לאחר ביטול ההפטר: ניצחון ביניים לפושט רגל בעליון

בית המשפט המחוזי ביטל את ההפטר על רקע בקשתו של החייב למכור את דירתו. בקשת עיכוב ביצוע שהגיש החייב לבית המשפט עליון התקבלה

עו"ד חיאדרה עומר | פסקדיןפורסם: 25.09.21 , 10:14

בית המשפט העליון קיבל לאחרונה בקשת עיכוב ביצוע שהגיש פושט רגל על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז לוד לשנות את תוכנית הפירעון שנקבעה לו. השופטת דפנה ברק-ארז עיכבה את ביצוע ההחלטה כדי לאפשר דיון בערעור שהגיש החייב.

בפברואר 2017 ניתן צו כינוס לנכסיו של החייב ובתיק אושרו תביעות חוב בהיקף העולה על 800 אלף שקל. בנובמבר 2019 הכריז בית המשפט המחוזי על החייב כפושט רגל ואישר תוכנית לפירעון חובותיו שבמסגרתה נדרש להוסיף לקופת הכינוס 375 אלף שקל בתוך 24 חודשים (1,000 שקל בחודש ואת היתרה בנובמבר 2021). תוספת זו אמורה הייתה להעמיד את קופת הכינוס על סך כולל של 717 אלף שקל (כ-80% מהחובות נטו, לאחר ניכוי שכר טרחה והוצאות ההליך).

במסגרת התוכנית נקבע שדירת המגורים של החייב ורעייתו לא תמומש, לבקשתם. בית המשפט המחוזי הורה על מתן צו הפטר לחייב בכפוף לעמידה בתוכנית.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

בינואר 2021 פנה בא כוחו של החייב לנאמן בבקשה לאשר את מכירת דירת החייב, כך שהתמורה מהמכירה תועבר לקופת הכינוס והחייב יקבל הפטר מלא. הנאמן בדק ומצא כי התמורה שתתקבל מעסקת המכר, לאחר ניכוי חוב המשכנתה, תניב לחייב סך של 940 אלף שקל (ואף רעייתו תקבל סכום זהה).

על רקע זה פנה הנאמן לבית המשפט המחוזי בבקשה לשנות את תנאי ההפטר המותנה. עמדתו הייתה כי בנסיבות שנוצרו מוצדק להורות לחייב לשלם את מלוא החובות, כך שהדיבידנד לנושים יעמוד על שיעור של 100%.

בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה והורה על שינוי התנאים כך שהדיבידנד לנושים יעמוד על שיעור של 100% נטו והחייב יוסיף 225 אלף שקל לסכום המקורי שנקבע בתוכנית הפירעון.

החייב הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר בהחלטה שבה טען כי לא התקשר בעסקה למכירת הדירה אלא רק שקל לעשות כן. במרץ 2021 דחה בית המשפט את הבקשה.

החייב הגיש ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי והדיון צפוי להתקיים בינואר 2022. טענתו המרכזית היא כי מכירת הדירה הייתה רק אפשרות תיאורטית שנבחנה, ולא היה מקום לשנות את תנאי תוכנית הפירעון שנקבעה. במקביל הגיש החייב בקשת עיכוב ביצוע לתשלום התוספת של תוכנית הפירעון. הוא טען כי על מנת לעמוד בתוכנית החדשה יהיה עליו למכור את דירתו באופן שעלול להסב לו נזק בלתי הפיך.

הנאמן טען מנגד כי יש לדחות את הבקשה מכיוון שסיכויי הערעור קלושים. עם זאת הוא הסכים לעכב את תשלום התוספת כל עוד תוכנית הפירעון המקורית תשולם כסדרה.

השופטת דפנה ברק-ארז ציינה כי מבלי להידרש לשאלת סיכויי הערעור, מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת החייב. לקביעתה, חיוב המערער בתשלום מלוא הסכום שנקבע בתוכנית הפירעון החדשה ידרוש ממנו למכור את הדירה שבה הוא גר עם רעייתו. מכירת הדירה לא רק שתגרום לו נזק בלתי הפיך אלא גם תהפוך את הערעור לתיאורטי במידה רבה.

מנגד, לא ייגרם נזק כלשהו לנושים מקבלת הבקשה, לא כל שכן נזק בלתי הפיך. לפיכך הורתה השופטת כי תשלום התוספת בסך 225 אלף שקל יעוכב עד להכרעה בערעור. עוד נקבע כי החיוב בסכום המקורי, 375 אלף שקל, יעמוד על כנו.