איך תגרמי לו להתחייב אלייך? מדריך
לא אחת אני נתקלת בנשים שמדברות על גברים כאילו שהם יצורים מכוכב אחר, כאלו שצריך לעשות דוקטורט רק על מנת להבין אותם. אך למעשה אין הבדל עקרוני בין גברים לנשים, למעט בפוזיציה שלהם במשחק
אחת השאלות שמאתגרות נשים היא לא רק איך להכיר מישהו אלא איך לגרום לו להישאר. לא אחת אני נתקלת בנשים שמדברות על גברים כאילו הם יצורים מכוכב אחר, כאלו שצריך לעשות דוקטורט רק על מנת להבין אותם. אך למעשה אין הבדל עקרוני בין גברים לנשים, למעט בפוזיציה שלהם במשחק.
בעידן של היום, ידם של הגברים היא על העליונה – הם זוכים ליותר ביקוש, ממד הגיל כמעט שאינו משחק עבורם, והנשים שמולם מוכנות לספוג כמעט הכול רק כדי שיישארו – מה שמשפיע מאוד על התנהגותם ויחסם. הנשים, מנגד, לחוצות עד אימה מהגיל וחיות מתוך הנחה בסיסית שהן לעולם אינן טובות מספיק, מה שגורם לכך ש"כוחות השוק" פועלים לרעתן וגורמים להן לחיות בוויתור ובפחד.
אבל אם נצא לרגע מהסיפור של גברים-נשים, נגלה שתמיד כאשר אחד מוכן לעשות הכול למען השני, ומוסיף להעריץ ולתת למרות יחס מסויג ואף מזלזל, זה גורם לשני להימשך אליו פחות ואפילו להירתע. גם במקרה של גברים מול נשים. לכן, כשאני באה לבחון את השאלה איך לגרום לו להתחייב, אני לא מתייחסת לגבר כאל חייזר, אלא בוחנת מה משפיע על הצורה שבה הוא תופש אותי ומגיב אליי.
"כשאני מתלהבת אני מיד נכנסת ללחץ"
הטענה המרכזית שאני שומעת מנשים היא "כשאני מתלהבת אני מיד נכנסת ללחץ שהוא לא ירצה אותי, ונורא קשה לי להגיד לא". זה לגמרי טבעי להיכנס ללחץ כשאת פוגשת סוף-סוף גבר שמוצא חן בעינייך, לפחות עד שאת יודעת שגם הוא רוצה אותך. עם זאת, הקושי להציב גבולות ולכבד את עצמך נובע ממצב של ייאוש ומרירות שבו חיות רוב הפנויות. הן מתלוננות תדיר על העם הגברי ומבכות על מר גורלן, חיות בתסכול מתמיד ובכעס על העולם.
ואז, כשמגיעה נחמה, אפילו אם זו נחמה מזויפת שסופה ידוע מראש – הן אינן מסוגלות לומר לא לפורקן הרגעי שהיא מספקת. הן נכנסות מהר מדי למיטה למשל, וכשהוא לא יוצר קשר הן מיד לוקחות את המושכות לידיים ועומדות דום לפקודתו בזמנים ובמקומות שנוחים לו, ולא אחת – ממשיכות את הקשר במתכונת לא מחייבת בתקווה שהוא לפתע יתאהב בהן (מה שלא סביר שיקרה לאחר שמיצבו את עצמן כנחותות וחלשות).
"לא טובה במשחקים. כשאני רוצה אני לא יודעת להסתיר את זה"
הבעיה אינה בכך שאת מתלהבת, את לא צריכה להסתיר זאת ולשקר לגבי כך. הרעיון של לשחק משחקים הוא בעייתי, כי מי יודע מה באמת נכון – בסופו של דבר, לכל אחת עובדים דברים שונים. בנוסף, גם אם את אלופת המשחקים – כל עוד מבחינה פנימית את בלחץ ובחוסר ביטחון, הוא עתיד "להריח" את זה, גם אם תעמידי פנים.
הקו המנחה שלך צריך להיות המענה לשאלה: "האם אני מכבדת את עצמי, את צרכיי ואת רצונותיי או שאני מוכרת את עצמי בזול". ואיך תדעי מהי התשובה? כשמשהו לא נכון לנו אנחנו מיד חשות התכווצות פנימית או מועקה. כשזה קורה, במקום לשפוט את עצמך על תחושותייך, עצרי לרגע וחשבי מהו הדבר שמעורר בך כעס, עלבון ורתיעה. דבר נוסף שעליו את יכולה לקחת אחריות הוא האנרגיה שממלאת אותך, אנרגיה שיש לה השפעה עצומה על תחושתך ועל יחסו אליך, אף כשאינך אומרת מילה.
עם זאת, שימי לב: הדבר שמגביר פחד וחוסר ביטחון יותר מכל הוא התייעצות. כשאת מתייעצת עם כל העולם, מנתחת כל מהלך שלו וכל תגובה שלך, את מקבלת המון עצות סותרות וביקורת כלפי רגשותייך ותגובותייך – דברים שכביכול מחזקים, אך למעשה גורמים לך לא לסמוך על עצמך ובכך להפוך לחסרת אונים.
אז אם אכבד את עצמי ואהיה חזקה כל גבר יהיה מוכן להתחייב כלפיי?
התשובה היא לא. אם תציבי גבולות, תנהגי בעצמך בצורה מכבדת ותשמרי על מצב רגשי שליו ומאוזן, מטבע הדברים עדיין לא כל גבר ירצה אותך. וזה בסדר, שכן לפחות אלו שאינם רציניים או שאינם מתאימים עבורך ייעלמו מן התמונה ולא יעכבו אותך מלהשיג את מה שאת באמת רוצה. מה שכן, ככל שתהפכי יציבה רגשית ומכבדת כלפי עצמך, תתחילי למשוך סוג שונה של גברים, שגם הם רציניים, יציבים ומכבדים.
ולסיום, כמה טיפים מעשיים:
• אם את רוצה לקבל יחס מכבד, התחילי בלהיות אדם מכבד בעצמך, לא כלפי הגבר שאת רוצה (לו את נותנת זכויות יתר ממילא), אלא כלפי הורייך, חברותייך, הבוס בעבודה או גברים שאינך רוצה. כי מה שאת מקבלת, זה תמיד מה שמכיוון אחר את נותנת.
• ותרי על הסיפוק הרגעי שמקנה הקלה רגעית, אך יוצר המון פחד ושליליות. במקום זאת בחרי אדם אחד או שניים שיודעים להקשיב מבלי לתת עצות מיותרות, ושתפי אותם באופן מדוד.
• אם את מתקשה להיחלץ מביצת הייאוש בשל מצבך, עשי כל מה שנדרש בכדי להצליח בכך, ובמידת הצורך פני לעזרה, שכן למצב זה השפעה מכרעת הן על אופי הגברים שאת מושכת והן על הדרך שבה את מתנהלת.
• מצאי עוגנים לרגעים שבהם את מתקשה לעצור בעצמך מלעשות שגיאה. זו יכולה להיות חברה ש"תיתן לך בראש", אבל לדעתי זה פתרון לא מוצלח כי אז את תקבלי גם הרבה ביקורת שתגרום לך לחוש מטופשת וקטנה. לדעתי עדיפה פעילות כלשהי שמאפשרת לשחרר לחצים ולנקות את הראש, משהו כמו ספורט, טיול בים, יצירה או ישיבה מול השקיעה.
דבר נוסף שניתן לעשות זה להתחייב בפני עצמך שבכל פעם שעולה בך הדחף לעשות משהו שאת חוששת שתתחרטי עליו, את ממתינה עד למחרת בבוקר לפני שאת פועלת. פעמים רבות לאחר ש"תשני על זה", הדחף ישכך ותביני מה את באמת רוצה.
בהצלחה!
שרון שחף היא מאמנת אישית, מומחית לאימון רגשי.
