"הוא לא התנצר". עולה מבלארוס קיבל אזרחות

השופטת תמר בר-אשר קבעה שההחלטה של רשות האוכלוסין וההגירה שלא להעניק אזרחות לאדם שאמו יהודייה בטענה שהמיר את דתו אינה סבירה

עו"ד אלכס זרנופולסקי | פסקדיןפורסם: 25.08.21 , 14:50

בית משפט לעניינים מנהליים בירושלים ביטל לאחרונה החלטה של משרד הפנים (רשות האוכלוסין וההגירה), שסירב להעניק אזרחות מכוח חוק השבות לתושב בלארוס, אף שהוא בן לאם יהודייה. משרד הפנים דחה את בקשתו וטען שהוא המיר את דתו לנצרות, אבל השופטת תמר בר-אשר קבעה אחרת.

העותר (32) הוא בן לאם יהודייה ואב נוצרי. סבתו, רבים מדודיו ושני אחיו עלו לישראל מכוח חוק השבות. למרות זאת, בקשה שהגיש ב-2018 לקבלת אשרת עולה נדחתה. בסוף אותה שנה הגיע לישראל באשרת תייר ובהמשך שהייתו ביקש להאריך את תוקף האשרה בנימוק שהוא אח של אזרח ישראלי ואף זכאי בעצמו למעמד מכוח חוק השבות. בקשתו התקבלה ואשרת התייר הוארכה מעת לעת.

ב-2019 הוא הגיש בקשה לקבל מעמד של עולה אך זו נדחתה בטענה שהוא "בן דת אחרת", והוא התבקש לעזוב את ישראל. ההחלטה התקבלה בן היתר לאחר שהעותר סיפר בראיונות שנערכו עימו כי אורח חייו כלל מנהגים נוצריים, הוא מבקר בכנסייה בחג הפסחא ואינו מכיר מנהגים יהודיים.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

ערר שהגיש לרשות האוכלוסין וההגירה נדחה, ובעתירה המנהלית שהגיש בעקבות זאת לבית המשפט המחוזי בירושלים הוא טען כי הוא יהודי שמעולם לא המיר את דתו ולא הוטבל לפי הנצרות, וזכאי למעמד מכוח חוק השבות בהיותו בן לאם יהודיה.

לדבריו, הוא ובני משפחתו סבלו בבלארוס מהצקות על רקע אנטישמי, קביעת רשות האוכלוסין כי הוא נעדר זיקות לישראל שגויה, והשאלה אם הוא מכיר מנהגים יהודיים אינה רלוונטית.

בתשובה לעתירה טענה המדינה בין היתר כי חוק השבות לא חל על יהודי שהפך ל"בן דת אחרת". עוד נטען שיש לדחות את טענת העותר שלפיה יש לראות בו כמי שחזר אל היהדות.

אבל השופטת בר-אשר קיבלה את העתירה והדגישה שאין מחלוקת על העובדה שהעותר יהודי (בהיותו בן לאם יהודייה) ולכן השאלה היא אם המיר דתו או לא. היא הסבירה שיש הבדל בין מי שבחר להיות "בן דת אחרת" לבין מי שהפך לכזה מכוח החלטה של הוריו, שאז הוא "תינוק שנשבה בן הנכרים".

כך, קבעה השופטת, העותר גדל וחונך על ידי הוריו בבית עם מנהגים נוצריים אך לא בחר להמיר את דתו, ומשכך הוא זכאי לעלות לישראל מכוח חוק השבות.

עוד נקבע כי חוק השבות אינו מבחין בין יהודי השומר ומכיר מצוות לבין יהודי שלא, ולא ניתן לומר שאין לעותר זיקה לישראל בעוד שיש לו בני משפחה שהם אזרחים. כמו כן, הסיבה שהובילה את העותר לבקש לעלות לישראל, מטעמים כלכליים או מכל נימוק אחר – אינה רלוונטית לשאלת זכאותו למעמד מכוח חוק השבות. המדינה חויבה בהוצאות העותר בסך 10,000 שקל.