הטעות הגדולה שאסור לרווקות לעשות
החודשים הראשונים של קשר חדש מאתגרים במיוחד. הכל דינאמי ולא יציב, ולכל צעד נראה שיש משמעות גדולה יותר ממה שהיא באמת. אז מה עושים? בשתי מילים: מוצאים חיים
סוף-סוף מצאת מישהו סביר פלוס שמגיב יחסית סבבה ולא מתייחס אליך כבובת מין, ואשכרה הצלחת לנהל אתו שיח פורה (בוואטסאפ, כמובן. חלילה לא בטלפון). אז אתם מתחילים לצאת, ולרגע אחד את חשה את התחושה הזו שלא חשת כבר המון זמן. את נרגשת וגם חוששת, נעים לך ומגניב לך, והדבר שהכי-הכי מפחיד אותך זה שתדפקי את זה.
לפעמים, מרוב שאנחנו שמחות שיש משהו טוב בקנה, אנחנו שמות את כל תשומת הלב והאנרגיה שלנו בתוך התחלת הזוגיות הזו. אנחנו נבלעות, נטמעות, עוצרות הכול ומתרכזות אך ורק בהצלחת הקשר. וזו בדיוק הטעות הגדולה ביותר שלך בתור רווקה. קשר חדש הוא בדיוק כמו זרע ששתלת באדמה - הוא זקוק למרחב מחייה, הזנה, זמן וסבלנות. כשאת מתחילה לצאת עם מישהו והוא בשנייה אחת הופך להיות מרכז עולמך, זה כמו שתיקחי את אותו זרע, תעמדי מעליו כל היום ותצעקי עליו, "נו תצמח כבר!", או לחילופין תתני לו כל כך הרבה דשן ומים עד שהוא ייחנק.
להתנהגות זו יש שלל מופעים, למשל כשפחות בעניין של לצאת עם חברות ומחכה לקבוע איתן רק אחרי, אם וכאשר הוא יתאם מולך את הדייט הבא; או שאת פחות מרוכזת בעבודה וגם פחות אכפת לך פתאום מההגשמה העצמית שלך. אין לך סבלנות למשפחה או לנושאים שלא קשורים אליך ואל החדש שלך; ואולי את כל היום יושבת ומנתחת את ההודעות שהוא רשם, בודקת זמנים ותוהה מה הוא מרגיש כלפייך בכל רגע נתון. הכוונה היא שנוכחותו, תגובותיו ופעולותיו הופכות להיות צינור הזנה מסוים עבורך, וכשאת לא מקבלת את הנשנוש היומי שלך, את נכנסת לסטרס.
מתוך הסטרס הזה קורה אחד משני דברים: או שאת מתחילה להתעלק ולחנוק, רושמת עוד הודעה, מוסיפה עוד אימוג'י, מנסה כמה שיותר להניע אותו להגיב או לפעול, הכול בשביל שלרגע לא תרגישי חוסר ביטחון שהנה, זה אוטוטו מסתיים. לחלופין, את יכולה לשמור על פני פוקר ומבפנים לגעוש, להתפוצץ או להרגיש דחויה, גם כשאין באמת סיבה כרגע להרגיש דחויה. בשני המקרים האנרגיה שלך קשה, וגם אם את חושבת שהוא לא שם לב, זה כבר ביניכם וזה מפריע לזרע להתפתח.
תמצאי חיים
החודשים הראשונים של קשר חדש מאתגרים במיוחד. הכול דינאמי ולא יציב, ולכל צעד נראה שיש משמעות גדולה יותר ממה שהיא באמת. אז מה עושים? התשובה הכי מתומצתת ומדויקת שיש לי לתת לך היא: !Get a life. כן כן, דווקא עכשיו שאת מרגישה שאת מתחילה להיטמע במחשבות האלה על הקשר, צאי עם חברות, תאמצי תחביב חדש, תישארי עוד קצת בעבודה. תרחיקי את עצמך מההתעסקות הבלתי נגמרת ב"יחסינו לאן".
הוא אומר שהוא יוצא עם חברים ולא מזמין אותך? אחלה. במקום להיכנס לחרדות שלך שהנה הוא מתרחק ומרחיק אותך מחייו, מצאי לך משהו כיפי לעשות, בדיוק כפי שהיית עושה לפני שהכרת אותו. הוא ואת צריכים מרחב התפתחות, ובשביל שהקשר יצליח לכל אחד מכם צריך להיות עולם ומלואו משל עצמו. הוא לא צריך להזין אותך על ידי זה שהוא מתקשר או מציע לך להיפגש. תפסיקי להתרכז בחצי הכוס הריקה, של מה שאת לא מקבלת ממנו. הוא לא הזמין אותך עדיין לארוחה עם ההורים? או-קיי, אולי זה קשור לנושאים שמעסיקים אותו ולא קשורים ישירות אלייך ולחוסר ביטחון שלך.
לא הכול קשור אליך, ואת לא מרכז העולם. יש פה עוד בן אדם עם רגשות, מחשבות ושריטות מהעבר. ואם את רוצה שהקשר יצליח, התמקדי במה שכן קורה. אל תתרכזי ב"איך אני מאיצה את זה קדימה". היי נוכחת בכאן ועכשיו, זה התפקיד שלך ושלך בלבד למלא את החסרים והריקנות בחיים שלך. החיים שלך איתו או בלעדיו יכולים להיות מספקים, מהנים ומלאים בעניין. אל תפלי לבור הזה של - "תמלא אותי, תרגש אותי, תציל אותי". הוא לא יברח בגלל שיש לך חיים, הוא יברח כי יבין שאין לך.
ליגד גרנית פורת - מדריכת חיים, מאמנת אישית, מטפלת בריברסינג ומקימת הסדנה להגשמת זוגיות
