שיט נקטע בשל חור בספינה – הבעלים נתבע

הנוסעים שהוחזרו לארץ אמנם זכו ב-2.6 מיליון ש' בתביעת פיצויים נגד החברה, אך במסגרת הליך פירוק נדחתה טענתם שיש לחייב את בעליה

עו"ד יהונתן ליפקין | פסקדיןפורסם: 02.09.21 , 14:21

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה לאחרונה בקשה להטיל חיוב אישי על בעלי חברת התיירות "כספי הפלגות קרוז", ששיווקה שיט תענוגות בים התיכון, וזה הסתיים ביומו השלישי לאחר שבספינה התגלה חור. תביעת נזיקין שהגישו הנוסעים קודם לכן נגד החברה התקבלה והם זכו ביותר מ-2.6 מיליון שקל, אולם דרישתם לחייב אישית את הבעלים לא התקבלה.

בספטמבר 2007 יצאה מנמל אשדוד ספינת "נסיכת החלומות", שהוחכרה על ידי חברת כספי מחברה זרה. ביום השלישי להפלגה נפער חור בבטן הספינה, וכתוצאה מכך היא נאלצה לעגון בנמל רודוס ולהוריד את הנוסעים, אשר בחלוף שעות ארוכות, הוחזרו לישראל בטיסות.

בשלהי 2007 הגישה החברה תביעה על סך של 730 אלף דולר נגד בעלי הספינה בגין הנזק שנגרם לה והוצאות החזרת הנוסעים ארצה. בפשרה ביניהן קיבלה "כספי" 680 אלף דולר.

אילוסטרציה(shutterstock)

במרץ 2008 הגישו 368 משתתפי הנופש תביעת פיצויים לבית המשפט המחוזי בתל אביב בגין הנזקים שנגרמו להם. בפסק הדין נפסקו לטובתם פיצויים בסך 2,672,726 שקל ונקבע שהחברה נהגה בחוסר תום לב שעה שהסתירה מהנוסעים את זהות בעלי הספינה ואת העובדה כי החברה זכתה בכספי הפיצויים, והותירה את הנוסעים בפני שוקת שבורה.

לאחר מתן פסק הדין, נקטו הנוסעים הליכי הוצאה לפועל נגד החברה והללו הניבו תוצאה חלקית בלבד: ב-2012 הם הצליחו לקבל לידיהם כ-170 אלף שקל.

ב-2018 פתחה החברה בהליכי פירוק מרצון, שבמסגרתם חתם הבעלים על תצהיר כושר פירעון שבו הצהיר כי החברה יכולה לשלם את מלוא חובותיה בתוך 12 חודשים ממתן צו הפירוק. בסיומם של הליכים אלה אישר רשם החברות שהחברה חוסלה.

בתחילת 2019 הגישו הנוסעים בקשת פירוק נגד החברה שבה טענו כי החברה לא פרעה את יתרת החוב לפי פסק הדין. הם ביקשו לחייב את בעלי החברה באופן אישי בחובות בשל הברחת נכסים. במסגרת זו בוטל צו החיסול ומונה בעל תפקיד לבחינת התנהלות החברה, שטען שיש להטיל על בעל החברה חיוב אישי בשל הגשת תצהיר כושר פירעון כוזב.

בעל המניות טען בתגובתו כי חתם על התצהיר מתוך טעות בתום לב בהבנת הדין. הוא ציין כי החתימה על התצהיר לא גרמה למבקשים נזקים נוספים. באשר לטענת הנוסעים בדבר הברחת נכסים, הוא טען כי אין שחר לטענות, שכן כל הכספים שקיבלה החברה שימשו לכיסוי הוצאות פינוי הנוסעים חזרה ארצה.

השופטת אורית וינשטיין מבית המשפט המחוזי בחיפה קבעה שאין להטיל אחריות אישית על בעל החברה. היא הבהירה כי כשמדובר בהליך פירוק בידי בית המשפט, כמו במקרה זה, אין עוד רלבנטיות להליך מרצון, ככל שהתקיים טרם פתיחת ההליך בבית המשפט.

היא הוסיפה כי נזקם של הנוסעים התגבש מיד לאחר פסק הדין של הפיצויים, בטרם פתחה החברה בהליך פירוק מרצון. בנסיבות אלה חתימתו של בעל המניות על התצהיר הכוזב לא הסבה למבקשי הפירוק נזק נוסף. בהיעדר נזק, בוודאי שלא ניתן לבסס קשר סיבתי, ואין מקום להטיל בנסיבות אלו אחריות על בעל החברה. בנוסף נקבע כי לא הובאה כל ראיה לכך שבעל המניות קיבל סכום כלשהו מהחברה לכיסו האישי.