעצמו. לדבריו, גם לא ביקש מהתובע לשלם על הגישור.

השופטת עפרה גיא קבעה שהאב לא הצליח להוכיח שנתן לחתן כסף לרכישת המינימרקט, וגם אם היה מוכיח, הוא לא הצליח לשכנע שמדובר בהלוואה. היא התרשמה שהתובע היה הרוח החיה מאחורי הסכם הממון, ולמרות זאת לא דאג לציין בהסכם את החוב הזה, מה שמחזק את גרסת הנתבע שלא קיבל את הסכום.

לעומת זאת, היא דחתה את טענת החתן שלפיה חמיו פטר את בתו מהשבת הכספים למימון דירת המגורים. היא שוכנעה שהוא בחר לגבות מבתו את החוב בדרך אחרת וקבעה כי התנאים להשבת ההלוואה התקיימו, שכן הצדדים פתחו בהליכי גירושין והדירה נמכרה במחיר שעולה על סכום ההלוואה. לכן נקבע שעל הנתבע להחזיר לתובע מחצית מהסכום (350 אלף שקל).

באשר לקניית מחצית המונית קבעה השופטת שהוכח שהתובע העביר צ'ק בסך 123,240 שקל לשותף במונית ובעקבות כך נרשמה המונית כולה על שם החתן – ועליו להשיב לחמיו את הכסף.

בנוסף חויב הנתבע להשיב את 4,600 השקלים ששילם האב לעורכת הדין. בסך הכל הוא חויב להחזיר לחמיו 477,840 שקל בתוספת הצמדה וריבית. כמו כן הוא חויב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.