המטרה: לנקות החוצה את מי שלא רוצה אותנו
מרבית התרבויות מקשרות את האביב עם ניקיון, גם חיצוני אבל בעיקר פנימי וחברתי. גם אלון החליט שלכבוד האביב הוא מתחיל לנקות החוצה את כל מי שמחמיץ את חייו, ובעיקר את נעמה, הבחורה שלא מסוגלת להעניק לו אהבה. אימון אישי
אני מחייכת. כבר יצא לי לראות את אלון "הפוך" ככה, ואני יודעת שזה לא באשמת השעון. סביר להניח שהיא שוב הפציעה לגיחה של ערב, ושוב הלימבו של חיי האהבה שלו חזר על עצמו. כשאני אומרת "היא" אני מתכוונת לנעמה, הבחורה שהוא מאוהב בה, או יותר נכון - אובססיבי לגביה. הם בקשר כבר חצי שנה, ונעמה לא רוצה אותו. היא רק רוצה מדי פעם, כשנוח לה, להתנחם בין זרועותיו, לקבל בוסט מהאהבה שהוא מרעיף עליה ולהותיר אדמה חרוכה אחריה.
לפני חודשיים, בעקבות התהליך שלנו, הוא פתח מולה את רגשותיו ורצונותיו, וקיבל תשובה צוננת ומייבשת: "אתה מקסים, אבל אתה לא הגבר שאני מחפשת, אני לא שם", אמרה לו, ואלון נשבר אבל שמר על פאסון, ואמר שאין לו בעיה להמשיך ככה, בקשר לא מחייב, העיקר לא לאבד אותה כליל. אבל קשה לו. מאוד. קשה לו לראות אותה מדי פעם בקיופיד, הוא מתאבן כשהיא מספרת לו על הדייטים שלה, קשה לו עם התמונות שלה באינסטגרם ועם התגובות של מחזריה האחרים. קשה לו, אבל הוא ממשיך באבירות להיות שם בשבילה.
ניקוי רעלים
לא יכולתי להתעלם מהמומנטום של אותו בוקר שישי. שעון החורף התחלף לשעון קיץ, ובאופן רשמי אפשר כבר להכריז על האביב, התקופה המרגשת של השנה. אחד הדברים שהכי מאפיינים את תחילת האביב הוא ניקיון. ביהדות מנקים את הבית ניקיון יסודי מחמץ, בתרבויות המזרח מנקים את הגוף (ניקוי אביב) והכבד, ובאופן כללי, מרבית התרבויות מקשרות את האביב עם ניקיון, גם חיצוני אבל בעיקר פנימי וחברתי.
כששאלתי את אלון מה הוא מרגיש שהוא צריך לנקות מחייו, הוא מולל את אצבעותיו ושתק. "לנקות... אמממ… את חוסר הביטחון אולי?", הוא מלמל וכמו חיכה לאישור ממני. "אוקיי, ומה עוד? בוא תביט רגע בחייך", ביקשתי ממנו. "אלו שינויים היו מיטיבים עם החיים שלך?"
שנינו חשבנו על נעמה, אך אלון לא העז להגיד ואני לא רציתי להציע. הרי אין הרבה טעם שזה יבוא ממני. אדם יכול לנקות מחייו רק את מה שהוא רוצה או שלם איתו. פינג-פונג השתיקה - מילה - בחינה - וחוזר חלילה, נמשך כמה דקות, אבל אז התחילו לצאת דברים חשובים: "אני רוצה לנקות את ההרגלים המעצבנים שלי, את הסיגריות, את היותר מדי אלכוהול, את האכילה הלא בריאה. אני רוצה לנקות את היחסים שלי עם יואל, הבוס שלי, שמאז התקרית ההיא בינינו אני מרגיש מאוד לא בנוח במחיצתו, וזה יושב עליי".
"אני רוצה לנקות את המתח עם אבא שלי, את התחושה התמידית שיש לי שהוא מאוכזב ממני, שאני לא מספיק גבר בעיניו. אני רוצה לנקות ולהיפרד משני חברים - משחר, חבר מהצבא שרק יורד עליי ומוריד אותי, ומשי, שסתם התרחקנו ואני מתחזק את הקשר הזה כי לא נעים לי, אבל אין לי שום עניין באדם שהוא הפך להיות". אלון המשיך והמשיך. חלק מהדברים עלו בפגישות שלנו, אבל חלקם נאמרו בקול בפעם הראשונה, אפילו בין אלון לעצמו. ראיתי איך לאט-לאט קורי השינה ושאריות האלכוהול התחלפו באנרגיה. "וואללה, אני אשכרה הולך לעשות את זה. למה אני צריך לסחוב כל כך הרבה לכלוך בתוכי?", אמר ובאותה הנשימה הוסיף: "ואת יודעת מה? גם את נעמה. די. הגיע הזמן שאתקדם. אם היא לא רוצה ההפסד הוא שלה, לא שלי".
פשששש… אני נפעמת. איזה כיף לראות את השינוי הזה מתחולל ברגע. מבחור רדום, תרתי משמע, המנוהל על ידי אחרים ועל ידי הציפיות שלהם ממנו, אלון התהפך לי לבחור אסרטיבי שהכל פתאום נורא ברור לו. אכן בוקר טוב! שמעתי פעם שביהדות מתייחסים לניקוי הפנימי כאל ניקוי מייצר הרע, וציינו אז שייצר הרע, כמו חמץ, רק תופח עם הזמן. אז אני חייבת להגיד שלא רק הוא תופח, הרבה פעמים הפעולה הפנימית שנעשה תמשיך ותתפח. למה אני מתכוונת? אלון היה צריך להתמלא בעוצמה מניקיונות אחרים על מנת לנקות את נעמה. ממש ראיתי לנגד עיניי איך האני שלו תופח וגדל.
התפיחה הפנימית הזו היא רק ההתחלה. אחרי שזה נהיה לו ברור, צריך גם לבצע. והוא החליט מה הוא הולך לעשות, מול מי ומתי. ממש בנה לו תוכנית עבודה. לגבי נעמה הוא החליט שבפעם הבאה שהיא תסמס, הוא יכתוב לה שעבר הלאה. הוא הרגיש ששיחה רשמית מיותרת, ושזה לא נוגע לה, זה הרי רק שלו. אני מחכה לראות מה ימים יולידו, אבל לראשונה מאז שאני מכירה אותו הוא נראה קל, שמח ונקי.
אז מה אתם בוחרים לנקות מהחיים שלכם? אנשים שלא נכונים לכם יותר? סיפורים שאתם מספרים לעצמכם? התנהגויות שאתם לא אוהבים? אהבות לא ממומשות? כי אם יש זמן מובהק לזה בשנה, הרי שזה בדיוק עכשיו.
עדי קמחי היא מאמנת אישית בנקודתיים - תהליכי זוגיות
