הרכושני: לא רוצה אותה אך מסרב לשחרר
הוא לא רוצה להיות איתה יותר, אבל גם לא יכול לסבול את האפשרות שהיא תהיה עם מישהו אחר. מבט מבפנים על רכושנות במערכות יחסים
"אני רוצה לוודא שהבנתי מה אתה אומר", פניתי לגדעון. "אתה לא אוהב אותה יותר, אבל אתה לא נפרד ממנה כי אתה לא מסוגל לדמיין אותה עם מישהו אחר?". הוא השפיל את מבטו וענה: "נכון. אני מכיר את גליה מגיל 17 ואנחנו יחד כבר 11 שנים. במשך השנים פגשתי פה ושם נשים אחרות והיה מה שהיה, אבל לגליה לא היה אף אחד מלבדי. היא מעריצה ואוהבת אותי היום אפילו יותר מכפי שאהבה אותי כשהכרנו, ואני לא רוצה ולא מסוגל לוותר על זה".
"בשנים הראשונות שלנו יחד חשבתי שיום אחד נתחתן ואני אחיה איתה חיים נוחים בבית, כשבמקביל אממש פה ושם את הפנטזיות שלי בחוץ, אבל ככל שעובר הזמן ברור לי יותר ויותר שאלה לא החיים שאני רוצה לעצמי. גליה היא לא האישה שאיתה אני רוצה להתחתן ולהביא ילדים לעולם, אבל אני לא מרגיש שאני מסוגל להגיד לה את זה ולשחרר אותה. גליה היא שלי – פשוט שלי, ואני לא מסוגל לדמיין אותה עם אף אחד אחר מלבדי. תעזרי לי בבקשה כי אין לי מושג מה לעשות".
רכושנות כפייתית
כדי לעזור לגדעון הייתי צריכה להבין מה הבעיה האמיתית שלו. בהתחלה חשבתי שמדובר בפחד ממחויבות, אבל מהר מאד הבנתי שיש שם משהו אחר: גדעון וגליה פיתחו מערכת יחסים סימביוטית שמתבטאת בתלות הדדית. את הצד של גליה בתלות הזו הכרתי פחות כי לא פגשתי אותה, אבל אצל גדעון זה התבטא ברכושנות, אולי אפילו רכושנות כפייתית. מבחינתו, גליה הייתה שייכת לו: הגוף שלה היה שייך לו, אהבתה הייתה שלו, ולמרות שבמשך השנים התרחק ממנה רגשית ואינטלקטואלית ופיתח לעצמו חיים שלמים בלעדיה, הרעיון שתהיה עם מישהו אחר עורר בו תחושה עזה של קנאה וחרדה.
גדעון הרגיש כלוא. אהבתה הבלתי מסויגת של גליה הייתה הדלק שהניע והעניק לו תחושת ערך וביטחון עצמי, אבל היא היתה גם היתד שהשאיר אותו תקוע ולא אפשר לו להתנתק ולבחור בחיים שבאמת רצה לעצמו. בסתר ליבו האמין שבזכות אהבתה של גליה ובזכות האמון שנתנה בו, הוא יצליח להתפתח בקריירה ובחיים החברתיים שיצר לעצמו. אפשר לומר שגליה הייתה הקמע שלו. אם יוותר עליה, חשב לעצמו, לעולם לא ימצא מישהי שתאהב ותאמין בו באופן עיוור ומוחלט כל-כך, וכמו שמשון שאיבד את כוחו ברגע שגזזו את שערותיו, כך יאבד גדעון את כוחו ואת מזלו הטוב.
לעיתים הוא ניסה לבחון את תחושותיו, ואז ראה בדמיונו את גליה מתאהבת במישהו אחר ואפילו שוכבת איתו, וכתוצאה מכך הופכת את האחר לגבר מוצלח ובר השפעה כפי שהפכה לכאורה את גדעון. הדמיונות הללו גרמו לו לתחושת בחילה פיזית שנבעה מן החרדה שהציפה אותו. ברגעים הללו היה מחליט שאולי בכל זאת יציע נישואים לגליה (שהייתה סובלנית ומעולם לא לחצה עליו בעניין הזה), וירגיע את הסבל המאיים להכניע אותו. אבל היו לו גם דמיונות אחרים, ובאלה ראה את עצמו פוגש אישה אחרת שתהיה שווה לו בכוחה ובעוצמתה. אישה שיוכל להעריץ ולא כזו שרק מעריצה אותו.
הוא דמיין מישהי שיוכל לדבר איתה על הדברים שמעניינים אותו באמת (ושמעולם לא עניינו את גליה), ובעיקר דמיין את עצמו מתאהב ומתמלא בתחושות שלא הרגיש כבר שנים רבות. הוא הרגיש שגיל 28 הוא גיל צעיר מכדי לוותר על החלומות הללו, אבל שוב ושוב הכניעה אותו החרדה והוא לא הצליח לממש אף אחת מן ההחלטות שלקח על עצמו. הוא לא הצליח להביא את עצמו להיפרד מגליה, אבל גם לא היה מסוגל להציע לה נישואים ולחיות את שארית חייו במה שנראה בעיניו כשיממון רגשי.
לשחרר את הסימביוזה הזוגית
במהלך השיחות בינינו הבין גדעון שמערכת היחסים שלו עם גליה מעולם לא הייתה שוויונית, ושכבר שנים שהיא מבוססת על שקר שפוגע בשניהם במקום לחזק ולהעצים אותם. גדעון קיבל לכאורה מן הקשר הזה הערצה, ביטחון והצלחה בקריירה, ואילו גליה זכתה בבחור הנערץ והמצליח ובאהבה שתמיד חלמה עליה, אבל בפועל חיו שניהם בשקר - גליה לא באמת זכתה בגדעון, ולא באמת הצליחה באהבה. הביטחון שחשה לצידו היה שקרי, כי בפועל הוא בגד בה במעשיו ובגד בה במחשבותיו, ואילו גדעון לא באמת הצליח להרגיש מוצלח ונערץ עם גליה כי ידע שהערצתה מבוססת על שקר.
בתוך תוכו הוא ידע שאילו הכירה אותו באמת, כנראה שהייתה עוזבת אותו מזמן בכעס ובאכזבה ומוצאת לעצמה מישהו אחר. הידיעה הזו רק ערערה את ביטחונו העצמי וגרמה לו להיאחז בה יותר ויותר על מנת שתרגיע אותו, אבל ככל שנאחז בה רק התרחק מעצמו ומן החלומות שלו – מה שחזר ופגע בביטחון העצמי שלו. הפנטזיה שלו - לפגוש אישה אחרת השווה לו בכוחה ובעוצמתה, הלכה והתרחקה ממנו ככל שנשאר עם גליה. כדי לממש אותה היה עליו להשתחרר מן הסימביוזה הזוגית שיצר, ולשחרר גם את גליה ממנו.
בתהליך שבניתי עבורו לימדתי אותו שני דברים חשובים: ראשית, לימדתי אותו לבסס את הביטחון העצמי שלו על הכישורים והיכולות שלו, ולא על תמיכתה וכוחה המיסטי לכאורה של בת הזוג שלו. שנית, עזרתי לו להשתחרר מן הרכושנות הכפייתית שפיתח כלפי גליה, ולראות בה ישות נפרדת ממנו שעומדת בפני עצמה ושיש לה זכות לחיים של אהבה ושל כבוד, שהוא עצמו לא יכול להעניק לה.
באופן פרדוקסלי, על מנת להשתחרר מגליה, היה על גדעון ללמוד להכיר אותה מחדש ולהעריך אותה כאישה העומדת בזכות עצמה, ולא רק כדמות שתומכת ומעצימה אותו. במהלך התהליך הזה נזכר מה מצא בה כשהיו בני 17 ולמה התאהב בה בעבר, אבל גם הבין טוב יותר מדוע היא לא מתאימה לו כבת זוג בהווה. ככל שעלה הביטחון העצמי שלו, הצליח גדעון לראות את עצמו חי את חייו בלי גליה, והסכים לראות גם אותה מאושרת בחייה עם מישהו אחר.
הדמיונות שפעם החרידו אותו היו עתה פחות ופחות קשים לו, והוא היה מסוגל לפרגן לה ולעודד אותה להתקדם ולהתפתח בלעדיו. ולמרות שאני עצמי מעולם לא פגשתי את גליה, אני יודעת שהעבודה עם גדעון השפיעה לטובה גם עליה. הסימביוזה הזוגית שיצרו יחד פגעה למעשה בשניהם, ועתה, כאשר למד גדעון להשתחרר ממנה, הוא שיחרר בעדינות גם את גליה לחיים של עוצמה ועצמאות.
לפעמים מוצאים את עצמם שני אנשים יחד ומגלים יום אחד שהם כבר לא מתאימים זה לזו ולא צומחים זה ליד זו, ולמרות זאת הם אינם מעיזים להיפרד. רק כאשר הם לומדים לשחרר את החרדה המאיימת עליהם ולבנות בסיס איתן של ביטחון עצמי, הם יכולים לחזור להתפתח, לצמוח ולבחור האם הם רוצים לעשות זאת ביחד או לחוד.
מאחלת לכולנו חיים של עוצמה ושל העצמה,
כנרת טל מאיר היא מחברת הספר "סוד האהבה" ומייסדת 'שיחה שנוגעת', אימון וייעוץ אישי זוגי ומשפחתי, טיפול רוחני וסדנאות.
