אל תהפכי את בעלך למטפל המאכזב שלך
מהי זוגיות סימביוטית, מדוע היא מסוכנת ולא בריאה, ולמה עלינו להפסיק לראות את בן הזוג שלנו בתור זה שאוחז בפתרון לכל צרכינו הרגשיים? טיפול זוגי
מוטי התבונן ברווית במבט חלול. "אני רוצה להתגרש", אמר לה. השעה הייתה כמעט 2 לפנות בוקר והם היו בסיומו של עוד ריב סוער שהיה דומה עד כאב לריבים הקודמים שלהם, והסתיים גם הוא בתחושה עמוקה של חוסר מוצא. שניהם כבר היו גמורים מעייפות וכפי הנראה היו נרדמים מיד, אילולא פלט מוטי את המילים הללו, ואילולא החליט שהוא מתכוון אליהן במלוא הרצינות מרגע שנאמרו. רווית פקחה את עיניה בתדהמה. היא התבוננה במוטי במבט שניסה להיות משועשע, למרות שהבינה מיד שמשהו חדש קרה ביניהם כרגע.
תמיד הייתה זו היא שאיימה בגירושין ומוטי היה זה שניסה להניא אותה מכך, מתחנן על חייו, על חייהם, על המשפחה שלהם, מבקש שתירגע ומבטיח להשתנות. תמיד נתנה לו רווית להתחנן עד שנרגעה, ואז הסכימה לסלוח לו למרות שידעה שדבר לא עומד להשתנות ביניהם. היא מעולם לא רצתה להתגרש, לא באמת. חוסר האונים הוא שגרם לה לאיים שוב ושוב בתקווה שאולי הפעם משהו סוף-סוף יקרה ומוטי יבין מה היא צריכה ממנו ויהיה מסוגל לתת לה את זה. בסופו של דבר, הפכו האיום שלה והתחינות שלו לתרגולת קבועה ביניהם, שהסתיימה רק אחרי שהיו שניהם מותשים לגמרי.
גם הפעם קרה בדיוק אותו דבר, אבל בניגוד לכל הפעמים הקודמות, אחרי שהסכימה לכאורה לסלוח לו והתכוננה ללכת לישון, פלט מוטי את המילים שמעולם לא אמר קודם לכן, מילים ששינו את הכול. "אתה צוחק, נכון?" אמרה רווית בהיסוס ושתקה. מוטי לא צחק. "אני רוצה להתגרש", הוא חזר שוב בשקט. הפעם לא נפלטו המילים, אלא נאמרו בכוונה מלאה. מתוך הדממה שנוצרה ביניהם התבוננה רווית במוטי וראתה בו משהו שלא ראתה מעולם קודם לכן: הוא נעץ בה מבט חזק ויציב שחדר ועבר דרכה כאילו לא הייתה שם יותר, ונראה נחוש בדעתו כפי שלא היה בכל 12 שנות הנישואים שלהם.
רווית נבהלה. מוטי היה בעלה, בן הזוג האחד והיחיד שלה, היא כעסה עליו איספור פעמים, הייתה מתוסכלת מן היחסים ורבה איתו על בסיס קבוע, אבל תמיד ידעה שהוא שם עבורה ושלעולם לא יעזוב אותה. הפעם היא הבינה שבמשך כל השנים שהיו יחד, הייתה חרב הפרידה מונחת מעל ראשה והיא בחרה להתעלם ממנה. עתה הונפה החרב הזה וסיימה באחת את חייה כפי שהכירה אותם.
סימביוזה במערכות יחסים
סימביוזה היא תלות הדדית שבה שני אורגניזמים אינם מסוגלים להתקיים האחד ללא השני. מערכת יחסים סימביוטית היא מערכת יחסים שבה בני זוג אינם מסוגלים להתקיים האחד ללא השני. התלות ההדדית גורמת לתחושה אשלייתית של ביטחון, שמתנפצת כאשר הם מגלים לתדהמתם שלמרות הקרבה והאהבה בניהם, יש להם רצונות וצרכים שונים ולא תמיד הם רוצים או מסוגלים למלא זה את צרכיו של זו.
כאשר מערכת יחסים זוגית נתקעת בשלב הסימביוטי, מסרבים בני הזוג להכיר בנפרדות שלהם ומתעקשים לשמר את הציפיות הלא ריאליות שלהם האחד מן השנייה. כתוצאה מכך הם הופכים להיות אחוזים זה בזו בכבלי הכעס, התסכול, ההאשמות ההדדיות והאשמה. ולמרות שמערכת יחסים סימביוטית גורמת לסבל מתמיד לשני בני הזוג, הם אינם מסוגלים בשום אופן להיפרד זה מזו. מה שמחזיק אותם יחד הוא האמונה הבלתי מודעת שהאחר מחזיק בפיתרון לכל צרכיהם הרגשיים, ושאם הם יתעקשו מספיק, הוא יסכים בסופו של דבר לספק אותם.
מערכת היחסים בין רווית ומוטי התנהלה על פי כל כללי הטקס של היחסים הסימביוטיים: רווית ציפתה ממוטי שיבין אותה ללא מילים ושימלא אחר כל צרכיה, וקיוותה שאם יעשה זאת היא תרגיש אהובה, בטוחה ומוגנת, ואילו מוטי ציפה שרווית תקבל אותו כפי שהוא, על הטעויות והפגמים שבו, כדי שיוכל גם הוא להרגיש אהוב, בטוח ומוגן. הקונפליקט המובנה בין הציפיות הזהות אך הסותרות שלהם הפך אותם לאחוזים זה בזו ללא יכולת להשתחרר, ולמרות שמשכו האחד את השנייה לשני כיוונים מנוגדים עד שהרגישו שניהם קרועים ומרוטים מבפנים, הם עדיין המשיכו להיאחז ולדרוש זה מזו את הבלתי אפשרי.
אבל אז קרה משהו שלא קורה בדרך כלל במערכת יחסים סימביוטית, ומוטי החליט לשחרר את האחיזה שלו ברווית. למרות שאהב אותה באמת, ויותר מכל דבר אחר פחד לאבד אותה, הוא הבין, אחרי 12 שנות נישואין, שכדי להציל את עצמו אין לו ברירה אלא לוותר עליה. בחודשים האחרונים עברה בראשו מספר פעמים המחשבה על פרידה, אך הוא מעולם לא הצליח לדמיין את עצמו מבטא אותה בקול רם. באותו ערב, בשתים לפנות בוקר, הרגיש שמשהו נשבר בתוכו. מאותו רגע השתלט עליו קול שבהתחלה לא היה שלו, ובזכותו הצליח לומר לה את מה שחייב היה להיאמר ביניהם כבר מזמן.
הריפוי: מתלות הדדית לעצמאות הדדית
הקשר של רווית ומוטי יכול היה בקלות להסתיים בגירושין. הקול שהשתלט על מוטי הפך לקול החדש שלו והוא המשיך להתעקש גם למחרת וגם בימים שלאחר מכן שהוא רוצה להתגרש, וכבר נקט בצעדים ממשיים כדי לממש זאת. רווית, לעומת זאת, הבינה שהיא לא רוצה לוותר עליו. היא קלטה שהקול החדש של מוטי הוא הזדמנות גם עבורה לצמוח למקום חדש ואחר בזוגיות שלה. הפעם הייתה זו היא שהתחננה להזדמנות שנייה. התחינה שלה לא נבעה מפחד ואפילו לא מתחושת הנטישה הקשה שחוותה. היא נבעה מן ההכרה שהעצמאות החדשה של מוטי היא הזדמנות גם עבורה לבסס את הזוגיות שלה על עצמאות במקום על תלות, ועל עוצמה במקום על חולשה.
פתאום הפך מוטי לדמות יציבה וחזקה מולה, למישהו שלא ניתן לאיים עליו ולדרוש ממנו שיטפל, במקומה, בצרכים הרגשיים שלה. היא הבינה שכדי לחיות על ידו יהיה עליה לטפל בעצמה בחסכים ובפצעים שלה, ומוטי יוכל להיות שם רק כדי לעזור לה, אבל לא כדי להחליף אותה. העובדה שלא תצטרך לחיות יותר בעולם של ציפיות לא ריאליות אשר אף פעם אינן מתגשמות, הייתה מרגיעה ומשחררת עבורה, ואפשרה לה לעמוד על רגליה שלה. היא הבינה שאם היא תפסיק לנסות להיאחז במוטי ולמשוך אותו לכיוונה, יפסיק גם הוא להיאחז בה ולמשוך אותה לכיוון ההפוך, והקריעה ההדדית המכאיבה כל-כך שחוו יחד תיפסק באחת.
רווית הזמינה את מוטי להצטרף אליה לבנייה של מערכת יחסים מסוג חדש: יחסים של עצמאות הדדית במקום יחסים של תלות הדדית. היא הזמינה אותו לחיות לצידה כחבר ומאהב, ולא כהורה ומטפל שאינו מפסיק לאכזב. ההזמנה שלה העניקה למוטי את ההזדמנות שתמיד חלם עליה: לחיות לצד רווית כגבר אהוב, מקובל וראוי בזכות עצמו, מבלי שיידרש להשתנות כל הזמן. הקול החדש שנוצר בתוכו היה כל מה שרווית באמת הייתה צריכה כדי למצוא בתוכה את הכוחות לצמוח, להתפתח ולגדול בכוחות עצמה.
זוגיות המבוססת על עצמאות הדדית אינה נפוצה במחוזותינו. רוב הזוגות מקיימים אחת משתי צורות של מערכת יחסים: זוגיות סימביוטית או זוגיות מנותקת. כדי לחיות בעצמאות הדדית צריך כל אחד מבני הזוג ללמוד לפתח את כוחות הנפש שלו ולספק את הצרכים הרגשיים שלו, מבלי להתנתק מבן זוגו. במקביל, עליהם ללמוד לחיות יחד בתיאום, בחברות, בהקשבה ובאהבה, מבלי לדרוש מן האחר להבין אותם תמיד, לרצות אותם תמיד או לספק את צורכי הילדות הלא מסופקים שלהם. אני מאחלת לכולנו שנדע לפתח את הביטחון הפנימי והעוצמה הרגשית הנדרשים לצורך יצירת זוגיות המבוססת על עצמאות הדדית.
כנרת טל מאיר היא מחברת הספר "סוד האהבה" ומייסדת 'שיחה שנוגעת' - אימון וייעוץ אישי זוגי ומשפחתי, טיפול רוחני וסדנאות
