זוגיות נפרדת: כשהאבל מקדים את הפרידה
חלק מתהליך האבל על הקשר הזוגי נערך כאשר אנחנו עדיין בזוגיות. זהו השלב שבו אנחנו מאפשרים לעצמנו להתחיל ולתרגל את החיים בנפרד ממקום בטוח. אנחנו טובלים את האצבע במים, ובוחנים את הטמפרטורה. זהו גם המנגנון שמאפשר לנו לרכוש את תחושת הביטחון שבעזרתה נוכל לעזוב את בני הזוג שלנו, וכן, זה אכזרי בדיוק כמו שזה נשמע
לטורי הייעוץ הקודמים של קובי תורג'מן:
המרחב החדש של הפלירטוט מתעתע מתמיד
לשמור על הזוגיות כשיש ילד עם צרכים מיוחדים
מקובל להתבונן על הפרידה כנקודת הציון שבה ארזנו את המזוודות ועברנו לגור בדירה חלופית, אבל האמת היא שזהו רק שלב אחד בתוך תהליך מתמשך. פרידה תמיד מתחילה בהכרה המכאיבה שעלינו להיפרד מאדם שחלקנו איתו חלקים מחיינו, והענקנו לו דריסת רגל בנפשנו ובגופנו, בו בזמן שאנחנו נאלצים להיפרד מהאדם שאנחנו כאשר אנחנו בזוגיות. זה תהליך מכאיב וקשה אשר מעמת אותנו עם השדים הכי גדולים שלנו. הוא מעמת אותנו עם הפחד להיות לבד, הפחד לאכזב, הפחד לטעות והפחד לפגוע. וזה עוד לפני שדיברנו על האכזבה והקנאה שאנחנו מניחים שיתעוררו בתוכנו כאשר נראה את מי שאהבנו חבוק בזרועות אהבתו החדשה.
השלב שבו אנחנו מכירים בכך שאנחנו מעוניינים להיפרד, הוא השלב שבו אנחנו מתחילים להתנהל במה שמכונה "זוגיות נפרדת". לפתע, אנחנו מתחילים בתהליך לא מודע להפריד את החיים הרגשיים שלנו. אנחנו מתחילים לחסום את הגישה של בני הזוג לאזורים מסוימים בנפש שלנו, ולעיתים מנתבים אותם לאזורים אחרים שמעסיקים אותנו יותר. לפתע הדיון מוסט משאלות שעוסקות בעתיד המשותף לשאלות ותחושות אינדיבידואליות יותר. בתהליך מקביל אנחנו גם מתחילים לאפשר לעצמנו להיות מודעים יותר לרגשות שעולים אצלנו. לפתע אנחנו מודעים לאפשרות שלא נישאר לנצח עם אותו אדם, ושנאהב אדם אחר במקומו מתישהו בעתיד. כמובן שלמראית עין, הכול בשלב הזה עוד נראה רגיל - אתם עדיין מתנהלים באותו משק בית, יוצאים עם חברים משותפים וייתכן שאתם אפילו מקיימים יחסי מין, אבל תהליך ההתרחקות ממשיך להתקדם.
זה גם השלב שבו מתחיל האבל על הקשר הזוגי. כשאנחנו נפרדים מאהוב או אהובה, אנחנו נפרדים מהאדם עצמו אבל גם מהמעמד שהיה לנו, מביטחון יחסי שהתקיים, מאזור הנוחות, מהשגרה שהתרגלנו אליה וכמובן שגם מהתקוות והתוכניות שרקמנו יחד. זהו תהליך קשה ומכאיב שבו אנחנו לומדים לחיות לצד הכאב הכרוך באובדן (למען האמת, גם כאשר נכנסת אהבה חדשה לחיינו הכאב עדיין קיים. הוא פשוט לובש צורות אחרות, אבל זה כבר נושא לטור אחר).
ברוב המקרים, חלק מתהליך האבל על הקשר הזוגי נערך כאשר אנחנו עדיין בזוגיות. ברור שכולם מסביב מצהירים שכאשר הם מרגישים ש"הגיע הזמן להתקדם" הם קמים והולכים, אבל לאבל שמתקיים בתוך הקשר הזוגי יש תפקיד. שלב ה"זוגיות הנפרדת" הוא השלב שבו אנחנו מאפשרים לעצמנו להתחיל ולתרגל את החיים בנפרד ממקום בטוח. אנחנו טובלים את האצבע במים, בוחנים את הטמפרטורה וחוזרים למקום הבטוח שלנו. זהו בעצם המנגנון שמאפשר לנו לרכוש את תחושת הביטחון שבעזרתה נוכל לעזוב את בני הזוג שלנו, וכן, זה אכזרי. אנחנו בעצם משתמשים בבני הזוג בכדי לצבור ביטחון שיאפשר לנו לעזוב אותם. זה כל כך אכזרי עד שהרבה מאוד פעמים זוגות דווקא מדווחים על התקרבות רגשית לקראת סוף הקשר. התקרבות שמעידה על הצורך לשאוב מהפרטנרים יותר ביטחון מבדרך כלל.
לעיתים יש את אלו שלא מתאפשר להם להתאבל בתוך הקשר הזוגי. במקרים כאלו נראה לעיתים כניסה מהירה לקשר שיאפשר לנו להתאבל בתוכו. קשר לא מחייב שיספק לנו נחמה וביטחון בעצמנו מצד אחד, אבל יאפשר לנו גם יציאה מהירה לעבר המחוזות שרצינו לחקור מן הצד השני. לפעמים נראה כניסה לטיפול אינטנסיבי שיאפשר לנו לא להישאר לבד עם התחושות המעיקות של הפרידה. כך או כך, כאשר מדברים על תקופת ה"זוגיות הנפרדת" והאבל שמתעורר במהלכה, חשוב לזכור מספר דברים:
1. אתם עדיין בזוגיות
נכון, זאת כבר לא הזוגיות שהייתה פעם. אתם כבר מתבוננים לצדדים מכל בחינה אפשרית, ועדיין, שמרו על כבוד הדדי. חשוב מאוד שלא לשרוף את כל הגשרים ולצמצם את הפגיעה בבני הזוג ובעצמכם.
2. הקשיבו לעצמכם
זאת תקופה סופר מבלבלת. אתם נעים בין תחושה של חוסר רצון מוחלט להיות בקשר לבין חששות עמוקים מפרידה. זאת הזדמנות טובה לפנות לטיפול שיאפשר לכם לברר לעומק את התחושות שעולות בכם, ולבחון כיצד ניתן למזער את הפגיעה.
3. להיפרד זה כואב
לעיתים אנחנו נפרדים בכאב עצום פשוט בגלל ההבנה שהאדם שאיתנו לא מצליח לספק לנו את מה שאנחנו רוצים וצריכים. אל תנסו להימנע מהכאב, לכו איתו ונסו להקל עליו בדרכים לא הרסניות.
4. היעזרו בקרובים אליכם
כל אחת ואחד נפרדים בצורה שונה וכולנו מתאבלים באופן שונה. עשו מאמץ להכיר את הדרך שבה אתם נפרדים ונסו לתת לאלו שאוהבים אתכם להתקרב אליכם.
קובי תורג'מן הוא פסיכותרפיסט ועו"ס קליני
