רווקה? הגיע הזמן שתפסיקי להאשים את הורייך
האשמה מביאה לרחמים עצמיים ולאנרגיה קשה, הרסנית ומכאיבה, וכל עוד את חיה כילדה שלא קיבלה את שמגיע לה, את תגיעי לזוגיות ממקום תלותי. אימון אישי
היום אני רוצה להתייחס לנושא מאוד משמעותי בהקשר של יצירת זוגיות מאושרת ובריאה, אליו מתייחסים בדרך כלל רק בטיפול פסיכולוגי - היחסים עם הורינו. כמי שהתנסתה בטיפול פסיכולוגי בעצמה ומכירה רבים שהתנסו בכך גם כן, אינני חושבת שיש צורך לשבת שנים ולדוש בעבר על מנת לשחרר את המטענים. מה שנדרש זה לשחרר את ההאשמות והציפיות הלא ריאליות, וללמוד להציב גבולות.
על פני השטח התמונה עשויה להיראות שונה - יש כאלו שעדיין נמצאים בכאסח עם הוריהם, חווים מריבות תכופות, כעסים ועלבונות, ויש כאלו שאצלם על פניו הכול נראה כשורה, אך בתוך תוכם שוכנת מרירות על העבר ועל ההורים שלא נתנו להם את מה שהורה אמור לדעתם להעניק לילד שלו ("הם לא מבינים אותי", "לא מכילים", "הם אף פעם לא ידעו לכוון אותי", "לתמוך בי" או "הם אף פעם לא נתנו לי חום ואהבה").
אמירות כאלה מהוות האשמה, ובשונה מהאבחנה שההורה עשה מעשה כואב ופוגע, ההאשמה מניחה שההורה היה צריך (ולפיכך גם יכול, מן הסתם) להתנהג אחרת. ההאשמה יוצרת טינה חמוצה שחיה בתוכנו כל הזמן, גם כשאיננו חושבים עליה. טינה זו מזהמת את חיינו, כמו הייתה זיהום בדם שחי לו בשקט עד ששוב הוא מתפרץ כדלקת.
כל האשמה נושאת בחובה רחמים עצמיים. כי אם מישהו עשה לי או לא נתן לי, אזי אני הקורבן של הנסיבות ושל האנשים שגרמו זאת. וכמו ההאשמה, גם הרחמים העצמיים יוצרים אנרגיה קשה, הרסנית ומכאיבה. בפועל, מה שמוסיף לכאוב במשך שנים זה לא הכאב על מה שקרה. כאב רגשי כמו כאב פיזי, מתעמעם ונעלם במשך הזמן. אך כאשר לכאב מתווספת המחשבה שזה לא היה אמור לקרות ושהכול היה יכול להיראות אחרת - הכאב לא רק שלא נעלם, אלא מתעצם פי עשרות מונים.
כיצד אנרגיה זו משפיעה על הזוגיות שלך?
ראשית, חשוב להבין שאין קשר בין מצבך הפנימי ליכולתך ליצור זוגיות. מרבית בני האדם בעידן המודרני, ולפיכך גם אלו שחיים בזוגיות, אינם נמצאים במצב רגשי טוב. אך למצבך הפנימי יש קשר חד-משמעי ליכולתך ליצור זוגיות מאושרת ובריאה, לחיות באושר ולגדל ילדים מאושרים. הדבר הראשון שעליך להבין זה שדומה מושך דומה. האדם שעמו תכנסי למערכת יחסים ממושכת תמיד יהיה מישהו שמצבו הפנימי דומה לשלך.
כך, גם אם על פני השטח נראה שהוא חזק ובטוח בעצמו ואת חלשה וחסרת בטחון, בתוכו נושא בן זוגך תחושת חוסר ערך ומטענים רגשיים כבדים כשלך, ולכן אנרגטית אתם נמשכים זה לזה כבמגנט, ומסוגלים להיות יחד לאורך זמן. ובעניין זה, מינוס ועוד מינוס מסתיים במינוס אחד גדול. לעולם לא בפלוס.
כמו כן, כל עוד את חיה כילדה שלא קיבלה את שמגיע לה, את תגיעי לזוגיות ממקום תלותי, ובמקום לחפש שותף שווה ערך, את תחפשי גבר שיהווה דמות אב, ש"יכיל" אותך ויתמוך בך. המקום היילדי גורם לך לחוש קטנה וחלשה, ומכיוון שזוגיות היא במהותה סימטרית, במקרה הטוב תמשכי גבר שאולי נראה חזק אך למעשה הוא חש נחות וחלש, ולכן מפיק תחושת כוח ועליונות מתמיכה בך.
בנוסף, ההאשמה שחיה בתוכך ממלאת אותך באנרגיה שלילית שמשפיעה על האירועים והאנשים שאת מושכת לחייך, לא רק בזוגיות אלא בכל החזיתות, ומביאה לך עוד אנשים לא נעימים ועוד אירועים שליליים ומאכזבים. היא גורמת לך לחוש בודדה ואומללה. ואז, כשגבר מציע לך נחמה, אף אם היא רגעית ומראש סופה באכזבה, אינך מסוגלת לומר לא ולהיות חזקה.
לעתים ההאשמות אינן רק על העבר אלא על יחס מכאיב שעדיין מתרחש בהווה. במקרה כזה, אם לא תלמדי להציב גבולות להורייך, תכשלי בהצבת גבולות בעוד חזיתות. בין אם זה בזוגיות, בעבודה ובעתיד גם עם ילדייך.
אף אם את משוכנעת שאין לך שום האשמות כלפי הורייך, עליך לזכור שהאשמה היא דפוס, ואם לא עקרת דפוס זה מן השורש, הוא יצוץ שוב - מול אחייך, בני הזוג שיהיו לך, בעבודה ומול ילדייך העתידיים. בינתיים, עד שהדברים לא ישתנו מהיסוד, את תמשיכי לחוות פחד ואומללות, חוסר יציבות רגשי ותחושת חוסר סיפוק מתמדת שאינה נעלמה אף כשאת משיגה את מה שאת רוצה.
הקושי בזוגיות הוא למעשה רק הסימפטום לבעיה האמיתית, שהיום באה לידי ביטוי בזוגיות, מחר תבוא לידי ביטוי בדיאטה או בעבודה ומחרתיים בהורות. הכול נובע מאותו מקום. מקום של חולשה פנימית, של חוסר ביטחון עצמי ושל מטענים רגשיים שפוגעים בך וגורמים לך לחוות אירועים שליליים.
לא נועדנו לחיות בפחד ובאומללות, להישען כל החיים על יועצים ולמסך את תחושותינו בכדורים ובסמים. כולנו נועדנו לחיות בתחושת שלווה וסיפוק, ולכולנו היכולת להתמודד ביעילות עם האתגרים שמציבים בפנינו החיים ולהגשים את מה שאנחנו רוצים. וכשמגיעים למקום שלם בתוכנו, זה בהחלט אפשרי.
שרון שחף היא מאמנת ומנחת תהליכי התעוררות.
