בגיל 34 התאהבתי לראשונה בחיי באישה
דיברנו כל הערב וכשהיא נישקה אותי, לא יכולתי לעצור! הראש שלי רץ על 100 קמ"ש של "מה לעזאזל קורה פה? מה אני עושה, ורק שלא יראו אותי", בזמן שהגוף אמר משהו אחר לגמרי, ומילא אותי בתשוקה שלא עוזבת אותי מאז. אימון אישי
כבר חודשיים שאני ונירה נפגשות. היא בת 34, ואחרי תקופה ארוכה שיצאה לדייטים בזה אחר זה היא החליטה לעשות פאוזה, ובאה אליי כדי לברר למה זה לא עובד לה. היא הרגישה שמשהו לא מתחבר: "אני מרגישה שאני על אוטומט", אמרה. "עוד דייט ועוד דייט, ואף אחד לא עושה לי את זה". החלטנו להוריד את הרגל מהפול גז בניוטרל שקורה לה במגרש ההיכרויות, כדי להבין למה היא לא מצליחה להרגיש כלום בלב, ויותר מזה - מדוע המחשבה שמלווה אותה היא "רק שהוא לא ינסה לנשק או לגעת בי".
יום אחד היא הגיעה סוערת ומבולבלת לפגישה שלנו: "הייתה לי אתמול חוויה ואני לא יודעת מה לעשות איתה", פתחה. "יצאתי למסיבה ומצאתי את עצמי מתנשקת עם בחורה. אני מפחדת שאולי אני לסבית". נירה הייתה עם גברים בעבר - זוגיות ממושכת, לילות שטופי אלכוהול שנגמרו בסטוצים ומחשבה בהירה שאת חייה הזוגיים היא בטוח תעביר עם גבר. ואז הגיעה הנשיקה במסיבה, שטלטלה אותה לגמרי: "אף פעם לא הרגשתי כזה חיבור רגשי", הודתה. "דיברנו כל הערב ואז, כשהיא נישקה אותי, לא יכולתי לעצור! הראש שלי רץ על 100 קמ"ש של 'מה לעזאזל קורה פה? מה אני עושה, ורק שלא יראו אותי', בזמן שהגוף אמר משהו אחר לגמרי, ומילא אותי בתשוקה שלא עוזבת אותי מאז. אני רוצה להרגיש אותה שוב אך מפחדת".
כשהמשכנו לדבר על האפשרות לאהוב אישה, היא התכווצה בכיסא ואמרה: "אני לא רוצה להימשך לנשים. אני רוצה גבר, ותמיד ראיתי את עצמי מתחתנת כמו שמקובל, ובונה משפחה נורמלית". המילה "נורמלי" הדהדה בחדר, ולרגע אחד ביקשתי מנירה לפתוח בעצמה את האפשרות להרחבת המושג. אנשים יכולים להעביר חיים שלמים בהכחשה של הרצונות הכמהים ביותר שלהם, רק לא להיתפס כשונים. רק שלא נסטה מטווח הציפיות החברתיות ומהקונספציות של מה מותר ומה אסור, שגדלנו על ברכיהן.
החופש לבחור
בפגישות הבאות שלנו אתגרתי את נירה לבדוק את "חופש הבחירה" שלה בחיים. דיברנו על מה היא מאפשרת לעצמה באמת לחוות, ואילו קולות פנימיים וחיצוניים מנהלים אותה בכל מה שקשור ליחסים שלה עם עצמה ועם העולם. ביקשתי גם לבדוק איתה מה הם הפחדים שנמצאים עמוק בתחתית האוקיאנוס הרגשי והמחשבתי שלה, פחדים שיוצרים בסופו של דבר בחירות שלא באמת מחוברות לרצון, למהות הפנימית ולחופש לחיות את מה שנכון עבורה.
נירה הבינה עד כמה שורשית השאיפה שלה "להיות בסדר", ואילו מחירים כבדים היא משלמת עליה. היא עבדה בהייטק למרות שתמיד רצתה לעסוק בעיצוב, "כי זה מה שאבא שלה רצה"; היא בחרה את הגברים בחייה לפי הדרישות שמקובלות על החברים והמשפחה שלה, ובמיטה היא בעיקר עסקה בלהיות המודל של מה שהיא תפסה כ"אישה המושלמת". נוכח ההכרה בכלא שיצרה בתוכה הבנו שהדרך לקבל בחירה שלמה - בין אם זה גבר או אישה, עוברת דרך חקירה והתנסות עצמית. זה דרש מנירה אומץ וכמות מכובדת של רכות בכל פעם ששד השיפוטיות שבתוכה הרים את ראשו. את מקומם של הדייטים המכאניים תפסו התנסויות מול נשים, והיא הרגישה אולי בפעם הראשונה את הקלילות הממכרת של הסרת משקולת ה"מה יגידו".
החקירה הזאת הביאה את ליה לחייה. אותה בחורה מהמסיבה שהזהות המינית עבורה הייתה מוגדרת – היא אהבה ונמשכה לנשים. מערכת היחסים שניהלו אפשרה לנירה לזהות ולדייק את הצרכים הזוגיים שלה, ודווקא הסיטואציה של "לצאת מהקופסא" ולפורר את הגבולות של מה ואיך היא אמורה להיות, יצרו מפת ניווט פנימית והבנה עמוקה של מה היא כן רוצה בקשר. החופש להיות היא באמת הוביל אותה להתחיל ללמוד את מה שתמיד חלמה. היא גם הפסיקה לחיות את מה שמצפים ממנה, ויצאה למסע חיפוש מרגש שבסופו לא ידעה אם תחייה עם גבר או אישה, אבל היה לה ברור שהיא תבחר בפעם הבאה רק במה שבאמת נכון עבורה, מבלי לוותר לעצמה, ומבלי לפחד מהסביבה.
חמוטל לוי לשם היא מאמנת אישית ועסקית בנקודתיים - תהליכי זוגיות
