מאושרת לצידו, כשאני לבד אני מתמלאת חרדה
כל עוד היא וכפיר היו ביחד, היא הייתה בטוב ופרחה, אבל ברגע שהוא סגר את הדלת והלך לביתו או לעבודה נכנס לתוכה הפחד ועשה בה שמות. היא לא הפסיקה להרהר ולשחזר כל אות, מילה וסיטואציה שקרתה ביניהם, במטרה להבין האם אפשר לסמוך על כפיר והאם כול זה בכלל אמיתי. אימון אישי
"אני מרגישה כמו בת 16 שוב! כל הגוף שלי אחוז בוויברציות של התרגשות. כבר שכחתי איך זה להיות מאוהבת!", היא אמרה לי, מאושרת. "הכרנו לפני שבועיים במקום שחשבתי שלעולם לא יצא ממנו כלום – באפליקציה. מאז אנחנו כמעט ולא נפרדים. הכול קורה מהר, אולי מהר מדי, והוא כבר זורק לי חצי בצחוק דברים על העתיד. העניין הוא שאני מתה מפחד שזה יתפוצץ לי בפנים ויגמר כמו שקרה לי עם כול הקשרים הרומנטים, ואם זה יקרה, אין לי מושג איך אני אשרוד את זה".
כך החלה שירלי את הפגישה הראשונה שלנו. למעשה, כבר בהודעה ששלחה לי כמה ימים קודם היא הצהירה שהיא סוף-סוף מאוהבת במישהו, אך הפחד שזה עוד רגע יגמר זוחל מכל פינה ומעיב על האושר והאופוריה שלה. "זאת כנראה ההזדמנות האחרונה לאהבה בשבילי", אמרה פתאום בשקט. העיניים של שירלי התמלאו בדמעות כשהיא סיפרה לי איך בשבע שנים האחרונות מאז הפרידה מהקשר האחרון, היא רק נופלת וקמה, קמה ונופלת, ואיך כול פעם מחדש, כשהיא מצליחה לגרד שבבי תקווה ואופטימיות ולצאת לדייט, לרוב זה נגמר בכלום או בתקווה קלושה שנעלמת לה במהירות. "אני מרגישה שזאת התחנה האחרונה שלי לאהבה לפני שאני עושה ילד לבד", סיכמה.
הפחד ללא ספק אחז בשירלי, וכדי לאפשר לה לעוף על הקשר החדש, ליהנות ממנו, וחשוב מכול -לשמור עליו ולא להרוס במו ידיה את כל הטוב שקרה לה, היא הייתה צריכה רגע לנשום עמוק ולהבין איך לנהל את הסיטואציה בצורה נכונה, ומבלי ללכת לאיבוד בתוכה.
למלא את הזמן שהם לא יחד
כל עוד היא וכפיר היו ביחד, היא הייתה בטוב ופרחה, אבל ברגע שהוא סגר את הדלת והלך לביתו או לעבודה נכנס לתוכה הפחד ועשה בה שמות. היא לא הפסיקה להרהר ולשחזר כל אות, מילה וסיטואציה שקרתה ביניהם, במטרה להבין האם אפשר לסמוך על כפיר והאם כול זה בכלל אמיתי. היא חיפשה חיזוקים, אבל בפועל היא בעיקר החלישה את עצמה תוך כתישה עצמית עד דק.
הזמן הזה שהם לא היו ביחד היה האויב שלה, וכדי להתמודד איתו, מצאנו פתרונות שיחזיקו אותה עסוקה, ולא במחשבות שליליות. שירלי חזרה ליוגה, לא וויתרה על מפגשים עם חברות קרובות, ולכול זה הוסיפה כתיבה יומית שמתמקדת במה שכן עובד בקשר. את מקומה של הביקורת העצמית תפסו חיזוקים, וגם אם היא לא תמיד האמינה בהם ולא תמיד הרגישה אותם, היא עדיין עשתה את הדבר החשוב והמשמעותי ביותר - הסיטה את המבט מהשלילי לחיובי.
לנטרל את מנגנוני החבלה
"אני מכירה את עצמי בסיטואציות דומות מהעבר – אני נהיית תלותית, מתקשרת כל הזמן, לא נותנת אוויר. ואז, אם הוא לא זמין לי, אני ישר נכנסת לסרט ומה שיוצא ממני יכול להיות ריחוק ועוקצנות, וזה הורס". שירלי הייתה מודעת לאופן שבו היא מתנהגת כשחרדת הנטישה שלה מופעלת, והיה לי חשוב ליצוק לתוך ההרגלים הללו כללי התנהגות חדשים, החל מתדירות בתקשורת ששומרת על פינג- פונג ולא נכנסת למבול של הודעות כשהוא לא זמין, וכלה בלוותר על העוקצנות בכל פעם שהיא מרגישה שהוא מתרחק ממנה, ולהחליף אותה בכנות ופתיחות.
להיות במה שקורה עכשיו
הגיל והתקופה הארוכה לבד הכניסו את שירלי למערבולת של מחשבות בלתי נגמרות על העתיד. היא הפליגה בפנטזיות רומנטיות על איך אחרי כל המדבר הזה, היא סוף-סוף מצאה את האהבה שייחלה לה והעתיד נצבע בגווני פסטל ורודים. המחשבות הללו היו ללא ספק נעימות ומנחמות, אבל יחד עם זאת הן גם הקפיצו אצלה את מפלס החרדה והכניסו אותה לציפיות ששיתקו את יכולת הזרימה שלה בקשר, את היכולת להיות סבלנית ולבדוק האם כפיר באמת נכון לה.
במהלך הטיפול היא כן הצליחה להוריד את מינון הפנטזיות, והיא עשתה זאת בעיקר על ידי מיקוד כל פעם מחדש, רגע אחר רגע, והתבוננות אמיתית במה שקורה עכשיו – בהווה. שירלי הייתה עם מעט מאוד תקווה בבטרייה כשפגשה בכפיר, והמצב החדש הזה הכניס לחייה לא רק אהבה והתרגשות, הוא גם דרש ממנה להתעמת ולעשות דברים אחרת ממה שהכירה כדי להכיל את הטוב.
חמוטל לוי לשם היא מאמנת אישית ועסקית בנקודתיים - תהליכי זוגיות
