הקשר התחיל כרומן מהצד. האם יש לו סיכוי?
כמעט חמש שנים ניהלו נועה ויריב רומן מחוץ לנישואים שלהם. לבסוף הם החליטו להיפרד מבני הזוג ולאחד כוחות בבית אחד. האם קשר שהתחיל בבגידה יכול בכלל לעבוד, ובאילו קשיים קשר כזה עתיד להיתקל? טיפול זוגי
טענה המיוחסת לפרויד אומרת שהתאהבות נמשכת בין חודשיים לשנתיים, אחר כך זה נגמר, ואז – או שנולד משהו אחר, או שהקשר מת. מניסיוני בעבודה עם זוגות גיליתי שיש תנאי אחד שגורם להתאהבות להימשך מעל לשנתיים, והוא כששני בני הזוג שומרים על הקשר שלהם בסוד, כאשר הזוגיות נותרת אפופה בפחד ומסתורין, או במילים אחרות – כאשר הם בוגדים בבני הזוג ה"חוקיים" שלהם עם מישהו אחר.
זה בדיוק מה שקרה לנועה ויריב (השמות האמיתיים שמורים במערכת). הכול התחיל לגמרי במקרה: הם נפגשו במסגרת סדנה של שלושה ימים מהעבודה, ובהתחלה לא יכלו לסבול אחד את השנייה - משהו ביהירות שלו קומם אותה, משהו בעובדה שלא עשה עליה רושם הרגיזה אותו. אחרי יומיים הם כבר מצאו את עצמם מתנצחים כמעט על כל דבר. היא אפילו סיפרה לבעלה שיש מישהו מגעיל בסדנה שעושה לה חשק לברוח הביתה. הוא סיפר לאשתו שהסדנה משעממת. שבוע אחר כך הוא התקשר לשאול משהו, ויצא שהם נפגשו לקפה כדי לדבר על זה. מפה לשם הדברים התגלגלו, הקפה הפך לארוחה, הארוחה ליין על הבר, והבר לחדר בקומה העליונה של המלון על-יד.
ברגע שהם התאוששו, הוחלט שמדובר בנפילה חד-פעמית שלא תחזור על עצמה שוב. היה להם יותר מדי מה להפסיד: הם בנו לעצמם חיים נוחים עם בני זוג מקבלים ומפרגנים, בית יפה וילדים מקסימים ומאושרים. אף אחד מהם לא תכנן לבגוד, ובטח שלא לפרק את כל מה שהם השיגו. אבל החלטות לחוד והחיים לחוד. הפגישה הראשונה שלהם הובילה לעוד פגישה, וזו גררה הודעות לוהטות ומרגשות עד שהם מצאו את עצמם מבולבלים, לא מסוגלים להפסיק לחשוב זה על זו, ולגמרי מאוהבים.
בשנה הראשונה הם הסתפקו בכך, אבל עם הזמן הפך הגעגוע לכאב פיזי ממש, והצורך להיפגש ולהיות יחד הלך וגדל. השאלות על משמעות החיים ועל טיבה של זוגיות הפכו לנושא מרכזי בשיחות שלהם, והם לא הפסיקו לחשוב על כל מה שהם מפסידים כתוצאה מכך שאינם מבלים את כל זמנם הפנוי ביחד. במקביל הפכו חיי המשפחה שלהם ואפילו הקריירה שאהבו, למשמימים. הכול ניראה אפור מלבד ההודעות ששלחו זה לזו במהלך היום וכמובן המפגשים המופלאים ביניהם.
חמש שנים הם ניהלו את השיחות הללו עד שהגיעו למסקנה שעליהם להיפרד מבני הזוג שלהם ולחשוף את אהבתם לעיני כל. זה לא היה פשוט, אבל מרגע שהחליטו דבר לא הזיז אותם מהחלטתם: לא הילדים, לא המצב הכלכלי שעלול היה להיפגע, ולא רגשות בני הזוג הנטושים שלהם. למרות הדיבורים האינסופיים שהשקיעו בכך קודם, ולמרות שהיה נדמה להם שהם יודעים בדיוק למה לצפות, היה משהו עיוור באופן שבו התנהלו: הם רצו להיות יחד לתמיד, נמאס להם להתגנב, לרמות ולהסתתר, וזה הדבר היחיד שעמד לנגד עיניהם. חודשיים אחרי שהתגרשו הם כבר עברו לגור יחד, פגשו זה את הילדים של זו, וניסו ליצור משפחה חדשה ומאושרת.
החיים דופקים בדלת
השנה הראשונה של נועה ויריב כזוג שחי יחד הייתה קשה מנשוא. כל הדברים שלא נאלצו להתמודד איתם עד אז טפחו על פרצופם בכל כובד משקלם וללא רחמים. הם מצאו את עצמם מתמודדים עם מצב כלכלי חדש ולא פשוט, עם הילדים אחד של השנייה, עם בני הזוג הקודמים שלהם שנותרו מרירים מן הפרידה המשפילה, ועם נוכחות קבועה, ולא תמיד רומנטית, של זה בחייה של זו. אם בעבר היו המפגשים ביניהם נדירים אך מרגשים ומלאי קסם, עתה ראו אחד את השנייה מדי יום, אבל הרבה מן הרגעים שלהם יחד היו קשים ומלאי מאבקים.
אני פגשתי אותם קצת יותר משנה אחרי הפרידה, ודי מהר נזכרתי באמירה המיוחסת לפרויד על כוחה המוגבל והזמני של ההתאהבות. הקושי בחיים החדשים שלהם יחד הביא איתו מטענים של אכזבה ושל תסכול – מעצמם וכמובן גם זה מזו. הייתה להם ביקורת כמעט על כל דבר: על האופן בו מתנהל כל אחד מהם עם הילדים, על היחסים הלא פתורים עם בני הזוג הקודמים ועל הציפיות הבלתי סבירות שלהם האחד מן השנייה. "אני לא יכול להיות איתה כל הזמן", אמר לי יריב בייאוש. "אני חייב להיות עם הילדים שלי, לעזור להם בשיעורי הבית, לתמוך בהם רגשית. אימא שלהם כמעט ולא מתפקדת מאז הפרידה, ועם כל האהבה שלי לנועה, היא חייבת להבין שהילדים שלי באים קודם. גם ככה אני מרגיש אשם על מה שעוללתי להם, אני לא יכול להמשיך לנטוש אותם רק כדי להיות איתה".
נועה, מצידה, לא ויתרה: "גם לי יש ילדים, וגם אני נמצאת איתם ומטפלת בהם, אבל אני לא מוכנה לוותר על החיים שלי עבורם", אמרה. לטענתה, "יריב מוציא כמות אדירה של כסף על הילדים שלו ונמצא איתם גם בימים ובשעות שאינם שלו לפי חוק, וזה מטריף אותי. אני רגילה שלפחות כשאנחנו יחד יש לי אותו רק לעצמי, ועכשיו אני האחרונה ברשימה שלו. הילדים קודם, הקריירה קודם ואפילו הטיפול בגרושתו הדיכאונית מגיע קודם. זה כאילו שיש לנו היום פחות זמן יחד מכפי שהיה לנו כשהיינו נשואים לאנשים אחרים, ובמקום ליהנות ממנו אנחנו כל הזמן רבים".
בנוסף לכל אלה הייתה הקנאה – הרי כאשר היו נשואים, הם מעולם לא קינאו זה לזו. גם אם ידעו שלפעמים הם מקיימים יחסי מין עם בן הזוג "הרשמי" שלהם, זה לא הזיז להם כי הם ידעו שהאהבה האמיתית היא זאת ששוררת ביניהם. עתה, כאשר חיו יחד ובייחוד כשנהיה פתאום קשה, הם התחילו לחשוד זה בזו ולתהות איפה נמצא כל אחד מהם כאשר הם לא ביחד, עם מי הם מבלים, והאם הפעם הם הנבגדים.
טיפול זוגי
הפגישות הראשונות שלי עם נועה ויריב לא היו קלות. העוצמות הרגשיות שלהם היו אדירות, וכמו שהם אהבו זה את זו בעוצמה, כך הם גם שנאו וכעסו. הרומן הרומנטי שפנטזו לעצמם הפך לסיר לחץ רותח ומבעבע, ולמרות ששניהם ידעו שזוגיות היא לא רק פרחים ופרפרים, הם עדיין קיוו מאד שאצלם זה יהיה אחרת. ההתפכחות הייתה קשה, והובילה די מהר לשאלה בשביל מה בכלל הם הלכו על המהלך הזה. הבגידה, עם כל האילוצים שכפתה עליהם, אפשרה להם ליהנות מסם ההתאהבות המענג, ולא דרשה מהם להתמודד עם "החיים האמיתיים".
מאחר ולחזור אחורה כבר אי אפשר היה, ניסיתי לעזור להם להתמודד עם המצב החדש שמצאו את עצמם בתוכו. בהתחלה ניסיתי לעזור להם לראות את הדברים זה בעיניו של זו, לימדתי אותם לריב נכון ועבדנו על תקשורת בונה, אבל כל זה לא הספיק. הזוגיות שלהם לא הייתה בשלה לטיפול מן הסוג הזה. למרות שלכאורה היו יחד יותר משש שנים, הזוגיות שלהם הייתה למעשה עדיין צעירה. המעבר לגור יחד כמשפחה עם שישה ילדים היה מהיר מדי. הם לא הספיקו לעכל את הפרידה והגירושים וכבר מצאו את עצמם בנישואים חדשים, שבפועל היו תובעניים הרבה יותר מן הנישואים הראשונים.
אחרי מספר פגישות הבנתי שהדבר הנכון ביותר עבורם יהיה להתחיל מהתחלה. אמנם הם לא יכלו לחזור אחורה לנישואיהם הקודמים, וגם לא לתקופה של טרום הנישואים, אבל הם כן יכלו לנסות לבנות את הזוגיות שלהם על יסודות יותר מוצקים. למרות שתיארתי לעצמי שההצעה שלי עומדת להבהיל אותם, אמרתי להם שאני חושבת שכדאי שיחזרו לחיות, לפחות לתקופת מה, בבתים נפרדים.
בהתחלה הם נבהלו: גם עכשיו כבר קינאו זה לזו, ובקושי היה להם זמן להיות יחד, אז אם יפרידו בתים – מה יישאר? שאלו אותי שניהם יחד בפליאה. שלא לדבר על זה שהמצב הכלכלי שלהם ממילא לא משהו, אז איך זה בכלל אפשרי? הקשבתי להם בסבלנות והבנתי את הפחדים שלהם, אבל בסופו של דבר חזרתי והסברתי את עמדתי: המצב שהם נמצאים בו עתה קשה מנשוא, הריבים שלהם יותר ויותר תכופים, והילדים, שרק לאחרונה עברו גירושים, נחשפים למתחים מכל הכיוונים.
המעבר מהתאהבות לאהבה לעולם איננו קל, והוא קשה אף יותר כאשר ההתאהבות נמשכת זמן רב כל-כך, וכשהקפיצה מן החלום למציאות מהירה וחדה. כדי לעזור לזוגיות להתמודד עם הקושי הזה, צריכים שני בני הזוג להיות נחושים, חזקים ואמיצים. הם צריכים למצוא דרך להחזיר לעצמם את האמון באהבה שלהם מחד, וללמוד לשרוד את קשיי המציאות מאידך.
מאחלת בהצלחה במעבר הזה לכל הזוגות המאוהבים,
כנרת טל מאיר היא מחברת הספר "סוד האהבה", ומייסדת 'שיחה שנוגעת' - אימון וייעוץ אישי זוגי ומשפחתי, טיפול רוחני וסדנאות.
